יד אפרים/אורח חיים/כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים כז

בש"ע והתפל' עליו לצד חוץ. הך עליו אין ר"ל שתהיה התפל' מונחת על היוד דודאי בעינן שתהי' היוד אצל התפל' בשוה או גבוה ממנ' רק ר"ל דלפי שהוא מטה התפילין לצד הגוף כמ"ש סעיף א' לכן נקרא היוד שלצד הגוף למט' והתפלה עליו ר"ל לצד מעלה דהיינו לצד הגוף:

במגן אברהם ס"ק ב' וצ"ע למה כתבו בסעיף ז'. ר"ל דבסעיף ז' כתב המחבר מחציו עד הקובד"ו כלשון הסמ"ק משמע דעד הקובד"ו ממש הוא מקום התפילין דהא במקום הסמוך לקובד"ו ממש אין שם בשר תופח וא"כ דבריו בש"ע סותרין למ"ש בבד"ה וע"ז כתב ולכן נראה לי דאף הסמ"ק כו'. ר"ל דאף לשון הסמ"ק יש לפרש דקאי על בשר התופח דוקא וא"כ גם לשון הש"ע סעיף ז' פירושו כן. ומ"ש בבד"ה ואין לסמוך ע"ז ר"ל שאין לסמוך על משמעות פשיטות לשון הסמ"ק דמשמע לכאורה דמותר בכל חצי הזרוע דז"א דבשר התופח דוקא בעינן וכיון שבש"ע סעיף א' כבר כ' שצריך להיות בבשר התופח שבעצם שוב לא הוצרך לבאר שם ובאמת הגהות סמ"ק שכתב סתם חצי הזרוע הוא ג"כ לפי מה דקאי על דברי הסמ"ק שכ' וצריך להניחם בגובה המקום של זרוע כו'. א"כ מ"ש בהגה"מ שם אין כלו בשר להניח בחצי הזרוע כו' סתמא כפירושו דהיינו בגובה שבאותו מקום החצי ע"ש:

ס"ק ג' וי"ל דס"ל דלא מיקרי יד ר"ל דודאי אם אין לו יד כלל אין מקום לחייבו מטעמים שכתב הרמ"א בתשובה רק בשיש לו זרוע מיקרי יד לענין זה שיניח בימין כיון שעכ"פ יש לו מקצת יד כהה ובהא מיירי בספרי בגידם וכך הוא פי' דברי אחרים בגידם שיש לו זרוע ומרבינן שיניח בימין ולא פליגי את"ק דפוטר באין לו זרוע לגמרי דהתם פטור מטעם שכתב הרמ"א והא דביש לו זרוע מניח בימין ואינו מניח על הזרוע משום דלא הוי יד לענין זה שיניח עליו אבל מ"מ מיקרי יד לענין זה דלא שייך טעם הרמ"א דאין לו יד כהה כיון דיש לו מקצת יד כהה וע"ז קאמר דמ"מ צ"ע דבש"ס פריך לר' יוסי דס"ל יד היינו ימין מנ"ל דהנחה בשמאל ומשני רב אשי מיד כהה וא"כ ר"י כאחרים ובספרי קאמר ר"י דיד ימין וידכה לרבות גידם שיתן בימין מנ"ל הא דהא לדידיה בעינן ידכה למידרש מיניה יד כהה שהנחה בשמאל וע"ז כתב דע"ז סמכו התוס' דלא קי"ל כספרי אלא אי בעינן למידרש גידם לא אמרינן יד היינו ימין אלא שמאל משמע כדילפינן התם מקרא דאף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וא"כ כשאנו מרבים מידכה גידם היינו שיניח בשמאל וע"ז קאמר דמ"מ י"ל דרב אשי טעמי' דנפשיה קאמר דאיכא למילף מיד כהה אבל לר"י דס"ל לרבות מיניה גידם כמו דדריש בספרי מודה רב אשי לתירוץ קמא בש"ס שם דנפקא ליה מדר"נ דדריש מדכתיב וקשרתם וכתבתם כו' דהנחה בשמאל וא"כ כי מרבינן גידם מידכה היינו שיניח בימין דהא יד הוא ימין לר"י לפ"ז צ"ל גידם פירושו אין לו זרוע כלל וא"כ הא דק"ל התוס' וע"כ צ"ל כמ"ש לעיל דס"ל דלא מיקרי יד אף כשיש לו זרוע ומ"ש המ"א ועיין בסעיף ו' דקי"ל כו' נראה שט"ס וצ"ל די"א דקי"ל כמאן דדריש יד כהה והיינו דעה קמייתא ואף להדעה הב' ס"ל להב"ח דיד כהה בעינן וכמ"ש בס"ק יו"ד ולפ"ז אין לרבות גידם ואי בעינן למילף גידם צריך למילף הנחה בשמאל מוקשרתם ובמרדכי כ' דתרתי שמעינן מידכה דהיינו יד כהה וגידם נמי שמעינן מיניה דהוא ג"כ יד כהה ומ"ש דע"ת לא ראה בגמרא ר"ל שהע"ת כתב להוכיח בכותב בשמאל ושאר מעשיו בימין דמניח בשמאל שהוא יד כהה דאל"כ יתורא דידכ' ל"ל דהא מוקשרתם וכתבתם ילפינן שפיר דהנחה בשמאל כיון דכותב בימין כו' וע"ז כתב המ"א שז"א דבגמרא מבואר דמאן דדריש מוקשרתם לא דריש יד כהה ולדידי' אפשר דאתי לאתויי גידם או דרשא אחריתא ומ"ש המג"א ואין להאריך בזה כי קי"ל כו' נראה דר"ל דאין להאריך בזה לפלפל אי קי"ל דידכה יד כהה או אי דרשינן תרווייהו וכיוצא בזה שהאריכות הוא אך למותר דאיך שיהיה בזה מ"מ קי"ל דאין הלכה כת"ק דס"ל דפטור וא"כ באין לו זרוע כלל פטור לכ"ע בין להא"ז ובין להתוס' וביש לו זרוע או לדעת הא"ז דגרס אין לו אלא זרוע גם בזה פטור ולדעת התוס' דלא פליגי דת"ק באין לו זרוע מיירי אבל כשיש לו זרוע ס"ל אפשר דמודה דמרבינן מידכה והיינו להניח בימין כמ"ש בספרו ומטעם שכתב לעיל דכשיש לו זרוע מיקרי יד לענין זה שמניח בימין ומ"מ יניחנו בלא ברכה כיון די"א דקי"ל כמ"ד ידכה יד כהה וא"כ א"א לרבות מידכה כלל:

ס"ק ד' שמפני זה כתב הרוקח כו' הרוקח ס"ל בספיקא כהרשב"א שאף ברצועות יש להקפיד בחציצה ובפרט מה ששייך לקשירה כמ"ש הט"ז בשם ר"מ:

ס"ק ו' עיין בזבחים דף י"ט ובערכין דף ג' ועמ"ש בזה בתשובה בס"ד:

מ"א ס"ק ח' ואם מניח של יד כדרך זה כו'. נראה דמיירי במניחה על סמרטוטין ולבוש בגד אחר דאל"כ תיפוק לי' משום ולא לאחרים לאות ואשמעינן בזה דלא תימא דדוקא בש"ר כיון דמברך על ש"י להניח סגי בהכי בדיעבד כיון דבלא"ה דעת המחבר בלא שח דמברך אחת דהיינו להניח לבד. לזה אמר דאף שמניח ש"י בדרך זה וא"כ אין עליו ברכה כלל מ"מ לא יברך מטעם די"א דחציצה פוסלת:

ס"ק י"א ובתשובת מהר"מ דפוס פראג כצ"ל. וע"ש סי' תר"ה. ומ"ש וש"מ דאם המכוה גדולה כו' אפשר שר"ל שלפי הנוסחא בש"ע די"ל דדוקא מכה שמהצורך להניח במקום הזה מזור ותחבושת וא"כ הוי חציצה דמהר"מ ס"ל כהרא"ש תלמידו דחציצה פוסלת בשל יד ולכן כשהמכה נתפשט בכל הזרוע פטור ועיין בס"ק ו' שכתב שמותר להניח על הסמרטוטין אך זה אליבא דהרשב"א דס"ל דחציצה אינ' פוסלת רק משום לאחרים לאות ומהני כשלובש עליו בגד אחר ע"ש. אבל לפי הנוסחא שבתשו' למהר"מ מכוה לא מיירי מחמת חציצה שהמכוה נתרפאת מאליה רק מחמת שיש לו צער להניח ע"ג מקום זה מ"מ מוכח כשהיא על כל הזרוע פטור משום מצטער ולכן הראה מקום לסי' ל"ט סעי' ט' דשם איתא הדין דמצטער פטור ע"ש:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.