רש"י/נדרים/מט/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. מבושל מבושל כראוי:
שלוק. מבושל יותר מדאי:
קונם תבשיל שאיני טועם. כל תבשיל במשמע:
מעשה קדרה רך. שיש בה רוטב:
אבל לא בעבה. כגון דייסא:
טורמוטא הרמוצה מפרש בגמ':
רתחתא. דבר הרותח כגון רוטב וכל דדמי ליה:
היורד לקדרה. דמשמע בין צונן בין רותח:
אסור בכל המתבשלין. בין רך בין עבה:
והא תניא. בניחותא:
גמ' ר' יאשיה אוסר. בצלי ובשלוק דמתקרי נמי מבושל:
הלך אחר לשון בני אדם. דאין דרכם לקרות לצלי מבושל:
והא מתבשיל נדר. דמשמע בין רך בין עבה:
האי תנא. דמתניתין דלא קרי לעבה תבשיל:
בכל מידי דמתאכלא ביה ריפתא. דמלפתין בו את הפת קרי תבשיל:
והא תניא. בניחותא:
בהיטריות רכות. בדילועין רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן:
איני. מי אוכלין החולין מהן:
חזא קרא דמחיתא. דלעת מונחת שם שהיה אוכל ממנה:
לוליבא דקרא בסלקא. תוכו של דלעת יפה לאכול עם התרדין:
לוליבא דכיתנא. תוכן של זרעוני פשתן יפים לאכלן בכותח:
ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ. משום דדבר מעולה הוא לרפואה ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא:
חולין רבנן. שעוסקין בתורה ואינם נהנים מן העולם ובאים לידי חולי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |