חתם סופר/שבת/יח/ב

חתם סופר שבת יח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עססיות ותורמסין רש"י ד"ה האי קדרא חייתא וכו' פי' שאין הלילה והיום כדאי להם ומהרש"ל כ' שמסחא ישנה לילה ומקצת היום ושכן משמע בטור ומיהו טעמא לא ידענא ונ"ל דמזה ראי' להטור או"ח וב"י סי' תר"ט דפליגו אהגאונים הרבים האוסרים להטמין עיה"כ לצורך סעודת מוצאי יה"כ ועיין מג"א שם והרי קמן אי לאו משום שמא יחתה הי' שרי עססיות ותורמסין ומיהו מנחתום אין ראיה משום דחבי' של מים חזי גם לשבת עצמו לשתות ולהדיח כלים אלא שמרבה בכלי גדול שיהיה לו לצורך מוצאי שבת בזה אין איסור כיון דאפשר ליה להנות ממנו בשבת א"כ שבת לעצמו הכין וע' מג"א סי' רנ"ד סק"כ. והה"נ המטמין בעי"כ לצורך חולה וקטן מותר להרבות לצורך מוצאי י"כ אבל להטמין למוצאי יו"כ לחוד אסור ולק"מ מחביות של מים אבל מעססיות ותורמסין קשיא להו בודאי אע"כ ס"ל להגאונים כהרמב"ן דמייתי רשב"א דאדרבה עססיות ותורמסי' סגיא להו בחיתוי מועט ומיהו חזי' ביומן וכגי' מהרש"ל ברש"י והוה הטמנה לצורך שבת ואמנם הטור דמפרש עססיות ותורמסי' כמהרש"ל דסגי' להו במקצת היום ופליג אהגאונים גבי הטמנה עיה"כ עקבותיו לא נודעו ומיושב קו' תוס' לקמן י"ט ע"א ד"ה ר"י אומר יגמור אפיר' רש"י ושם ע"ב ד"ה שמן וכו' והא"ש דכל שאסור באכילה בשבת אסור ממילא בשבת לצורך מוצאי שבת ומדיגמור בשבת ש"מ מותר בשבת ולית ביה איסור נולד:

האי קדרא חייא וכו' הרי"ף מוכיח מכאן דהלכה כר' יוסי מדיפתא וצ"ל דלא סגי' לי בהוכחת התוס' ד"ה התם בשרי אגומרי משום די"ל כפי' הרז"ה דלכ"ע היכי דקשי' לי' זיקא דוקא מותר אלא דפליגי אי דברחא קשיא זיקא או לא אבל היכי דקשיא זיקא לכ"ע שפיר דמי ואי לא לכ"ע אסור ולק"מ מבני חבורה זריזי' ע"כ מייתי ראי' מדאמר רבינא כבשרא דגדי' דמי ולא אמר בקיצור האי קרא חיי קשיא לי' זיקא ושפיר דמי דהרי היכא דקשי' זיקא לכ"ע שפיר דמי אע"כ רמיז לן דברחא אסור דהלכה כר' ירמי' לאפוקי מדרב אשי ולזה נתכוון מלחמות ה' ומיהו התוס' דלא מפרשי כהרז"ה אלא ס"ל דלרב אפילו לא קשי' זיקא שפיר דמי אין להביא ראי' מרבינא די"ל לרווחא דמילתא נקיט כבשרא דגדי' דמי דאפי' ר' ירמי' מודה בו כמ"ש הרז"ה אמנם לזה הפי' הוה ראי' מבני חבורה זריזי' כמ"ש תוס' נמצא מוכח ממ"נ דהלכה כר"י מדיפתא ללישנא בתרא:

ובגליון מג"א בסי' רנ"ד סק"ה בהגה"ה כתבתי וז"ל וכל שפורסה וכו' פשטידא או פלאדן צריך שיקרום פניו למעלה ולמטה וכו' עכ"ל נ"ב דברי אבן עזר בכאן תמוהים נעלמו ממנו דברי ש"ס מנחות ר"פ שתי הלחם דהדפוס הי' מחובר בתנור וניסק עמו גם דקדקו מדקאמר בפ"ת בנוסחאות סמ"ק ותרומות וגם סמ"ג שבב"י לא מצאתי תיבה זו כלל וגם כל דבריו בזה אינו אלא המצאה של חידוד. והאמת דבפלאדן שנתמלא ונחלקו שני הלחמי' עליון מתחתון ה"ל כשני ככרות נפרדים וצריך לשער התחתון בפניו התחתונים ועליון בפניו העליון כי פניו התחתונים אינם נאפות מחום האש אלא מחום המילוי שבתוכו. ואפילו עוגה סתמות יש בתוכו שקדים או שומשמין ומפסיק בין עליון לתחתון כמ"ש לקמן סי' ת"ס. וכ"כ חמד משה כאן ומ"מ בנאפה בדפוס יש לעיין כי מ"ש מג"א סקי"ו מיירי שהקדירה עומד על האש ממש. אבל בנאפה בתנור גרוף יש לעיין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף