יד אפרים/יורה דעה/צט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אין מבטלין. עיין בה"ט וכ' בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' קל"א שאם רוצה לעשות איסור מושבח פגום כדי שיוכל לערבו בהיתר ג"כ הוא בכלל דאין מבטלין איסור לכתחלה ובזה מיושב קושית הש"ך סי' צ"ה גבי כלי מדין דלמהלא הגעילו באפר ע"ש ובאמת אין זה מספיק ליישב קושית הש"ך לפי מה דקי"ל דאין מבטלין הוא דרבנן ואנן בדאורייתא קיימינן. ואמנם גוף הדין שכתב שזה בכלל אין מבטלין צ"ע לענ"ד דאפילו להראב"ד ודעימיה דאין מבטלין הוא דאורייתא ומקור הדין מחולין דף צ"ט בסוגיא דזרוע בשלה ונראה דהיינו דוקא לענין ביטול שטעם האיסור בעצמותו הוא עדיין בשבחו ולא פקע האיסו' ממנו אלא לפי שאוכלו ע"י תערובות אין טעמו נרגש להאוכל ובזה אמרי' דלכתחלה אסור משא"כ כשעושהו פגום שפקע איסוריה מיני' בעצמותו וכשבא אל תוך התערובות כבר טעמו פגום הוא מותר ולא שייך בזה אין מבטלין איסור מה שגורם להאיסור עצמו להיות נהפך להיתר וכן נראה מהפוסקים שוב ראיתי בשו"ת ח"צ סי' ק"א שכתב להדיא דלבשל דבר הפוגם לא מיקרי מבטל איסור כי אין ספק דמדאורייתא שרי לפוגמו שהרי אינו נהנה לא מטעמו ולא מכמותו שהרי טעם הנפלט מדופני הכלים אינו ניכר כלל כו' ע"ש ושמחתי ונפלאתי על בנו הגאון יעב"ץ איך כתב כן מאחר שכבר הורה זקן אביו הגאון ז"ל להיפוך: כתב בנ"ב מ"ח סי' מ"ה דאף לשיטת התוס' דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא דרבנן היינו כשמערב חתיכת איסור ומוציאה ואין מתבטל רק הטעם שרי מדאורייתא דומיא דזרוע בשלה משא"כ לבטל יבש ביבש והוא נשאר בעין אף מדאוריי' אסור שהרי אם יהיה מציאות להכיר האיסור לא היה בטל ועתה הרי הוא מכירו כו' ע"ש ומ"מ נראה דבאיסור דרבנן למ"ד מבטלין או למאן דסבר אין מבטלין ושרי במיקליה קליה איסורא אפי' בכה"ג שהאיסור בעין מותר כדמוכח מההיא דעצים שנשרו לתוך התנור כו' וכתב בנ"ב בסי' נ"ו בעושי יי"ש פערסקי וריזאלו וכדומה ונותן לתוכו בשר נבילה או שלא נמלח ובאותו פעם ודאי ליכא ס' בשעת רתיחה רק אחר כך מוסיפין עליו יי"ש ויוכל להיות שבהצטרף הכל יש ס' ופעולת הבשר לעבורי קיטרא ולהפיג חריפות היי"ש והשיב דישראל אסור לעשות לכתחלה ע"י בשר נבלה או שלא נמלח ואף שאומרים שאין כוונתם לבטל האיסור מ"מ אסור לכתחלה לערב בידים וגם המג"א ס"ס תמ"ז מודה דהתם עתה עדיין היתר הוא משא"כ כאן ולכן צריך הישראל למלוח הבשר תחלה ולהדיחו ואז אף אם אין ס' בתחלתו שרי אך יזהר שיהיה ס' עם מה שמוסיף אח"כ דאף דאין דרך לשתות יי"ש עם חלב מ"מ דרך לשרות מעשה אופה מחמאה וחלב ומ"מ כיון שעתה יש ס' שרי אף שלא היה ס' בתחלה דהיתר בהיתר לא נ"נ גם מבטל איסור לכתחל' ליכא כיון שאין דעתו לשרות בו מאכלי חלב כלל ויי"ש של א"י אם ידוע שיש בו ס' לבסוף עכ"פ שרי דהוה דיעבד ואם אין ס' אם רוב או מחצה מערבין אסור היי"ש שם במקומות שרגילין בהן אבל אם הרוב אין מערבין אז אסור לקנות מהם בבתיהם דהוי קבוע אבל מה שהחנוני קונה מהם ומוליכין למכור במקום קביעות מותר מטעם כל דפריש כו' ע"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |