באר הגולה/חושן משפט/ס
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) רמב"ם ריש פ"ח מה' מלוה:
ב) ה"ה שם וכרבנן דאמרי אחריות טעות סופר ואף ע"ג שלא נכתב כמי שנכתב (ב"מ דף י"ד ע"א):
ג) כלו' כיון שאין הנכסים משועבדין אלא מדין ערב צריך לתבוע את הלוה תחלה וכדאמרינן ההוא דיינא דאחית למלוה בנכסי ערב מקמי' דליתבעי ללוה וסלקוהו וכו' (ב"ב קע"ד ע"א) כ"מ שם:
ד) סובר רבינו דאחריות דאקני אינו טעות סופ' וכ"כ בעה"ת וכן מוכח מדאמרי' ליחוש דלמא דאקני אמר ליה (שם דף מ"ד ע"ב) אבל מיני' גובה אפי' מגלימא דעל כתפיה ב"ב שם ה"ה:
ה) מסקנת הגמרא שם:
ו) מימרא דרבא שם:
ז) מימרא דרב חסדא שם:
ח) טור ס"ה בשם ת' הרא"ש כ' פ':
ט) לרבותא של החולקים כתבו הרמ"א כמ"ש ג"כ הסמ"ע וכ' הרשב"א בת' שאף חייב עצמו בדבר קצוב כגון מנה לכל שנה אע"פ שאין קצבה לשנים ה"ז הקוצץ חייב לדעת הרמב"ם וכ' הרמב"ן שאם קצב לו מדות כו"כ של חטים לכל שנה עד ה' שנים דבר שאינו קצוב הוא שמא יוקרו החטים הרבה מס"ו.:
י) רמב"ם בפי"א מה' מכירה ושכן הורו רבותיו וכ' הראב"ד לא ידעתי מאין הורו וגם ה"ה כתב שא"י ראיה לדין זה ובב"י ובכ"מ כ' שנ"ל שלמד מדבעי לאשכוחי בנות בשעת קנין והיכי דמי כגון משגרשה והדרה פסק עמה לזון בתו שילדה לו קודם שגרשה (כתובות דק"ב ע"ב) ומדלא מוקי לה בילדה והתנה עמה לזונה וקנו מידו ש"מ דקנין ל"מ שלא בשעת הקידושין מפני שהוא דבר שאינו קצוב:
כ) הראב"ד שם בהשגות וה"ה בשם הרמב"ן והרשב"א וכ"כ הטור בשמם והריטב"א ובה"ת שער ס"ד:
ל) הריטב"א מהירו':
מ) שם ממשנה אם אמרה א"א לזוז מבית אבא וכו' שם דף ק"ג ע"א:
נ) כ' הרב ב"ח ☜ כגון שבני ביתו מחרחרים עמו ריב ומדון ואצ"ל אם המתחייב בעצמו מראה לו שנאה או מרגיל עמו קטטה ושזו כוונת הרב בהגה שכ' בסתם דלמשמע כל צד עכוב שבעולם:
ס) שם בת' הריטב"א:
ע) אלא שהתנה כן כדי שלא יתחייב לתת לו דמי מזונות שלימים בכל מקום שהוא שם אם לא ירצה לאכול שם כדרך שהי' חייב אם נתחייב לו סתם וע' י"ד בטור אה"ע סי' קיד ולק' סי' רז:
פ) ג"ז שם:
צ) טור סעי' י' וי"א כ"כ בה"ת בשער ס"ד:
ק) למד כן מדאשכחן דמשעבד לחובו מה שיקנה כמ"ש לעיל סעיף א':
ר) וביאר שם אע"ג דליתיה ל' הודאה מחייב דלא גרע מערב דלא מקבל מידי ומשעבד נפשיה בקנין אפילו לאחר מתן מעות:
ש) שם ושם בשם תשו' להרי"ף:
ת) ל' הטור הרי הם פירות ונקנים:
א2) אבל ☜אם אמר אני נותן לא קנה וכמ"ש הב"ח:
ב2) טור סט"ז כ"כ בה"ת שם:
ג2) וביאר שם בה"ת דכיון שהי' שם קנין וקרקע נקנה בחליפין מהא דאמרינן בכולהו קנו לבר מאשה (קידושין דף ו' ע"ב) דלא אמרי' מלו' להוצא' ניתנה וכשם שאין המלו' קונה כך אין השעבוד שלו חל כדאמרינן מנה אין כאן משכון אין כאן שם דף ח' ע"ב:
ד2) שם ושם בשער נ"א:
ה2) וביאר שם שלא הוצרכו כתיב' ומסיר' אלא למי שבא לזכות ממונו למי שלא הי' לו בו שום זכות עד עתה:
ו2) כיון שיש כאן מסיר' והודאה:
ז2) שם ושם בשער נ"ב למדוהו מברייתא הלוקח שדה לשם חבירו אין כופין וכו' ב"ק דף קב ע"ב וכדמפרש לה שם בגמ' ובריש דף ק"ג:
ח2) ומפ' הטעם שהרי לא עשה מעש' שיתקיים התנאי ביניהם
שם בגמרא:
ט2) תשובת הרא"ש) כלל ו' סעיף ט"ו מס"ג:
י2) הרשב"א בסי' תתקנ"ז מחודשים סי' ד'
פירוש שריצוי המחיל' הי' ג"כ אח"כ וכן הוא בתשובה שם:
כ2) תשובת הרא"ש כלל צ"ו ס"כ מס"ד:
ל2) ג"ז שם ושם ומיירי באשה שאינה נושאת ונותנת בתוך הבית כמ"ש בסי' ס"ב סעיף א' ובהג"ה שם:
מ2) דין הקונה ☜קרקע הלוה מעות על שם בניו הקטנים והשטרות נכתבו על שמן והפקידם ביד נאמן ואמר שאם ימות יהא לבניו אחריו ואח"כ נשא אשה ומת שזכו בניו בקרקע ובשטרות ההם תשוב' הרא"ש כלל נ"ז סי' ג' וע' עוד בריב"ש סי' ר"ן שהאריך בזה סמ"ע ☜ דין הוציא כ' ידו על חבירו שנשבע ש"ד לתת לו איזה דבר והלה טוען שלא נשבע רק כתב כך והתובע מודה לו ע' בי"ד סי' רל"ב סעיף י"ב בהג"ה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |