לבושי שרד/אורח חיים/סו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים סו

ט"ז סק"א ודבר זה יש בו ג"כ יראה. כלומ' דקמ"ל דגם במלך (דומי') שיש יראה שמא לא יקבל ממנו תירוץ אבל לשון מפני היראה לא שייך במלך:

שם: דאי בלשון יראה לפירש"י. פשוט שיש איזה ט"ס והכוונה מבוארת דלפירש"י שהיראה לענין ההריגה משמע לשון מפני היראה שדבר ידוע שיש פחד הריגה כגון במלך דומיא דאנס לכן הקשה פשיטא והוצרכו לפרש יראה מצד הכבוד:

מג"א סק"א עמ"ש סי' ר"ז ע"ש במג"א סק"ד מה שיש חילוק בזה בין ברכת ק"ש לברכת שאר מצות. ובסי' ק"ד במג"א סק"ה לענין חוזר לראש בהפסקה זו יש חילוק בין ק"ש לתפלה ע"ש וזהו דעת הרי"ף והרב"י שנתבא' בר"ס ס"ה משא"כ להרמ"א שם אכן לדינא להכרעת המג"א שם סק"ב הוי שפיר חילוק בזה בין ק"ש לתפלה דבק"ש לא חשיב הפסקה זו באונס וע"ש:

סק"ה רעמים. והבכור שור ברכות דף י"ג חולק ע"ז ועיין נודע ביהודה סי' מ"א אם יפסיק לקידוש לבנה:

סק"ו ועד וגם אמן היינו לאח' שאמר ברוך ה' המבורך כו' וכ"ש בברכו שבתפלה שיאמר ג"כ אמן זה ומה שהקשה בפרי מגדים למה יאמר אמן חוץ מב' אמנים שבהגה"ה לק"מ דאמן דקדיש נכלל בקדיש וה"ה אמן דברכו כברכו דמי ובכלל ברכו הוא:

מג"א סק"ח ריש סי' ס"ה. כוונתו להכרעתו שם בסק"ב ובדרך שכתבתי תחלה באות ג':

סק"ט אינו כן. מדכתב בש"ע כאן שיאמ' אני ה' אלהיכם אמת ויפסיק וכן הרמ"א בס"ס זה כתב עד שיתפלל שאז יאמר ויציב:

(ש"ע סעיף ו') או הכבוד. קשה לפמ"ש בסעיף הקודם דאחר שאמר אמת הוי דין באמצע הפרק א"כ אסור להפסיק מפני הכבוד ודוחק לומר דהפסיק באיסור דהא ע"כ המחבר אהיתר' מהדר דאל"כ למה סתמה אם הפסיק אחר שאמר אמת. ואלו כבוד דהכא היינו אביו או רבו דדיניה כמפני היראה ויראה דהכא היינו מלך ואנס כפי' רש"י:

מג"א סק"י היראה. היינו אביו ורבו שבסעיף א' אבל חשש סכנה אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש ואפילו באמצע התפלה מפסיק:

מג"א סקי"א ממתינים. תימה עליהם דנהי דאין שם דין בין גאולה לתפלה מ"מ הוי באמצע הפרק דמבואר בס"ג דאין עונים רק ב' אמנים ולא שאר אמן וכן הקשה אליה רבה ומ"ש בסעיף ט' שימתין בשירה חדשה היינו להקדיש וקדושה שמותר באמצע הפרק. ולכאורה יש לתרץ הא דמבוא' בסעיף ג' דאין עונים רק ב' אמנים היינו של ברכות אחרות אבל אמן של ברכה זו עצמה לא הוי הפסק. אך קשה דהא טעם פלוגת' זו אם אומר אמן אחר גאל ישראל תלוי גם כן בהכי דהאוסרין ס"ל דאפי' אמן השייך לברכה זו עצמה הוי הפסק והמתירין ס"ל דבשל ברכה זו עצמה לא חשיב' הפסק אם כן מדקדקים אלו שאינם סומכין על המתירין ס"ל דהוי הפסק אפילו (אותה) אמן של אותה ברכה א"כ קודם צור ישראל נמי אסור ותו דנראה דהמתירין נמי לא אמרו אלא אחר גאל ישראל דשם הוא מקום עניית אמן והוי אמן זה כאלו הוא מנוסח הברכה אבל באמצע הברכה הוי האי אמן כמו אמן של ברכה אחרת כיון דאין שם מקום אמן הזה והכי איכא למישמע מדכתב המג"א סי' נ"א סק"ג דבאמצע ברוך שאמר מותר לענות אמן כשסיים הש"ץ ברוך שאמר משום דברכה זו לא הוזכרה בתלמוד ע"ש משמע דאי הוזכרה הי' אסור אע"פ שהוא אמן של אותה ברכה לכן אין לנהוג כאלו המדקדקים:

שם עיין סי' נ"ט ס"ד. כוונתו דשם כתב קודם שיסיים הש"ץ כדי שיענה אמן משמע דאם מסיים בשוה עם הש"ץ אין עונה אמן. ותימא דהא כתב המג"א סימן נ"א סק"ב דאם סיי' בשוה עם הש"ץ ישתבח ודכוותה עונה אמן כיון דיש פוסקים דעונה עליהם אמן אחר ברכת עצמו ע"ש א"כ ה"ה אחר גאל ישראל דפסק הטור בסי' זה דעונה אמן אחר ברכת עצמו וכן ראיתי שהרגיש בזה פרי מגדים ז"ל ולכן לע"ד דאין לנהוג כן אלא יסיים גאל ישראל קודם הש"ץ ויתחיל התפלה ואע"ג דכתב א"ר שראוי להתחיל תפלת י"ח עם הש"ץ והקהל בשוה נ"ל דלא אמר זאת רק לסתור המדקדקים שבמג"א ור"ל דכשהש"ץ והקהל מתחילין תפלת י"ח אין ראוי שהוא יאמר שירה חדשה או צור ישראל אבל אם הוא מתחיל התפלה מעט קודם הש"ץ והקהל אין קפידא אפילו אם תאמר דגם בהא קפדינן מ"מ בעת שהש"ץ מתחיל בא"י גאל ישראל הוא מתחיל ד' שפתי תפתח נלע"ד דודאי ליכא קפידא דאין ניכר כלל הקדמתו:

בש"ע סעיף זיין. טור. ציון זה קאי אתחלת הגה"ה דעונין אמן אבל מ"ש אח"כ דאם התפלל לבדו אין עונה אמן הטור ס"ל דעונה אמן וגם הר"מ פסק כך ודבריו כאן בהגה"ה הם ע"פ מ"ש בהגה"ה ר"ס רט"ו דבמדינות אלו נתפשט כך המנהג עיין בכור שור פסחים דקי"ז:

מג"א סקי"ב עס"ס ל' כוונתו דנתבאר שם דאם התפלל ערבית אפי' עדיין יום לא יניחם ועיין בט"ז סי' ת"ר:

שם רב נתיירא שיעבור. מש"ה קרא אף שלא היה לו תפילין:

ש"ע סעיף ח' מניח אז ותפילין יש להם שייכות לק"ש ותפלה טפי מציצית:

מג"א סקי"ג עסי' צ"ז. ע"ש בסעיף ד':

מג"א סקט"ו לעיל ס"ס מ"ו. היינו מ"ש שם לומר ק"ש של ר"י הנשיא ע"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.