מראי מקומות/אורח חיים/יא

מראי מקומות אורח חיים יא

צריך טויה לשמה

כ"כ הטוש"ע בסעיף א, וכן הביא הב"י מכמה ראשונים, ויש להוסיף דכ"כ היראים בסי' תא אות לג, וכ"כ האשכול בהל' ציצית בד"ה אמר (פז.), וכן בד"ה ובתשובה (פז:), בשם גאון, וכ"כ רב הילאי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנח.

עד כמה אפשר להוסיף באורך חוטי הציצית

הטוש"ע בסעיף ד, כתבו דאם רוצה להוסיף יוסיף באורכן, ע"כ, ומשמע דכמה שירצה יוסיף, ויש להעיר דהאשכול בהל' ציצית ד"ה אמר (פז.), כתב דיכול להוסיף עד זרת, ע"כ, דהיינו אמה כמו שכתוב גבי החושן זרת ארכו (שמות כח,טז).

מה הם קוצין ונימין וגרדין ומה הטעם דפסילי

הב"י בסעיף ה, הביא מחלוקת מה הם ותלי במחלוקת זו מה הטעם דפסולים, דלרש"י והרא"ש והטור הוא משום תעשה ולא מן העשוי, ולרמב"ם הוא משום ביזוי מצוה, ע"כ, ויש להעיר דהאשכול בהל' ציצית ד"ה אמר (פז.), פירש ג' דברים אלו כהרמב"ם, ובתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנח, כתב רב הילאי שאין עושין ציצית מצמר שנעשה בו מלאכה, ע"כ, ונראה דהוא מפרש כעין פירוש הרמב"ם וס"ל דלאו דוקא הני אלא ה"ה כל מה שנעשה בו מלאכה.

מהיכן מודדים ג' אצבעות כדי לעשות בהם את הנקב

הטוש"ע בסעיף ט, כתבו דעושה הנקב בתוך ג' אצבעות מהקרן, והב"י הוכיח דלא איירי באלכסון מהקרן זוית אלא ביושר, ויש להעיר דהיראים בסי' תא אות ב, כתב דצריך שיהיה הנקב בג' אצבעות מקצה הטלית באורך וברוחב, ע"כ, דהיינו בג' אצבעות מלמטה ובג' אצבעות מהצד, ומדברי היראים האלו נמי מוכח כדברי הב"י שאין מודדים באלכסון מהקרן זוית.

באיזה אצבע מודדים ג' אצבעות מהכנף

הב"י בסעיף ט, הביא מכמה ראשונים שהוא בגודל וכן הביא מהגהת סמ"ק, ויש להעיר דהכי איתא לפנינו בסמ"ק גופיה במצווה לב אות קמה.

צורת התליה בבגד

הטוש"ע בסעיף ט, הביאו את דיני הנקב שנותנים בו את הציצית, ויש להעיר דאין צריך דוקא נקב אלא אפשר אף להכניס את הציצית בבגד כדרך תפירה, דהא אמרי' במנחות מב:, עשאה מן הקוצין ומן הנימין והגרדין פסולה, ופירש"י והרא"ש והנימוק"י דהיינו משום דבעי' תליה לשמה, ואמרי' במנחות מא., טלית שנקרעה לא יתפור, ופירש"י שמא יניח החוטים בבגד לשם ציצית, ואיכא תעשה ולא מן העשוי, ע"כ, וא"כ מוכח דאין מעכב להכניס חוטים בנקב, אלא אפשר גם לתפרם, דאי לאו הכי תיפוק ליה בהנך דפסול מחמת שלא הכניסם בנקב הניכר.

שצריך שיהיה כל קשר ב' קשרים זה על זה

הב"י בסעיף יד בד"ה וכתבו התוספות שם גבי הפוחת, הביא מכמה ראשונים כן, ויש להוסיף דכ"כ היראים בסי' תא אות טו.

אם מותר כלאים בציצית מדאורייתא כשאין תכלת

הב"י בסעיף יד בד"ה ועתה שאין, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בהל' ציצית ד"ה אמר (פ:), הביא כמה תשובות מהגאונים ולפי חלק מבעלי התשובות לא הוי ציצית מהתורה אלא בצמר וכן הביאו הגאונים שם בשם אבא מארי גאון ולפניו מר רב יעקב ולפניו מר רב אוכמא ולפניו מר רב צדוק וכל הגאונים לפניהם, ע"כ, ולפי"ז ודאי דשרי בטלית פשתן כלאים מדאורייתא כיון דאי אפשר בענין אחר, ומאידך סמ"ק במצוה לב אות קנב, כתב דאסור.

האם צריך לקשר על כל חוליא

הב"י בסעיף יד ד"ה ויקח, דן בזה בדעת הרמב"ם ונטה דהרמב"ם בעי קשר על כל חוליא, ויש להעיר דכ"כ להדיא הרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' מז.

מהו קשר העליון דהוא דאורייתא

הב"י בסעיף יד בד"ה ויקח, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דרב שר שלום בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנט, כתב דהקשר המרוחק מהטלית הוא העליון, ע"כ, ומדברי האשכול בהל' ציצית ד"ה תנא (עט.), מבואר דלר"ח הוא הקשר הסמוך לבגד, ומאידך לרב יהודאי וגאון והאשכול וחכמי צרפת הוא הקשר הרחוק מהבגד, ע"כ, וכן עיקר.

מנין החוליות כשאין תכלת

הטור והב"י בסעיף יד בד"ה וגם אין צריך, הביאו מחלוקת אם הא דמבואר בש"ס דאין לפחות מז' חוליות ה"מ בזמן שיש תכלת אבל כשאין תכלת אין להקפיד על זה או דאף האידנא צריך לנהוג כן, ויש להעיר דמהיראים בסי' תא אות ז, משמע דאף כשאין תכלת צריך שלא לפחות מז' חוליות, מדהביא דין זה לפסק הלכה, ומאידך סמ"ק במצווה לב אות קמח, כתב דהאידנא אין לחוש למנין החוליות, וכ"כ רב שר שלום בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קנט, והאשכול בהל' ציצית ד"ה תנא (עט.), כתב דהאידנא אין צריך ז' אלא נוהגים לעשות ה', וכן הביא מרב יהודאי ור"ח, ומבואר שם בדבריהם דאף כשמוסיף קשר על קשר חשיב ב' קשרים וכתבו שיש לחלק את ה' הקשרים לב' קשרים יחד וג' קשרים יחד, לרב יהודאי ב' למעלה וג' למטה ולר"ח להיפוך, וכתב האשכול דלכו"ע עדיף לעשות ג' קשרים בקשר עליון דהוא דאורייתא אלא דפליגי אי אותו שסמוך לכנף הוא העליון או אותו הרחוק מהכנף הוא העליון, ועי' במה שכתבתי לעיל בסמוך גבי מהו קשר העליון, והאשכול שם בד"ה ובתשובה (פז:), הביא תשובה לגאון שכתב נמי דבמנין הקשירות אין אצלינו מנהג קבוע אלא כפי אורך החוטים יעשה הקשירות, ע"כ, וכן הלכה כהטוש"ע דהמנהג לעשות דוקא ז' קשרים אינו עיקר.

כרך כולה פסולה

כ"כ הב"י בסעיף יד ד"ה ומ"ש הרמב"ם, ע"פ משמעות הש"ס והרמב"ם, ויש להוסיף דכ"כ להדיא השאילתות בשאילתא קכז ד"ה ברם צריך למימר היכא דנפסק, ובה"ג בהל' ציצית בעמוד ערה, והאשכול בהל' ציצית ד"ה ובתשובה (פז:), בשם גאון.

צריך שתהא הציצית נוטפת על הקרן

הב"י בסעיף טו, הביא בזה ג' פירושים, ויש להוסיף דהשאילתות בשאילתא קכז, פירש פירוש נוסף, דהיינו שתהא רפויה ולא צמודה לבגד, ומדברי רבינו גרשום במנחות מב. ד"ה שתהא, נראה דס"ל כפירש"י, ונמצא דרש"י והשאילתות ורבינו גרשום ומהר"ם, כולהו לא ס"ל כמו הפירוש דפסק השו"ע שתהא נוטפת מאורך הטלית, ואע"ג דאיכא כמה ראשונים דסברי כדברי השו"ע כמו שהביא הב"י, מ"מ המיקל דלא כהשו"ע בזה יש לו על מי שיסמוך.

אם מותר שתהא הציצית באלכסון

המשנ"ב בסעיף טו בס"ק עג, פסק כהמג"א שיזהר מאד שלא יהיו באלכסון כיון דהוא מנהג הקראים ואם יהיו כן מצוה להחזירם למקומן, ע"כ דברי המשנ"ב, ואינו מובן מאי כולי האי דמה בכך שהוא מנהג הקראים כיון דאין בזה איסור מה אכפת לן, והיכן מצינו בחז"ל איסור כעין זה, וצ"ע. ומ"מ בזמנינו שאין קראים במקומנו אין לחשוש לזה, אף לדעת המג"א.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף