דרישה/חושן משפט/ס

דרישה ‏ חושן משפט ס

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

כבר נהגו בכל הארץ הזאת שאין כו' מפני תקנת השוק ל' ב"י ודבר פשוט הוא שאין דברי הרא"ש אמורים אלא במכר או משכן הלוה דהתם הוא דאיכא משום תקנת השוק אבל לענין ב"ח מאוחר שקדם וגבה מאי תקנת השוק איכא הילכך דיינינן ליה כדיניה שנתבאר בסימן ק"ד וזה דבר פשוט ומבואר וכל דיינא דלא דאין הכי לאו דיינא הוא וטועה בדבר משנה הוא וחוזר ונ"ל שראוי לסלקו מדיין והוצרכתי לכתוב כן לפי שראיתי מי שטעה בזה והחזיק בטעותו לעשות מעשה כדברי טעותו אחר שחלקו עליו כל בעלי ההוראה עכ"ל ב"י ובתשובת מהר"ש מודינא בחלק השלישי סימן ק"ח כתב על דברים הללו של ב"י ז"ל אחר המחילה הראויה אני אומר כי לא צדק במה שהפריז על המדה ולפי דעתי הוא היפך דבריו ומסתברא כדעת אותם המורים שקרא אותם טועים דהשתא מה מתנה דליכא פסידא למקבל מתנה אפ"ה ס"ל להרא"ש אין ב"ח טורף ממנו כ"ש שיש לו לדון כן בב"ח. גם מה שאומר מאי תקנת השוק איכא הא ודאי אין לך תקנת השוק גדולה מזו דאיכא נעילת דלת בפני לווין שאין אדם שירצה להלוות לאחר מפחד שמא יש שטר אחר קודם לזה על הלוה. ובשלמא אם ישארו בידו מטלטלין שיקדם לגבות מהלוה יבטח בו וילוה לו שיאמר שמא אין מלוה קודם ממנו ואת"ל שיש שמא אני אגבה מתחלה. עוד אני אומר הגע עצמך שאם היה הלוה נותן חפץ זה לב"ח המאוחר במתנה לא היה יכול הקודם להוציא ממנו ועתה מפני שהוא חייב לו ונתן לו בחובו גרעי' אתמהה הא ודאי ע"ז נאמר וכי בשביל שאני זכר הפסדתי. אלא ודאי אין הדברים נראים כמו שאמר הב"י עכ"ל. ואני בעניי אינני רואה שום סתירה מכל הדברים הללו להרב ב"י ז"ל. דמ"ש תחלה דכ"ש הוא ממתנה ז"א דהא כבר אמרו בכל מקום דמתנה הוא כמכר דאי לא דעביד ליה ניחא נפשיה לא הוה יהיב ליה במתנה ומה"ט השוו מתנה למכר אפילו גבי יתומים קטנים וכמש"ר בסימן רל"ה ע"ש מ"ש בס"ד. ומ"ש דאיכא תקנת השוק בהלואה משום נעילת דלת כו' נראה דלק"מ מהא דהא כבר אמרו שאין סתם מלוה סומך על המטלטלין כאשר יש בידו להבריחם או למכרם או ליתנם במתנה ולא יגבה מהן משום תקנת השוק ולפי דבריו דסומכין עליו אני אומר אדרבה דמה"ט גופא גובה ממנו דכשלא יחזור ויגבה ממנו יהיה נעילת דלת דמי ילוה שירא לנפשו שמא ילוה גם מאחרים וכל הקודם לגבות יזכה מש"כ השתא דלכל הפחות ימצא ללוות הלואה ראשונה ממי וגם שיהיה ידוע לו דעד השתא לא לוה משום אדם וחשש נעילת דלת הוא מתחלת לעולם מן הראשון שלא ימצא מי שילוה. ומ"ש הגע עצמך אם היה נותן חפץ זה כו' לק"מ כי כבר אמרו דנותן במתנה לא שכיח ובפרט מי שחייב לאחרים שניחא לו לשלם חובתו מליתן לאחרים במתנה וכמ"ש בסימן נ"ח סעיף ג' דזה הוא טעמו דר"ת והרא"ש ע"ש וכיון שחייב לשניהן ואין מדרכו ליתן מתנה קודם שישלם עליו מוטל לשלם להראשון. אבל במשכן המטלטלין בשעת הלואה כ"ע מודים דדומה למכר כיון דלא היה יכול להשתדל מעות לצרכו כ"א ע"י משכון זה וק"ל. ומש"ה נלע"ד דברי הרב הב"י עיקר ואין לזוז מהן ודוק:

כ

האומר לחבירו כו' לכאורה ק' מה שהקשה ב"י ז"ל ויש לתמוה על רבינו שכתב כאן דברי הרמב"ם סתם כאילו אין חולק עליהם ובסימן י"ו כתב שהרא"ש חולק בדבר וכתבתי שם שדעת הרשב"א כדעת הרא"ש עכ"ל וי"ל דכאן מיירי בשטר שאין שייך בו שלא ישביע את עצמו כגון שטר קנין על ביתו הידוע שהוא שלו א"נ שהרמב"ם מכלל הגאונים הוא שס"ל שכופין אותו להוציא וכמ"ש בסמוך וכזה הורו רבותי וכבר כתב רבינו שם שהרא"ש חולק עליו דס"ל שאין נוהגין כן אא"כ נותן אמתלא לדבריו ואז מראהו לדיינים ולא כתב רבינו כאן לדברי הרמב"ם אלא ללמדנו החילוק שיש לדבריו אי נמי לעיל הביא דברי הגאונים לענין שאם רוצה להביא זכות וראיה משטרו לענין אחר ע"ז חולק הרא"ש שאין כופין אותו אבל הכא אומר שיש זכות בשטרו שהממון עצמו של שטר זה הוא שייך לו דבענין זה איירי בזה הסימן והוה כתובעו שום חפץ ואפשר שבזה גם הרא"ש מודה אבל העיקר נ"ל כמ"ש בפרישה דהכי דייק לישנא דהרמב"ם ועמ"ש עוד בחידושים בכיוצא בזה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.