תוספות/נדרים/מט/א

תוספות נדרים מט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. שלוק שאין מבושל יותר:

קונם תבשיל שאני טועם אסור במעשה קדירה רך. מפרש בגמרא כל מידי שנותנין בו פת לשרות קרוי תבשיל ומותר בעבה שאינו נאכל עם פת וצ"ע אמאי שני למיתני ענין אחר מרישא לפלוג בנודר מן התבשיל בלא שאומר שאני טועם ובשאר בבי כבוש ושלוק ומליח נקט דווקא שאני טועם להוסיף בו איסור וי"ל רבותא נקטי' דאפ"ה מותר בעבה וברישא מצי למיתני מבושל שאני טועם מותר בצלי ובשלוק אלא לא היה תופס חידוש [בהאי] דמבושל לא משמע בשום ייתור צלי ושלוק:

[טורמוטא והרמוצה]. מפרש בגמ':

רבי יאשיה אוסר בצלי ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר. ולכך לא הוי ראיה דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם:

והא מן תבשיל נדר. ורך לא הוי תבשיל כיון שהוא רק כמים בעלמא:

בהיטריות. פירוש קרייאני:

[איני] וכי קרי טובים לחולים וכו':

ברכיכי. מועילים לחולים:

באשוני. פירוש קשות הם רעות לחולה שאינן מבושלות כצורך:

בקרא גופה. פירוש חיצון שבקרא קשה הוא ורע לחולה:

בגויה. רך שבתוכו יפה לחולה:

לוליבא דקרא. כל דבר שהוא [רך] קרי לוליבא:

בכותח. טוב ליתן בכותח:

ודבר זה אסור לאומרו בפניהם. שמלעיגים עלינו ואומרין שאנו קובעים מילי דחוכא ואיטלולא בהש"ס ובקונט' פירש שאסור ללמוד להם שום תקנה ולא נראה:

מאן חולין. דקתני לעיל שהחולין אוכלין כו':

רבנן. שמתוך שעמלים בתורה הם חלשים אבל לחולין ממש לא מעלי:

רבא לטעמיה. דרבנן איקרו חולים:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף