לבושי שרד/אורח חיים/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים יא

(מג"א סק"א) בזמנינו לקמיע. דבזמן הש"ס הוי חיישינן להכי אבל השתא אין עושין קמיע כעין תפילין והנ"מ לדינא עיין מג"א סימן ש"א סקנ"ג:

(סק"ו) ארוכין ביאור גרדומין עיין ט"ז בסימן שאח"ז סק"א והיו עושין ארוכין כדי שאם יפסקו יהיו בנשאר כשיעור:

(ס"ק ח') הקשירה. כי על ידי הקשירה מתקצר אורך הציצית:

(ט"ז סק"ד) נטוה לשם. אשיורי שתי קשיא ליה:

(מג"א סק"ט) פסולת שתי (נ"ל דצ"ל בשתי) נראה דאין שייך זה דהא אותה הצמר ממין הטלית הוא וצ"ל ע"כ משום ביזוי ואין ספר המאור לפני:

(ט"ז סק"ה) דהך שינוי הגוף. הוקשה לו דשינוי הגוף אינו קונ' אא"כ נשתנה שמו ע"י השינוי ואפילו בשינוי שאין חוזר לברייתו כמ"ש רמ"א בח"מ סימן ש"ס סעיף ו' ע"ש:

(שם) פשיטא ועל. קשה דשם פריך פשיטא משום דאינו יכול להקדישו לפי שאינו שלו וזה לא שייך רק בקרבן. משא"כ כאן וראיתי שדברו המחברים מזה ואין כאן המקום להאריך:

(שם) מתלמוד ערוך. ה"מ להקשות. בפשיטות דרמב"ם עצמו ס"ל דיאיש עם שינוי השם אף ע"פ שחוזר לברייתו קונה הובא בח"מ ר"ס שס"א. אלא דעדיפא הק' מהתלמוד דמוכח דשינוי דליבון אינו חוזר כלל:

(מג"א סק"י) דקני בכה"ג. ר"ל יאוש עם שינוי השם החוזר וע"ז הקשה מסימן ש"ס דשם מבואר דליבון הוי' שינוי שאינו חוזר וכדברי הט"ז וא"כ הוי שינוי גמור וא"צ יאוש:

(מג"א ס"ק י"ג) ש" "ט בגמ' וברש"י:

(שם) פ"א הוי חיבור ומיושב קושי' ב' ומוכיח הש"ס שצריך לעשות ב' קשרים ומה שאמר קשר עליון ר"ל קשר פעם אחד והוא שני קשרים זה על זה. וגם קושי' ראשונ' למ"ד שעושין ב' נקבים מיושב ולדידי' אין מוכיח הש"ס רק על קשר אחד. ומ"ה מה שהקשה הש"ס לדידי' התוכף תכיפה א' אינו מתורץ:

(שם) לא בעי אלא. היינו כמ"ש תחל' דלמ"ד דצריך ב' נקבים אין מוכיח רק קשר א'

ט"ז סק"ט דקרן קרוי. כוונתו משום דהטור כתב יעשה הנקב ג"א סמוך לקרן ויש מי שפירש דקרן ביאורו זוית והיינו שמודד באלכסון ג"א מהזויו' לכן כ' שאינו כך אלא קרן ביאורו שפה הבגד בין באורך בין ברוחב מודדים ג"א מהשפה:

ט"ז סק"י של עור. אפילו כנף שלם של עור שרי בסי' י' ס"ד אלא ר"ל דאפילו מי שמחמיר שם מודה בטלאי בעלמא (ויותר נ' כוונתו דאין לחוש) (ובסי' י' בסוף וכן מבואר בדברי ב"י שם בסוף):

ס"ק י"א סמוך לארץ. משמע שמפרש בהיפוך ממ"ש המג"א ס"ק ט"ז וכן מוכח בט"ז ס"ק י"ז. לכן פירשו המפרשים דכוונת הט"ז על דעה ב' דמטעם דעיקר כנף קאי ארוחב לא אאורך שאינו מיקרי כ"כ כנף וכיון דבעינן באורך כ"ש ברוחב:

ש"ע סעיף י"א אוריליי"ו. היינו שמניחין קצת חוטי שתי בלא ערב ובסוף אורגים עיין ט"ז ס"ק י"ב:

ט"ז ס"ק י"ב הציצית. דכיון שלא ישאר רק מעט בכה"ג ודאי לא מבגד איקרי:

ס"ק י"ד ומ"ש שאם כרך. זה מקשה על עצמו שכתב דתרי לכתחלה יש דהיינו דגם הזהירות דקודם הכריכות היא רק לכתחלה ע"ז הקשה ממ"ש שאם כרך כו' פסול אפילו בדיעבד משום תולמ"ה ע"ז תירץ דפסול בדיעבד מיירי שקשר ג"כ וכן פי' המג"א והשיג על הע"ת שמפרש דמ"ש המחבר וקשר פירושו או קשר:

ט"ז ס"ק י"ז מהבגד לרחבו. ר"ל שתלה לרחבו דהיינו לצד הקרקע:

(שם) יהיה לאורך הטלית. ר"ל שיהיה מונח בצד שנקרא אורך היינו צד אשר לרוחב האיש שם יהיה מונח על חוד של בגד ממש והוא מובן:

(שם) ולמטה ממש בבגד. ר"ל שתוחבין הגדיל בנקב הטלית או עכ"פ מקרבין הגדיל שיהיה סמוך ממש להנקב ועי"ז שוכב הגדיל ממש על הבגד לא על החוד אלא על בגד בעצמו:

ש"ע סעיף ט"ו. בגד בנקבי הטלית מטעם דדרשינן וחלצה נעלו מעל רגלו ולא מעל דמעל ה"נ על כנפי בגדיהם כתיב ואם מכניס שם מין אחר הוי הציצית מעל דמעל ודיעה ב' ס"ל דהכל נקרא כנף:

מ"א ס"ק כ"ה עור. ר"ל אע"ג דעור אינו בגד ופטור מציצית מ"מ הא קי"ל בסי' י' היא של בגד וכנפה של עור חייב ומכ"ש שמונח העור תחת הבגד ובטל וכמ"ש המג"א שם:

(ס"ק כ"ו) ועיין סימן ט"ו במ"א ס"ק י"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.