חובות הלבבות/שער היחוד/פתיחה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חובות הלבבות TriangleArrow-Left.png שער היחוד TriangleArrow-Left.png פתיחה

השער הראשון שער היחוד[עריכה]

בבאור אופני חיוב יחוד האל יתברך בלב שלם

אמר המחבר: כאשר חקרנו על מה שהצורך אליו יותר מפנות דתנו ושרשיה מצאנו יחוד האלהים בלב שלם שרשה ויסודה, שהוא השער הראשון משערי התורה, וביחוד יפרד המאמין מן הכופר והוא ראש אמתת הדת, ומי שנטה ממנו לא יתכן לו מעשה ולא תתקיים לו אמונה, ומפני זה היה תחלת דברי האלהים אלינו על הר סיני אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך אלהים אחרים וגו' (שמות כ ב-ג), והזהירנו אחר כן על יד נביאו באמרו (דברים ו ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.

וצריך שתבין הפרק הזה של שמע ישראל עד סופו ותראה היאך נעתקו בו דבריו מענין לענין, וכלל עשרה ענינים כנגד עשרת הדברות, והוא: שצונו להאמין בבורא יתברך באמרו שמע ישראל ה', ולא התכוון בכאן באמרו שמע לשמע האזן, אך התכוון לאמונת הלב, כמו שאמר הכתוב (שמות כד ז) נעשה ונשמע, ושמעת ישראל ושמרת לעשות וגו' (דברים ו ג), וכל מה שבא על הדרך הזה בלשון שמיעה לא התכוון בו כי אם להאמין ולקבל, ואחרי אשר חייבנו להאמין באמתת מציאותו חייבנו להאמין שהוא אלהינו, כמו שאמר אלהינו, ואחר כן חייבנו להאמין כי הוא אחד אמת, כמו שאמר ה' אחד, ואחר שחייבנו להאמין ולקבל שלשה הענינים האלה אשר זכרנו נעתק מהם אל מה שאנו חייבין לחבר אליהם, והוא אהבת האל בלב שלם בסתר ובגלוי בנפשנו ובמאודנו, כמו שאמר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, ואני עתיד לבאר הענין הזה בשער אהבת האל בעזר הצור, ואחר כן נעתק מהם להזהיר על חובות הלבבות באמרו והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, רצונו לומר שתדביקם אל לבך ותאמין בם במצפונך, ואחר כן נעתק מהם אל מצוות האברים שהם כוללים הידיעה והעשיה, כמו שנאמר ושננתם לבניך ודברת בם, שאם לא יהיה לך בן אל תשים הבן עילת קריאתך אותם, ואחר כן אמר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, שאין נמנע מן הלב ומן הלשון מה שהם חייבין בו כמו שאפשר לנמנע משאר האברים כאשר הקדמנו מחיוב מצוות הלבבות תדיר בפתיחת הספר הזה, וכל זה להזהיר על מה שהקדים במאמר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, שתהיה רגילות לשונו בהם תמיד מביאה לידי זכרון הלב ולא יפנה לבבו מזכר האלהים תמיד, וזה דומה למה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים טז ח) שויתי ה' לנגדי תמיד, ואמר הכתוב (דברים ל יד) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, ואחר כן נעתק מחובות האברים אל מה שיש בו מעשה בלבד, ושמהו ג' חלקים, באמרו וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, והם תפלה של יד ותפלה של ראש והמזוזה, וכלם גורמים לזכור את הבורא ולאהבו בלב שלם ולכסוף לו, וכמו שאמר הכתוב בחקי זכרון אהבת האוהבים (שיר השירים ח ו) שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך וגו', ואמר (ישעיה מט טז) הן על כפים חקתיך, ואמר (חגי ב כג) אקחך זרובבל ושמתיך כחותם, ואמר (שיר השירים א יג) צרור המור דודי לי בין שדי ילין, ושם אותם שלשה כדי שיהיו חזקים וקיימים יותר, כאשר אמר החכם (קהלת ד יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק.

והפרק הזה כולל עשרה ענינים, חמשה מהם רוחניים וחמשה מהם גשמיים, והרוחניים תחלתם שהבורא נמצא, והב' שהוא אלהינו, והג' שהוא אחד, והד' שנאהבהו בכל לבנו, והחמישי שנעבדהו בלב שלם. והחמשה הגשמיים תחלתם ושננתם, והשני ודברת בם, והשלישי וקשרתם לאות וגו', והרביעי והיו לטוטפות וגו', והחמישי וכתבתם על מזוזות וגו'.

ואמרו רז"ל (ברכות יג.) למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצוות, ועל כן ראיתי להקדים שער היחוד על שאר שערי הספר הזה.

וצריך שאבאר עתה מענין היחוד בלב שלם עשרה ענינים, הראשון מה גדר היחוד בלב שלם, והשני על כמה חלקים מתחלק ענין היחוד, והשלישי אם נתחייב לחקר עליו בדרך העיון אם לא, והרביעי איך דרך מחקרו ומה אנו צריכין לדעת תחילה קודם שנחקור על היחוד, והחמישי לברר ההקדמות אשר יתברר מהן כי יש לעולם בורא בראו מאין, והששי היאך נביאם לקיים מציאות הבורא, והשביעי להביא ראיות שהוא אחד, והשמיני לבאר עניני האחד העובר והאחד האמת, והתשיעי שהאל יתברך אחד אמת ואין אחד אמת זולתו, והעשירי במידות האלהיות המושכלות והכתובות והפנים אשר יתבאר מהם לקיימם לו ולהרחיקם ממנו.



שולי הגליון


·
מעבר לתחילת הדף