שיח השדה/שבת/יח/ב
מאן תנא כו' גזרה שמא יחתה כו'. והק' תד"ה גזרה מעיקרא דלא ידע האי טעמא תיקשי לי' מתני' דאין צולין בשר בצל וביצה וי"ל דהתם ידע טעמא שמא יחתה דהתם אין דבר מפסיק בינו לגחלים והק' רעק"א בגליון הש"ס דמ"מ תיקשי מתני' דריש כירה דאסור להשהות ע"ג כירה חמין ותבשיל. עוד הק' המהרש"א למה לא הקשו מפת בתנור שהיא משנה מוקדמת כמו שהקשו לקמן ד"ה התם ונ' דס"ל לתוס' דודאי פשיטא לי' למקשן דבתנור פתוח וקדרה ע"ג כירה דשייך שמא יחתה וכל דיני הטמנה הוא שמא יחתה כדלק' ל"ד ורק בתנור סגור ס"ל דל"ש שמא יחתה וס"ל דקדרה עססיות ותורמסין לתוך התנור מיירי בתנור סתום כסתם תנור כמש"כ התוס' בסמוך לקמן ד"ה התם גבי גדיא ושריק ולכן הקשו מבשר בצל וביצה דמיירי נמי בתנור סתום כמבואר בשמעתין בסמוך ולזה תי' דבאין דבר מפסיק שייך גם בסתום ולק"מ מפת דפת מיירי בפתוח כמש"כ התוס' בסמוך וגם מכירה ל"ק דשם שמונח ע"ג הכירה ולא בתוכו ודאי דשייך חיתוי, ומה שהק' עוד במהדו"ב ובגליון הש"ס דלתי' התוס' מאי פריך ממוגמר וגפרית לדידי' נמי תיקשי דהא מוגמר וגפרית אין דבר מפסיק י"ל דהמוגמר והגפרית עצמן מפסיק ול"ד לבשר וקדרה המונחת על האש, ועי' ברשב"א שמפ' דקו' הגמ' מעססיות ותורמסין משום שצריכות להתבשל כל היום והלילה וס"ד דבזה ל"ש שמא יחתה ולכאו' צ"ע מאי מקשה הרשב"א אח"כ מבשר בצל וביצה הא התם מתבשל לאלתר ואפי' יותר מקדרה חייתא כמש"כ תד"ה האי דשפיר מקשה דהא צליית בשר בצל וביצה בתנור סגור כל כמה דלא ידעי' דמיירי בבישרא אגומרי עדיף טפי מעססיות ותורמסין דהא ללישנא בתרא דרב אשי כולהו שרי בר מבישרא אגומרי ואפ"ה עססיות ותורמסין אסור שמא יחתה כדתני בברייתא ולכן הק' שפיר דכל כמה דלא ידעי' מתי' דבישרא אגומרי תיקשי לי' מבשר בצל וביצה ותי' כהתוס' דהתם גרע טפי שאין דבר מפסיק בינו לגחלים: