טור/יורה דעה/א
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תניא וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על פה בהלכות שחיטה והנני מסדר הלכותיהן מי הראוי לשחוט וכוונת השוחט ומחשבה הפוסלת השחיטה במה שוחטין ומתי שוחטין ובאיזה מקום שוחטין ומי הם הנשחטין ושליל הנמצא בבהמה ואותו ואת בנו ובדיקת הסכין וברכת השחיטה ובדיקת הסימנים מקום השחיטה בצואר וכמה שיעור שוחטין וחמשה הלכות שחיטה והכסוי וברכתו הכל שוחטין לכתחילה נשים ועבדים משוחררים וכל אדם אפילו אין מכירין אותו שמוחזק לשחוט שלא יתעלף וגם אין יודעין בו שהוא מומחה ויודע הל' שחיטה שרוב הרגילים לשחוט הם בחזקת מומחין ומוחזקין בד"א שאינו בפנינו אז מותר לאכול משחיטתו וסומכים על החזקה אבל אם הוא לפנינו צריך לבודקו אם הוא מומחה ולשואלו אם נתעלף וכתב בסמ"ג בשם ר"ת שא"צ שידע כל הדינין אלא אם אומר על דבר זה הייתי מסתפק ושואל קרינן ביה שפיר יודע עד שיאמר על האסור מותר ומיהו לכתחילה יכולין ליתן לו לשחוט על סמך שיבדקנו ולא חיישינן שמא יאכלו משחיטתו בלא שיבדקנו וישאלנו אבל מי שיודעין בו שאינו יודע הלכות שחיטה אפי' שחט לפנינו ד' או ה' פעמים שחיטה הגונה וראויה ושחט אח"כ בינו לבין עצמו שחיטתו פסולה אפי שאלו לו עשית כך וכך ומתוך תשובתו נראה ששחט כראוי אין לסמוך עליו ואפי' אמר ברי לי ששחטתי יפה אבל כל מה ששחט לפנינו כשר ואפי' לכתחילה יכולים ליתן לו לשחוט ביון שאחר עומד על גביו ובלבד שיראה אותו מתחילת השחיטה עד סופה ובעל העיטור כתב אי ידעינן ביה דגמר אפי' לא איתחזק מותר לשחוט לכתחילה ואי לא ידעינן ביה אי גמיר אי לא לכתחלה לא ישחוט ואם שחט שחיטתו כשרה ואין צריך לבודקו ואפילו הוא לפנינו והרמב"ם חילק בין מומחה ומוחזק לענין לשואלו שכתב היודע הלכות שחיטה הרי זה לא ישחוט בינו לבין עצמו בתחילה עד שישחוט בפני חכם פעמים רבות עד שיהיה רגיל וזריז ואם שחט בינו לבין עצמו שחיטתו כשרה ולא כתב שצריך לשואלו אם הוא מוחזק ובמי שאין ידוע אם יודע הלכות שחיטה כתב שאם שחט בינו לבין עצמו שואלין אותו אם יודע הלכות שחיטה שחיטתו כשרה וא"א הרא"ש ז"ל לא חלק אלא אם הוא לפנינו בודקין אותו ושואלים אותו אם נתעלף ואם אינו לפנינו סומכין על החזקה בשניהם וכן היא סברת רב אלפס וכיון שרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן המוצא בהמה שחוטה כראוי במקום שרוב ישראל מצויין כשרה ואפי' אם נגנבה ממנו ומצאה שחוטה אע"פ שהוא חשוד על הגנבה אינו חשוד על השחיטה וכתב הרמב"ם דוקא שמצאה בבית אבל מצאה בשוק או באשפה שבבית אסורה וא"א ז"ל התיר אפי' באשפה שבבית ולא אסר אלא באשפה שבשוק וכן הרשב"א התיר אא"כ מצאה באשפה שבשוק חרש שאינו שומע ואינו מדבר ושוטה היוצא יחידי בלילה או מקרע כסותו או לן בבית הקברות או מאבד מה שנותנין לו אפילו באחת מאלו אם עושה אותו דרך שטות נקרא שוטה וקטן שאינו יודע לאמן ידיו לשחוט אין שוחט לכתחלה אפילו אחרים רואין אותו ובדיעבד כשרה אם אחרים עומדים על גביו ואין מוסרין להם לכתחלה לשחוט בשאין אחרים עומדים על גביו אפילו אם רוצה להשליכו לכלבים וחרש המדבר ואינו שומע אע"פ שמדבר לכתחלה לא ישחוט מפני שאינו שומע הברכה ואם שחט אפי' בינו לבין עצמו שחיטתו כשרה והשומע ואינו מדבר אם הוא מומחה שוחט אפילו לכתחלה אם אחר מברך וקטן מומחה ויודע לאמן את ידיו לשחוט לא ישחוט לכתחלה בינו לבין עצמו ואם שחט שחיטתו כשרה ואם גדול עומד על גביו שוחט אפילו לכתחילה ושיכור שהגיע לשכרותו של לוט דינו כשוטה ואם לא הגיע לשכרותו של לוט שוחט אפילו לכתחלה. וסומא לא ישחוט לכתחלה אא"כ אחר עומד על גביו וערום לא ישחוט לכתחלה מפני שאינו יכול לברך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |