לבושי שרד/אורח חיים/סה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


ש"ע סעיף א' מחמת אונס. זה דעת הרי"ף דאין חילוק בין אונס או לא אלא יש חילוק בין תפלה לק"ש והלל ומגלה ותקיעות דבתפלה חוזר לראש ולא בכל אינך והתו' ורא"ש שמביא רמ"א ס"ל דתפלה וכל אינך שוים באם שהה כדי לגמו' כולה מקור אותו דין בתו' ברכות דף י"ג וז"ל ור"ת היה ממתין בעושה פלא כדי לענות קדיש והיה סובר אפילו שהה לגמור כולה אינו חוזר לראש עכ"ל משמע דר"ל דר"ת ס"ל כדיעה ראשונה דכאן אבל לדיעה ב' חוזר לראש וזה דלא כמג"א. ולכאור' י"ל דהמג"א אינו מפרש דברי התוס' כמו שפירשתי משום דאזיל לטעמי' בסי' נ"ג סק"ה דפלוגתא דהכא אם חוזר לראש הוא רק בק"ש אבל בברכת ק"ש לכ"ע אין חוזר וא"כ מה זה שכתבו והיה סובר כו' לכן לפרש המג"א דהתוס' לענין לכתחלה קאמרי דר"ת היה ממתין על קדיש והיה סובר דמות' להמתין לכתחלה אפי' לגמו' כולה איברא דמה שסיימו התו' אינו חוזר לראש לא משמע כך. ותו דהמג"א בסי' נ"ג לא קאמר אלא דבמידי דרבנן לא מחמרינן כהר"י והרא"ש כמ"ש בד"מ סי' תכ"ב הובא במג"א שם סק"ה אבל התוס' והרא"ש גופייהו מחמרי אפילו בדרבנן וצ"ע. ומ"מ לדינא יפה כתב משום דזה ששהה לקדיש לא חשיב אונס לכל הכרעת המג"א סק"ב ודוק:

מג"א סק"ב דוקא כשהאיש. ר"ל שההפסק היה מחמת שהאיש לא היה ראוי בשעה שהפסיק והיינו הך דלק' סי' ע"ח שהתחילו מי רגלים שותתים על ברכיו או שהמקום לא היה ראוי בשעה שהפסיק והיינו הך דלק' סי' ע"ה שהיה קורא ק"ש בדרך הלוכו ובא למבואות המטונפות ע"ש:

שם דגברא דיחויא. הראב"ד מיקל יותר דאפי' לא היה האיש ראוי בשעת ההפסק א"צ לחזור לראש ומים שותתים על ברכיו דכל מה שהתפלל קודם ההפסק פסול גם כן כיון דהיה (קורא ק"ש בדדך הילוכו ובא במבואות המטונפות ע"ש) צריך לנקביו בשעה שהתפלל וקי"ל הנצרך לנקביו אל יתפלל:

שם ס"ל כפי' התוס' היינו כדעת הב"ח אליבא דהטור ותוס' ומחמת פלוגתא זו עשה המג"א הכרעה דבתפלה דדעת הרי"ף והמחבר דחוז' לראש בלי שום אונס לכן אפילו להרמ"א די עכ"פ באונס כל דהו אבל בק"ש דלהרי"ף אפילו באונס גמור אינו חוזר לכן אף דנהיגין כרא"ש ורמ"א דבאונס חוזר לראש צריך אונס גמו' שהאיש או המקום לא היה ראוי בשעה שהפסיק:

שם ועס"ס צ"ט. נראה כוונתו למ"ש דשם במג"א סק"ג בהתחיל לשתות שהיה סבור שיהיה לו שהות מיקרי אונס ע"ש ה"ה זה לא מיקרי דחוי בשעה שהתפלל לפי שהיה סבור שיהיה לו שעות להתפלל קודם שיתחילו המים להיות שותתין ואין דחוי רק בשעה ששותתין וכפי' רשב"א וק"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.