יד אפרים/אורח חיים/כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים כח

מג"א סק"ד) ולדבריהם קשה מאי ראי' מייתי דגבי כריכה נעשה אחד שומר לחבירו נראה כוונתו דמנ"ל להש"ס למילף שמותר להניח היכא דלא אפשר דלמא הנחה אסור היכא שהקדושות שוות וכריכה שאני דמשום בזיון התחתון אין כאן שהעליון שמונח עליו אינו רק בתורת שומר ואע"ג דהקדושות שוות שרינן להיות זה על זה כיון דלא אפשר משא"כ הנחה זה על זה בלא תורת שמירה מנ"ל דשרי ואח"כ כתב לישנא דקאמר הא קיתיב כו'. ר"ל דהך לישנא משמע דקפדינן מה שזה מונח ע"ז ומשום בזיון התחתון נגע ביה ולא קאמר איפכא דהיכא כרכינין הא נעשה העליון שומר לתחתון ואיכא ביזוי לעליון אלא ע"כ דחמירא ליה להש"ס מאי דאיכא בזיון להתחתון שזה מונח עליו מבזיון העליון שנעשה שומר וא"כ גם בהא דמדבק תנ"ך טפי היה לו לגלול מסופו לתחלתו כדי דלא ליתוב דפא דנביאים אס"ת ואיכא בזיון הס"ת במה שנביאים מונחים עליו משא"כ כשגולל מסופו לתחלתו שהתורה מונחת על הנביאים ואע"ג דנעשה כשומר מ"מ עדיף טפי מאם יהיו מונח תחת הנביאים ואף שיש לומר שלא יהיה שומר לקדושה קלה ממנו עדיף טפי. מ"מ מי הגיד להם סברא זו דנעשה שומר דלמא לא קפדינן רק על הנחה ותו לא ואף כשנעשה שומר להנחה בעלמא דמי ובחידושי הרשב"א כתב דהיכא דאפשר אפילו אחד ע"ג חבירו אסור להניח ואם כן כ"ש דאסור לכרוך הרצועות על התפילין שהרצועות קדושה קלה ואי משום שומר מנ"ל להקל מחמת זה להניח עליו דילמא דוקא היכא דלא אפשר שרו שרו כמו בהנחה בעלמא וכאן אפשר בע"א כמו דמסיק לבסוף דאפשר להניח על הצדדים וע"ז כתב המג"א ואפשר לומר דבהנחה כו' ר"ל דאע"ג דבהנח' לא שרינן ליה כ"א בלא אפשר אם כן בכריכ' היכא שאין הקדושה שוות לא שייך לא אפשר דהא יכול להניח תורה ע"ג נביאים ע"י שיגלול סופו לתחלתו מ"מ כיון שנעשה שומר מוטב שהקדושה קלה תעשה שומר לחמורה משיעשה שומר החמורה לקלה ואע"ג דעי"ז תהיה החמורה מונחת תחת הקלה יותר קפדינן שלא תהיה החמורה שומר לקלה ממה שיהיה מונח כו'. מ"ש המג"א בגמרא ה"פ הא קיתוב כו' פירוש ונעשה שומר לחבירו כו' נראה שכוונתו דלפי מאי דס"ד דהנחה חמורה טפי משומר לא היה אפשר לפרש כן דלמה שבק הש"ס הנחה ופריך מחמת שומר משא"כ השתא דחדית לן המג"א דטפי קפדינין אשומר מבהנחה אם כן שפיר מתפרשין דברי הש"ס דפריך הא קיתיב דפא אחברי' ואם כן עכ"פ איכא ביזיון דחד מינייהו או לתחתון או לעליון שאם תאמר שאין ביזוי לתחתון שהעליון נעשה שומר לו אם כן פשיטא מחמת ביזוי העליון שנעשה שומר לחבירו וע"כ דבלא אפשר שרי אם כן כ"ש בהנחה דהא ההשומר יש להקפיד טפי ואפילו הכי שרי בלא אפשר ועל זה מסיק דמ"מ ברצועות כיון דאפשר להניחם על הצדדים כו' ר"ל דדוקא דברי התוס' גבי מדובק תנ"ך אתי שפיר תירוץ זה דהתם לא אפשר כי אם או שיניח החמורה על הקלה ואין איסור מחמת הנחה מ"מ יש איסור שהחמורה נעשה שומר ולהיפוך יש חשש מחמת הנחה ולזה שפיר י"ל דשומר יש להקפיד בו יותר מבהנחה משא"כ היכא דאפשר שלא יהא מונח אע"ג כשיניח על הצדדים לא יהיה שומר מ"מ אין לדחות איסור הנחה בשביל זה ולפי מ"ש א"ש מ"ש המג"א דבהנחה כיון דלא נעשה שומר אסור להניח אחר על גבי חבירו כי אם היכא דלא אפשר כו'. ולשון זה משמע דאם היה נעשה שומר בהנחה היה מותר אף היכא דאפשר ואם כן איך מסיק דברצועות כיון שאפשר להניח מן הצדדי' כו' דמה בכך דמ"מ שפיר דמי להניח למעלה כיון דנעשה שומר לבתים ודוחק לומר דדוקא אחד על גבי חבירו שהקדושות שוות שרינן בכה"ג אם היה נעשה שומר אף דאפשר משא"כ באין הקדושות שוות דאסור להניח קלה על החמורה אע"ג דנעשה שומר כיון דאפשר דז"א דאדרבא כיון שנעשה שומר ואין כאן רק משום ביזיון העליון וכיון דקדושה קלה היא לית לן בה משא"כ בקדושות שוות ועוד הדבר פשוט דבקדושות שוות אסור אף היכא דנעשה שומר במקום דאפשר שהרי המג"א מפרש הא דפריך הא קיתיב דפא אחברי' כו' היינו שנעשה שומר אלא כיון דלא אפשר שרינן אלמא דבאפשר אסור כשהקדושות שוות כשהאחד נעשה שומר לחבירו משום ביזיון העליון. ואם כן לשון המג"א שכתב דבהנחה כיון דלא נעשה שומר כו' דמשמע דנעשה שומר בכל גוונא שרי ולפי מ"ש א"ש דר"ל דדוקא היכא דלא נעשה שומר אסור בכל גוונא דאפשר משא"כ אם נעשה שומר דאז משכחת לפעמים דשרי אף דהיה אפשר לו שלא להניח עליו וכגון בקדושה חמורה וקדושה קלה דאז אפשר להניח החמור על הקל ואפ"ה שרינן הנחה דכיון דנעשה שומר קפדינן שלא יהא החמור שומר לקל משא"כ היכא דאפשר ליה שלא להניח עליו כלל אף ע"ג שלא יהיו לו שומר גם כן לית לן בה. והיינו דאסור ברצועות כיון דאפשר כו'. ולפ"ז מ"ש המג"א דבהנחה כיון דלא נעשה שומר אין ר"ל ששומר הוא גורם היתר להניח זה על גבי זה. רק ר"ל דכשנעשה שומר לפעמים דחינן איסור הנחה ומניחין ע"ג אע"ג דאפשר להניחם למעלה כדי שלא יהיה נעשה שומר למה שתחתיו ולכך בכריכה דנעשה שומר כשאין הקדושות שוות יש לכרוך הקל על החמור אע"ג דיתיב דפא דנביאים על תורה. ומ"מ עדיף מלכרוך החמור על הקל דגנאי לס"ת להיות נעשה שומר לנביאים והלכך ברצועות אין להתיר מטעם שיהיה נעשה שומר ומתחלה היה המג"א סובר דלדעת התוספות מה שהנביאים הם שומרים לס"ת הוא גורם ההיתר ודחינן איסור הנחה מקמי' ולפיכך הותר ברצועות ולסוף מסיק דאין זה רק מחמת שאי אפשר לעשות ס"ת שומר לנביאים אבל היכא דאפשר שלא להניח כלל אין היתר מחמת שומר. ולפי שרבים מתקשים בהבנת דברי המג"א בזה כתבתיה נלע"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.