חתם סופר/נדרים/מט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר נדרים מט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הנודר מן המבושל וכו' ויבשלו את הפסח באש כמשפט. והא דלא מייתי מקרא פ' ראה ובשלת ואכלת. וגם על פי' רש"י בחומש יש להקשות דמייתי דהאי ובשלת צלי הוא כמו ויבשלו את הפסח דיאשיהו. ומה צריך ראיה מקרא דנביאים. וצ"ל דה"א בישול דתורה ממש וגלי רחמנא בפסח דורות דלא בעי' צלי אש. א"נ י"ל דבשלו אחר שכבר צלאו וקמ"ל אין הבישול מבטל הצליה עיין ס"פ כל שעה. אמנם הכא כתיב ויבשלו את הפסח באש משמע בודאי צלי אש ממש ועוד דכתיב אחר זה ואת השלמים בשלו בסירות משמע אבל הפסח צלו באש בלי הפסק סירות בינו לאש. א"כ מבואר דצלי אש נמי קרוי בישול וממילא נימא דובשלתם דפ' ראה נמי צלי אש קאמר כמו הכא וא"ש. שוב מצאתי בירושלמי פ' כיצד צולין הלכה יג סבר פסח מצרים צלי אש ואין פסח דורות צלי אש דאמרינן הלך אחר לשון תורה. לא מייתי ראיה מתורה אלא על צלי אבל לא אשלוק ועיין ט"ז רסי' רי"ז מייתי ראיה על שלוק ממתני' דנזיר (מה ע"ב) היה מבשל את השלמים או שולק דשמעתין דס"ל שלוק יותר מדאי לכ"ע הוה בכלל בישול ורק בשלוק בשיל ולא בשיל א"כ מאי ראיה מייתי ירושלמי דלמא מתני' דשלמים היינו שלוק יותר מדאי ודלא כפי' רש"י שם בנזיר ע"ש. וצ"ל להר"ן דפשיטא דהתם שליקה פחותה נאמר דנזיר זו ואצ"ל זו. וקושיא זו הקשו תוס' פסחים (לט ע"ב) אמשנה זו ותירצו דהוה אמינא מוציאה מידי בישול קמ"ל. ולהר"ן אין זה שום סברא דהשליקה מוציאה מידי בישול דשמעתין וא"כ אי ס"ד דמתני' דנזיר הוה שליקה יתירה א"כ הוה זו ואצ"ל זו דבשליקה פחותה קאמר וא"ש:

מר כי אתריה וכו'. הר"ן מייתי ירושלמי יין שאינו טועם בחג וכו'. נראה דלכ"ע שמיני עצרת חג מיקרי והאומר קונם יין בכל החגים. כשם שאסור בפסח ועצרת וסוכות כך אסור בשמיני עצרת ולא פליגי אלא אי הוה בכלל חג הסוכות במי שלא אסר עליו אלא בחג א' שסתם חג הוא סוכות אי י"ט אחרון נכלל בחג הסוכות או הוה חג בפ"ע ואבל חג נקרא בלי ספק וצדקו דברי הגאון מהר"ל מפראג שבט"ז סי' ר"כ ס"ק ט"ו וק"ל:

ודבר זה אסור לאומרו בפני ע"ה. פי' בשלמא לשנויא קמא הא ברכיכא הא באישונא א"ש דאסיא חזא אקושי בבית ר' ירמיה שבקיה ונפיק. אבל אי ס"ד לחלק בין קרא גופיה לגוויה דקרא מ"ט לא א"ל ר' ירמיה לא אכילנא גופיה דקרא אלא לוליבא ע"כ אמר אסור לומר דבר זה בפני ע"ה האי אסיא שהיה. וטעמא נ"ל משום דטוב יותר להסתיר מהם טיבותא דלוליבא כדי שיתרחקו מקרא. ואי ידעו עמי הארץ טיבותא דלוליבא שוב לא יבחנו ולא ישמעו ויאכלו גם גופא דקרא ויבואו לידי סכנה. וזה נ"ל יותר מכל מה שפירשו בו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף