דרישה/אורח חיים/תרנא
א[עריכה]
[א] כתב בא"ח מעשה בהר"ר משולם שנטל לולב בי"ט ראשון ובירך על נטילת לולב ושהחיינו ואח"כ הסתכל בו ולא מצא בו ערבה והניחה בלולב וחזר ונטלו ונטל ג"כ האתרוג ובירך על נטילת ערבה ושהחיינו וכן מצינו מכתיבת ידי ראב"ד ז"ל עכ"ל. דווקא בזה שלא חזר לברך על נטילת לולב אלא על נטילת ערבה שלא כנוסח הברכה וה"ט כיון שכבר בירך על הלולב אע"ג דלא יצא דהא ד' מינים מעכבין זא"ז מ"מ עדיף טפי לברך שנית אמה שלא היה בידו תחלה וממנו תלמוד אם חסר ההדס או האתרוג או ה"ה אם בירך ואח"כ מצא ההדס או אחד מהופך דחוזר ומברך שהרי אינו יוצא אלא דרך גדילתן כמ"ש בפרישה וכשחוזר ומברך מברך על אותו שהיה מהופך עיין ב"י.
בתשובת מהרי"ל כתב בלולב נ"ל להקיף דרך ימין כשמנענעין מנענעין למזרח דרום מערב דרום צפון כו' עכ"ל כן נוהגים וטעמא דמהרי"ל הוא דכל פינות שאתה פונה תפנה לצד ימין וכן בנר חנוכה אנו מדליקין כסדר כתיבת האומות מצד שמאל לימין וכן פותחין הפרוכת שלפני הארון וכן היה הכהן מטיב ומדליק הנרות אבל בהיקף שמקיפין הבימה או כשמוליכין הספר תורה על הבימה. הולך תחילה על צפון וכשמחזירין אותו הולך החזן עמה לדרום נמצא שמקיף צפון מערב ודרום. ג"כ מטעם כל פנות שאתה פונה לצד ימין כי ידוע שאדם העומד למזרח ורוצה לעקור רגליו עוקר רגל ימין בראשונה כי כן טבע כל אדם ולכן יש לכבד רגל ימין להתחיל מצדו וע"ד זה הוא הפיכת הכהנים פניהם כשעולין לדוכן וכ"כ ב"י בסי' קכ"ח ע"ש. ולכן גם הכהן שעלה לכבש שהיתה בדרומית מזרחית זרק כן דרומית־מזרחית מזרחית־צפונית צפונית־מערבית מערבית־דרומית כי כן סדר הימין בדרך ההליכה אבל כשהאדם עומד במקומו למזרח ואינו זז ברגליו רק בידיו הוא זז לנענע או להניף תנופה או להדליק נר אז יד ימין קודמת וצד ימין חשובה ומקיפין דרום מערב צפון ודו"ק כי בזה הכל מיושב ואין מקום לדברי רמ"י וז"ל ר' אייזק טרנא במנהגים שלנו ועיקר הנענוע הוא כדמפרש הרא"ש וא"ח שמוליך ידו למזרח וינענע שם ג"פ בהולכה וג"פ בהובאה ואח"כ נוטה ידו לצד דרום ועושה כן ג' פעמים כמו שעשה למזרח וכן לצפון וכן למערב וכן למעלה וכן למטה וכו' וקשה מ"ש ונראה לי וכן למערב משמע דמתחלה לא הצריך מערב. וקשה למה. שוב מצאתי בב"י שכתב בסי' זו שגירסא זאת גירסת ספרדיים שגרסו כן בדברי רבינו ופירשו בו שאינו צריך להפך פניו עם הלולב לצד מערב וגם לא פני לולב לחוד אלא סגי בהכי שלאחר שעשה הולכה והובאה לצד מזרח מוליך באחורי הלולב כלאחר ידו ג"כ לצד מערב ובזה מנכרא מילתא שנענע לצד מערב משא"כ בשאר רוחות שהם לפניו מהצדדין שאינו ניכר אם לא שמוליך שם ראש הלולב עכ"ל ולכן כתב בעל הגה"ו נ"ל וכן למערב ור"ל דלא יוליך באחורי הלולב כלאחר ידו ג"כ אלא בהדיא ראש הלולב למערב וינענע ג"כ שם ג"פ כמו שעשה בשאר רוחות בהולכה והובאה: