ביאור הגר"א/אורח חיים/תרנא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרנא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א מצות כו'. כר"י ור"ט. ור"ע ה"ל יחידאה לגבייהו ושמואל פסק כר"ט:

ובמקום כו'. מדאמר שם ולידרוש להו כר"ע משמע דקי"ל כר"ע אלא משום הידור מצוה לא רצה להתיר להדיא ובודאי אי לא ס"ל כר"ט ור"ע לא היה מתיר ולא מפסיד אותם שלא יראו התלמידים וכן ר' ישמעאל ס"ל כוותיה כמש"ש חזר בו ר"י ופי' שחזר בו ממ"ש בתחלה ג' הדסים אלא דסגי בהדס א' שאינו קטום ולא אמר שנים קטומין אלא להידור מצוה דלא כפירש"י שלדבריו הדר בבתריי' וצ"ל שלא אמרה ולא שחור וע' ר"ן.

בקשר גמור דהיינו כו'. קשר הנאמר בשבת וי"ט ממ"ש שם הותר אגדו כו' וקי"ל דבשבת בעינן ב' קשרים מהא דפ"ז דשבת ועמש"ל סימן שי"ז:

ויכול כו'. דלא כר"י דר"י לטעמיה דס"ל לולב צריך אגד ואנן לא קי"ל כוותיה דרבנן פליגי עליה שם י"א ב':

דמין כו'. שם:

יש מי כו'. כ"כ המרדכי אבל לא כת' כן אלא שקושר פ"א ואחר כך כורך כו' ומתוך כך הוא כאלו ב' קשרים זה ע"ג זה וע"ש ובהג"א וטעמו ממ"ש בפ"ז דשבת והוא שקשרן והקשו הא בלא"ה חייב משום קושר ופי' בקשר א' וע"י ב' תפירות או שהוציא שני ראשיהן לצד א' קיימא בקשר א' כמו בב' קשרים. וכ"ד רש"י בשבת נ"ד א' ד"ה כריכה כו' אבל הרא"ש חלק עליו שם ומפרש בב' קשרים וע' מרדכי שם וש"פ:

ויש לקשור כו'. כמ"ש במדרש ההדס דומה לעינים והערבה כו':

וישפיל כו'. ואף על גב דלקיחה ע"י ד"א הוי לקיחה כמש"ש ל"ז א' מכל מקים לכתחלה במקום דאפשר לא עבדינן:

ב[עריכה]

ס"ב יטול כו'. שם דהני תלתא כו'

ג[עריכה]

ס"ג אטר כו'. דכאן משום חביבותא ובתר ימין ושמאל דעלמא אזלנן:

וי"א כו'. כמ"ש בתפילין ובשבת ושאר מקומות.

ואם היפך יצא. ר"ל אפילו בשאר כל אדם דלא כי"מ שם מ"ב א' כשהפכו בכה"ג. ריטב"א שם:

ושולט כו'. מנחות שם:

ד[עריכה]

ס"ד אדם כו'. ע' ב"י בשם רוקח ול"נ כמ"ש ביבמות מי כתיב וחלצה כו' וכ"כ מ"א:

ה[עריכה]

ס"ה יברך כו'. כמ"ש כל והמצות כו' וכמ"ש כיון דאגבהה כו':

או כו'. כמ"ש כגון שהפכו. אבל א"צ לזה כמ"ש בפ"א דפסחים דמ' שמברך אחר שהן בידו ויצא בהן ואין לברך קודם שלקחן כמ"ש בפ"ג דמנחות מאימתי מברך כו' וגם ההיפוך אינו מועיל כיון שמברך על הלולב והן מצויות לפניו אין מעכבין זא"ז כמש"ג סי"ב וכיון דאמר בגמ' דמברך בלולב אחר שיצא ולא אשכח צד היכי עבדינן אנן ועל צד היותר טוב יכוין שלא לצאת בו ואף למ"ד מצות א"צ כונה כמ"ש תוס' שם ל"ט א' וע' בר"ן שם:

ויברך מעומד. דגמרינן מספירה וע' ברא"ש סוף פסחים:

ולא יברך כו'. כמ"ש בסוכה שם ל"ש אלא כו' ור"ל דאז אין בו מצוה וע' בתוס' שם ל"ט א' סד"ה עובר לעשייתן. ומכל מקום לא לגמרי כו' ומשנטל עברה כבר כו' ושם מ"ה ב' ד"ה אחד כו':

ז[עריכה]

ס"ז אם עשה כו'. כפי' תוס' שם מדמייתי ראיה מאזוב מ' בכה"ג איירי ועמ"ש למטה:

ואם כרך כו'. ממש"ש כי גדליתו הושענא כו' ורבה ל"פ אלא משום לנאותו:

או שכרך כו'. מהא דספ"ד דפסחים דכרך ידיה בשיראי וכו':

י"א כו'. משום דריטב"א ור"ן פליגי וכ' דבלולב לאו משום חציצה אתינן עלה דל"ל קרא לפסול בחציצה אלא משום לקיחה תמה וכל שהוא להנאותו או טפל בידו בטל לגבי לולב והוי לקיחה תמה ע"ש:

ונהגו כו' אבל כו'. היינו לדעת הר"ן דבטל לידו וכנ"ל אבל לדעת תוס' משום חציצה אין חילוק דהא אמרינן בסוף עירובין ובזבחים דאפילו נימא אחת חוצצת במקום בגדים וכן ביד אמרו שם דוקא שלא במקום עבודה וכן הני איבעיות שם רוח עפר כו':

ח[עריכה]

ס"ח ינענע כו'. כמ"ש שם קטן היודע כו' אף על פי שאינו יודע לקרות הלל ובספ"ד דברכות השכים לצאת לדרךכו' ובירושלמי רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומנענע כד מברך עליה ואומר כו':

ומנענעים כו'. ע' תוס' שם דכתיב אז ירננו כו':

וי"א כו'. לכפול כל הנענועין ויש טעם לדבר:

ט[עריכה]

ס"ט טורף הלולב כו'. דאל"כ למה הצריכו שיהא יוצא מן ההדס טפח כו':

וכן לכל כו'. כמ"ש שם למי שארבע כו' למי כו':

וההולכה כו. המרשים כאן טור בשם גאון טעה כי הגאון כתב שא"צ לנענע וחולק על הר"ן הנ"ל ודעת הרמ"א כאן דלא כש"ע שכתב הולכה אחת ומנענע ג"פ וכן ההובאה אחת ומנענע ג"פ ובד"מ כתב ס"ק ח' בשם מהר"א שיוליך ג"פ ויביא ג"פ בכל צד ובאותן ההולכות והובאות יכסכס העלין:

ומטין כו' דאל"כ לכל צד שמנענע לא הוי דרך גדילתן ועוד שזה שירי מצוה הוא:

ויש מדקדקים כו'. כמו בשתי הלחם ול"ד לכל שאר הנענועים כיון שאינו מהפך ממש:

י[עריכה]

ס"י יקיף כו'. כמ"ש כל פינות כו':

יא[עריכה]

ס"יא צריך לחבר כו'. כמ"ש במדרש מה אתרוג זה יש בו טעם יש בו ריח כו' וקשרו כו' ואף שאין עמהם באגודה לחברם צריך וכן במנחות כ"ז א' ד' מינין שבלולב ב' מהן כו' וכן ישראל כו':

וכל הנענועים כו'. כמש"ש זאת אומרת שירי מצוה ושם הא מדאגבהה כו' וכן בפ"ק דפסחים כנ"ל וכ"ש בסדרן וז"ש וכל כו' ובאיזה כו':

יב[עריכה]

סי"ב אבל נוטלן כו'. ממ"ש לא יביא פריש כו' משמע אבל הלולב נוטלו וגם לחורבה ליכא למיחש דד' מינין זיל קרי בי רב הוא:

בין כו'. דלא כדעת הג"א שם ד"ה ודוקא כו' שאמר דחסר ילפינן מולקחתם לקיחה תמה וכן הד' מינין שמעכבין זא"ז וכי היכי דחסר כשר בשאר ימים ה"ה דאין מעכבין זא"ז וע' תוס' שם בר"פ ד"ה בעינן הדר כו' לכך נראה כו' ובתוס' דמנחות כ"ז א' ד"ה ולקחתם כו' ובסוכה ל"ד ב' ד"ה שתהא כו':

ובלבד כו'. רא"ש וטור לפי' אבל יש לו ר"ל לפניו דלא כרמב"ם וש"ע:

ויטול הלולב כו'. כיון שמזכירין אותו בברכה צריך שיהא סמוך לברכה כמ"ש בתפילין כנ"ל: ודעתו כו'. שפוטר את כולן אף על פי שנוטל כ"א לבד כמו תש"י שפוטר תש"ר וז"ש ואם סח כו' כמש"ש סח מברך שתים כו' לכ"א כשיטתו:

יד[עריכה]

סי"ד משום בל תוסיף. בספרי מנין שאין מוסיפין על לולב ועל ציצית ת"ל לא תוסיף כו'. ואף על גב דע"כ הספרי כר' יהודה אבל לרבנן האי לחודיה כו' כמ"ש בסנהדרין מכל מקום לכתחלה אסור:

טו[עריכה]

סט"ו לא יטול כו'. כמש"ש נינקוט תרי או תלתא כו' פרי א' כו' וה"ה ללולב אבל בהדס אמרי' שם חזר בו ר' ישמעאל ומכשר אף בחד ולא אמר שלשה אלא להידור מצוה כנ"ל אלמא דיכול להוסיף וכ"ש בערבה דלא נתנה תורה קצבה ואמר ערבי אלא דמיעוט שתים ובהכי סגי אבל טפי ש"ד כמ"ש בב' עדים ומנין אפילו מאה ת"ל עדים וע' תוס' דר"ה כ"ח ב' ד"ה ומנא כו' ובסוכה ל"ז ב':

ויש מי כו'. כמ"ש אין מוסיפין עליהם וכנ"ל סי"ד והדס שוטה מין אחר כמ"ש בעזרא וע"ל סימן תרס"ד דלמ"מ כל שלנוי אף מין אחר מותר ולא ס"ל להגאונים כן אלא כדעת תוס' והריטב"א פ"ג דסוכה ובמין אחר אסור לכתחלה משום דאתי למסרך ולפ"ז אין ראיה מאגד הלולב ועתוס' דר"ה כ"ח ב' ד"ה ומנא כו':

ויש מתירין. דלאו מין אחר הוא דהא גדילי בערוגה אחת ובענף אחת אלא שהתורה פסלה ולא גרע מסיב ועיקרא דדיקלא דלא הוי בל תוסיף כמש"ש ל"ו ב' אבל לפי הטעם דאתי למיסרך צ"ע וכן נתקשה שם בריטב"א ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.