חובות הלבבות/שער היחוד/ו
|
< הקודם · הבא > |
אך על איזה פנים נשתמש בההקדמות אשר זכרנו בברור מציאות הבורא יתעלה, הוא כאשר נשתכל בעולם הזה נמצאהו מחובר ומורכב אין חלק מחלקיו מבלי חיבור וסידור, כי אנחנו רואים אותו בהרגשותינו ושכלנו כבית הבנוי אשר זומן בו כל הצריך לו, השמים ממעל כתקרה, והארץ מתוחה כמצע, והכוכבים מסודרים כנרות, וכל הגופות צבורות בו כמכמנים, כל דבר למה שצריך לו, והאדם כבעל הבית המשתמש בכל אשר בו, ומיני הצמחים מזומנים לתועלתו, ומיני החיות משתמשים להנאתו, כמו שאמר דוד עליו השלום (תהלים ח ז) תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי צפור שמים ודגי הים עובר ארחות ימים, וסדר זריחת השמש ובואה להעמיד עתי היום והלילה, ועליתה וירידתה להמציא הקור והחום והקיץ ןהחורף מעניני הזמנים ותועלותיהם ושנותם תמיד על סדור אחד מבלי הפסק, כדכתיב (איוב ט ז) האומר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתום, וכתיב (תהלים קד כ) תשת חשך ויהי לילה וגו', וסבוב הגלגלים אשר תנועותם מתחלפות, והכוכבים והמזלות על הנהגה משוערת ומשקל מכוון לא יזח ולא ישתנה, והכוונה בכל דבר ממנו כוונת תועלת ותקנה למדברים, כמו שאמר שלמה ע"ה (קהלת ג יא) את הכל עשה יפה בעתו גם את העולם נתן בלבם וגו', ואמר (שם פסוק א) לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, וכל זה חיבורו והרכבתו נראים בכלו ובמקצתו.
וכשנעיין בצמחים ובבעלי חיים נמצאם מחוברים מהיסודות הארבעה, והם האש והרוח והמים והעפר, והמה נחלקים ונפרדים ואין בנו יכולת לחברם החבור הטבעי, מפני שמקצתם משתנה אל קצתם וקצתם כנגד קצתם, ואם נחבר דבר מהם הם ממהרים להשתנות ולהתחלף, אך החיבור שחיברה אותו התולדה הוא חיבור מתוקן וקיים עד עת קץ, וכבר חשבו קצת הפילוסופים כי הגלגלים והכוכבים והאישים העליונים הם מתולדת האש, ודומה לזה מה שכתב דוד ע"ה (תהלים קד ד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, ובזה ראיה על המחשבה הזאת ואיננה תולדה חמישית כאשר חשב אריסט"ו, וכיון שהנמצאות הוות מן היסודות ומחוברות מהם, וידענו כי לא נמזגו מאליהן ולא נתחברו בטבען מפני המחלוקת שביניהם, עלה בדעתנו ונתברר בנפשותינו כי מחברם זולתם וקושרם בלעדיהם ומרכיבם כנגד טבעם על כרחם הוא בוראם יתברך אשר תקן קישורם ותכן חיבורם.
וכאשר נחקור על היסודות הארבעה נמצאם מחוברים מחומר וצורה, והמה העצם והמקרה, והחומר שלהם הוא החומר הראשון אשר הוא שרש היסודות הארבעה והחומר ההיולי שלהם, והצורה היא הצורה הראשונה הכללית אשר היא שורש כל צורה עצמית וכל צורה מקרית כחום וכקור וכלחות וכיובש והכובד והקלות והתנועה והמנוחה והדומה להם, וההרכבה והחבור נראים בכל העולם ובכל חלקיו בשרשיו ובענפיו בפשוטו ובמורכבו בעליונו ובתחתונו, וצריך ממה שהקדמנו שיהיה כולו מחודש, כאשר התברר לנו כי כל מחובר מחודש, והדין חייב שנאמין כי העולם מחודש, וכיון שכן הוא ונמנע שיהיה הדבר עושה את עצמו צריך שיהיה לעולם עושה שהתחילו וחידשו, ומפני שהתברר כי ההתחלות אי אפשר שיהיו מאין תכלית לתחילתם מן הדין שיהיה לעולם תחילה אין תחילה לפניו וראשון שאין לו ראשון והוא אשר יצרו וחדשו מאין דבר לא בדבר ולא על דבר, וכמו שאמר הכתוב בענין הזה (ישעיה מד כד) אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי, ואמר (איוב כו ז) נוטה צפון על תהו תולה ארץ על בלימה, והוא הבורא יתעלה אשר אותו דרשנו ולמצאו כווננו במחשבותינו ושכלנו, הוא הקדמון אשר אין ראשית לראשיתו והראשון אשר אין תכלית לקדמותו, כמו שאמר הכתוב (ישעיה מד ו) אני ראשון ואני אחרון, ואמר (שם מא ד) אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא.
ויש בני אדם שאמרו שהעולם נהיה במקרה מבלי בורא שהתחילו ויוצר שיצרו, ומן התימה בעיני איך תעלה בדעת מדבר בעודנו בבריאותו כמחשבה הזאת, ואלו היה בעל המאמר הזה שומע אדם שיאמר כמאמרו בגלגל אחד של מים שהוא מתגלגל להשקות חלקה אחת של שדה או גינה וחושב כי זה נתקן מבלי כוונת אומן שטרח בחיבורו והרכבתו ושם כל כלי מכליו לעומת התועלת, היה לו להפליא ולהגדיל הדבר עליו ולחשוב אותו בתכלית הסיכלות, וימהר להכזיבו ולדחות מאמרו, וכיון שידחה המאמר הזה בגלגל קטן ופחות ונבזה שנעשה בתחבולה קטנה לתקנת חלקה קטנה מהארץ, איך יתיר לעצמו לחשב כמחשבה הזאת בגלגל הגדול הסובב את כל הארץ וכל אשר עליה מן הברואים, והוא בחכמה, תקצרנה דעות כל בשר ושכלי המדברים להשיג הויתה, והוא מוכן לתועלת כל הארץ וכל אשר עליה, ואיך יוכל לומר עליו שנהיה מבלי כוונת מכוון ומחשבת חכם בעל יכולת, ומן הידוע אצלנו כי הדברים אשר הם מבלי כוונת מכוון במאומה מהם לא ימצא בהם סימן לחכמה וליכולת, והלא תראה אם ישפך לאדם דיו פתאום על נייר חלק שאי אפשר שיצטייר ממנו עליו כתב מסודר ושיטות נקראות כמו שיהיה בקולמוס, ואלו הביא אדם לפנינו כתב מסודר ממה שאי אפשר להיות מבלי מיצוע קולמוס, ואומר כי נשפך הדיו על הנייר ונעשתה צורת הכתב עליו מעצמה, היינו ממהרים להכזיבו על פניו שאיננו נמלט מכוונת מכוון, וכיון שזה בעינינו דבר שאי אפשר להיות בצורות רשומות בהסכמת דעתנו, איך יוכל לומר בדבר שמלאכתו יותר דקה ותקונו יותר רחוק ועמוק בעינינו עד אין תכלית שיהיה מבלי כוונת מכוון וחכמת חכם ויכולת יכול.
וכל מה שהבאנו להעמיד מציאות הבורא יתעלה מצד מעשיו די למי שיבין ויודה על האמת, ומספיק בתשובת אנשי הקדמות שאומרים כי העולם קדמון ודחיית דבריהם, ואתה דע לך.