ביאור הגר"א/חושן משפט/ס
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הבא לגבות חובו בשטר כו' ה"ז טורף. ב"ב מתני' קע"ה א' המלוה כו':
(ב) ולא הספיק. גטין מתני' מ"ח ב' אין נפרעין כו'.
(ג) אבל קרקעות כו'. ב"ב מ"ד ב' וליחוש דלמא דאקני א"ל מ' דבסתמא לא:
(ד) ואם כ' בשטר. כן הוא המסקנא שם קנז ב' את"ל משתעבד כו':
(ה) אבל המטלטלים כו' אפי'. שם מ"ד ב' ומטלטלי לב"ח כו':
(ו) (ליקוט) לשעתו ר"ל אפי' שלא נתנם אלא לשעתו והכריחו ממ"ש בב"ב שם עשה עבדו אפותיקי כו' וע"כ לשעתו דאל"כ אינו מכור כלל כמ"ש בסי' קיז ס"א להרמב"ם וא"כ שורו אפותיקי כו' אף בכה"ג (ע"כ):
(ז) ואם כתוב כו' ואם כ' כו'. שם:
(ח) ועכשיו כו'. ואפי' למנהג כו'. תשו' הרא"ש וכמ"ש בב"מ פ"ג א' ב' ועמ"ש הרא"ש בשם הירו'. וענין תקנת השוק. ב"ק קטו א' ע"ש ומ"ש במכרו שט"ח כו' דלא שכיח. שם זבינא כו' שוי מאה במאתן רש"א לא עשו בו תקנת השוק והטעם משום דלא שכיח ואע"ג דאיפסיק הלכתא שם דלא כוותיה היינו משום דס"ל דג"ז שכיח וכמ"ש בב"מ ק"ח א' זבן במאתן כו' ע"ש:
(ליקוט) ועכשיו כו'. עש"ך שחולק ע"ז (ע"כ):
(ט) וכן אם נתן. שם מהא דכתובות ע"ט א' אם יבא שטר מברחת כו' וע"ש ברא"ש שם ס"ג כ' ר"ש כו' ול"נ כו' ע"ש:
(י) המחייב עצמו כו'. למד זה מהירו' הביאו תוס' והרא"ש בר"פ הנושא במה הוא מתחייב לזון את בת אשתו לא כן כו' וכדי שלא יחלוק הירו' על הגמ' שלנו שאמרו דר"י ור"ל פליגי בזה מוקי הרמב"ם את הירו' במתחייב דבר שאינו קצוב דומיא דמתני' ובזה מודה ר' יוחנן ותירצו בירו' שם בשטרי פסיקתא וכ"כ הרמב"ם שם בה' מכירה פי"א הי"ז ומפני מה הפוסק עם אשתו כו':
(יא) חמש שנים. מתני' שם והקשו כנ"ל והטעם דמזונות עצמו דבר שאינו קצוב כמ"ש בפ' אע"פ נ"ט א' מידי דקייץ כו' דלא כרש"י ותוס' בפ' הניזקין כ"א א'. רמב"ן ועבסה"ת:
(יב) (ליקוט) או שלא כו'. ר"ל כמ"ש הטור ובה"ת בשם הרמב"ן והביאו ב"י ג"כ שאומר אתן לך כו"כ חטים בכל שנה דשמא יתייקרו החטים ועד"מ סק"ג אבל בלא"ה הוי קצוב וכמ"ש ב"י במחודשים א' בשם הרשב"א להדיא. ונ"מ בזה לענין גבייה ממשועבדים כמ"ש בר"פ הנזקין לפי שאינו קצובין ועבא"ע סי' קי"ד ס"ד (ע"כ):
(יג) אע"פ שקנו מידו דאוקמי' בגמ' בכתובות שם ובגטין שם מתני' דהנושא בשקנו מידו ואפי"ה אוקמוהו בירו' בשטרי פסיקתא:
(יד) וחלקו עליו מסוגיא דשם לפי שאין קצובין אלמא מב"ח משתעבד וכן בגמ' דפ' הנושא פריך לר"ל ממתני' דשם תנן הנושא כו' לא בשטרא פסיקתא מ' דלר' יוחנן א"צ לאוקימתא דשטרי פסיקתא:
(טו) המחייב לזון כו'. ירו' שם פסק לזון כלתו כו' הדין עמה וכן מוכח ממתני' לא יאמר הראשון כו' וכן לא יאמרו שניהם כו' נשאת כו':
(טז) ואם התנה עמו כו'. שם ק"ג א' אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא יכולין כו' מסייע לר"ה וליתבו לה כו' ה"נ וכ"ז משום שכ' לה את תהא יתבא בביתי ומתזנא כו' שם נ"ג א':
(ליקוט) המחייב כו' ואם כו'. עהג"א פי"ב דכתובות ס"ו ד"ה ופריך בגמ' כו' וברא"ש שם ס"א ומסתבר דנותנין לה כו' ול"ד לאלמנה כו' (ע"כ):
(יז) מיהו אם אין. שם ואם היתה טוענת כו':
(יח) ואם חלה. ירו' שם חלתה כמי שנשאת ר"ל דהבעל חייב ברפואתה והוא אין נותן לה אלא דמי מזונות וע"ש ברא"ש:
(יט) וי"א דהמקבל. גטין ע"ה ב' ומי בעינן כו' רבא אמר ל"ק כו' וערש"י שם ד"ה כמה כו' ופ' הרא"ש ורמב"ם כרבא. וכן המקבל לזון כו' ואפי' לרב אשי י"ל דוקא בגט כמ"ש שם בתי' דרב חסדא מתני' רשב"ג וברייתא רבנן וע"ש תוס' ד"ה מתני' כו' וכיון דציערה כו' כיון דלא להרוחה קא מכוון ולכן אמר רב אשי כו' סתם כו' כיון דקיי"ל כרבנן אבל בשאר דלהרוחה הא מכוין כמ"ש שם ע"ד ב' ורבה א"ל אנא כו' אפי' רב אשי מודה ר"ן. ועד ראיה מנדרים כ"ח א' כיון דאמר יאסרו אתסרו כו' באומר היום כו' וע"ש בר"ן:
(ליקוט) י"א כו'. נדרים ט"י א' (ע"כ):
(כ) וי"א דאם. דיד בעה"ש על התחתונה וראיה ממנחות ק"ד ב' מנחו' או מיני מנחות מביא שתים וכן כל ההיא דג"פ ובשאר מקומות יד בעה"ש כו' ול"ד להא דרבא בגטין כנ"ל דהתם משום דלצעורא קא מכוין דנין לשונו להחמיר וכמש"ש מתני' רבנן כו' וע"ש ע"ד ב' ע"כ כו':
(ליקוט) וי"א דאם כו'. וכן סתם הרב בס"ס קס"ג ובר"ס רי"ב ובס"ס קס"ג כ' שנה א' במקום שגובין כל השנה בפ"א וכן כאן שקבע לשנים משא"כ בר"ש רי"ב. וסברא הראשונה נראה עיקר כמ"ש מההיא דגטין ונדרים וההיא דס"ס קס"ג הוא התשו' הרא"ש שכ' כאן וכן ההיא דר"ס רי"ב היינו לפי פי' דלכך ידור לא אמר כלום דלמא שעה א' קאמר אבל רש"י וש"פ מפ' משום כו' ורמב"ם פ' משום שאין בו ממש וכמש"ש בש"ע (ע"כ):
(כא) המקבל עליו לזון. כתובות קג א' ת"ר משתמשת במדור כדרך שמשתמשת כו' והטעם משום דעולה עמו ואף לאחר מיתתו משום שכ' לה ואת כו' כמ"ש שם שכך כתב לה כו' מ' כמו כבודו מקדם בחייו מ"ח א' מי שהלך למ"ה כו' לפי כבודו כו' הקמ"ל דעולה כו' ושם:
(כב) ואין מלבושים כו'. שם ס"ח א' לא אידי ואידי כו' הא כו':
(כג) ראובן שקבל. ירו' דכתובות שם מתה כבר מתה:
(כד) ואפי' קצב. משום דאין בעל יורש במלוה כמ"ש בב"ב קכ"ה ב' אר"פ הלכתא אין הבעל כו' ואין הבכור כו' וע"ש בתוס' ד"ה אר"פ. וה"ה נמי דלא כו' והוכיח תוס' שם מב"ק מ"ב ב' ע"ש:
(ליקוט) ואפי' קצב כו'. אבל ליורשיה חייב (ע"כ):
(כה) המתחייב לזון. מתני' דפ' הנושא מתו בנותיהן כו':
(כו) או לזונו על כו'. שם נ"ב ב' בנן נוקבן דיהוי ליכי כו' ואף בלא מדרש ראב"ע ניזונית לאח"מ ולא חידש אלא מחיים לא:
(כז) שנים שנתחייבו. ירוש' דפ' שבועת הפקדון והביאו הרי"ף שם:
(כח) המחייב כו' בדבר כו' או כו' אע"ג כו'. יבמות צ"ג א' ב' דארנב"י רב הונא כרב כו' האומר לחבירו שדה זו כו' והוא שאין מצוי. המוכר פירות דקל כו' והוא שלב"ל:
(כט) ה"מ בל' מכר כנ"ל. או בל' מתנה. שם לכשאקחך הרי עצמך כו' ובב"ב ש"מ שאמר ידור כו':
(ל) ואפי' כתב לו כו' ואפי'. כמ"ש בקדושין ח' ב' זבון ההוא אמתא בפריטי כו' וכ"ש שיעבוד שהוא גרוע ממשכון כמש"ל בסי' ס"ז ס"ב וסי"ב וסי"ג:
(ליקוט) ואפי' נתן כו'. עסי' ר"ז סי"ז (ע"כ):
(לא) אבל בל' חיוב. כנ"ל בס"א ואם כ' כו' ודאנא עתיד למקני אע"ג דבמכר כה"ג לא קנה כמש"ל שדה זו לכשאקחנה כו':
(לב) כגון שאומר הוו. לא מיבעיא באומר נתחייבתי לפ' כו' דא"צ לזה דהודאת בע"ד כו' כמש"ל הרמ"א:
(לג) והוא שקנו מידו. כמו ערב לאחר מתן מעות דצריך קנין כיון שמשתעבד בלא מעות:
(לד) אין מטבע. ב"מ ט"ו א':
(לה) ואם אין. שם ב': ואם. דהמע"ה:
(לו) (ליקוט) על התובע כו'. עס"ס ר"ג שפ' בהיפך והוא דעות חלוקות כמ"ש בסי' קיב ס"ג וכ"כ הרב ס"ס ר"נ וע"ל כו' וכ"כ ב"ח וט"ז וש"ך (ע"כ):
(לז) ונאמן לומר. א"ל שטרך בידי כו'. ב"ב ע"ב:
(לח) אבל רבים. מהא דאודיתא. ב"ב קמט א' אע"ג דידעי' שלא חייב לו ועבתוס' כתובות נ"ד ב' ובב"ב מ"ד ב' ד"ה דלא כו':
(לט) ראובן כו' זכה במשכונה. ב"מ ס"ה ב' הלוהו על שדהו כו' ופי' הגאונים דאחר הלואה משכן לו השדה וכן שם בגמ' ס"ו א' ור"ן אמר אפי' לאחר כו' ואע"ג דהדר ביה משום דאסמכתא כו' הא אם אמר מעכשיו קנה:
(מ) שטר בקנין. אבל בלא"ה מחמת מלוה לא נשתעבד כמ"ש בקדושין מ"ז א' ותיסברא אימא סיפא ושוין כו' ושיעבוד הוא שכירות ואמרי' בב"ק עט ובב"מ צ"ט כשם שקרקע כו' אבל בשטרא אמרי' דלזוזי כו' כמ"ש בב"מ נ"א א':
(מא) ראובן הוציא כו'. מהא דאודיתא שנתחייב רבא לרב מרי וכ"ש כאן שאפשר שהאמת אתו:
(מב) אם אינו. דבחב אינו נאמן כמש"ל בסי' מז ס"א:
(מג) ואם בא לוי כו'. דטעמא דאודיתא משום דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי כנ"ל:
(מד) ראובן הלוה כו'. ב"ק ק"ב ב' א"ר ששת ה"ק כו' מכלל דאקנה כו' ואין הלכה כבני מערבא וקניא ללוקח בכל ענין וה"ה כאן למלוה:
(מה) ואם תבע. שם א"ר ששת כו' אין כופין כו':
(מו) ואפי' הודה כו'. שם אלא אימא סיפא ע"מ כו' ופי' הראב"ד שאמר הלוקח לריש גלותא ע"מ והודה לו ואע"פכ פריך ולימא ליה כו' ועבה"ג דלפרש"י ק' מאי ס"ד דליכוף לריש גלותא:
(מז) אבל אם כו' אפי' כו'. שם קג א':
(מח) שטר שהיה כו'. ב"ב קעג א' דתניא א' מן האחין כו' ואפי' לרבא שם ה"נ כיון שהיה מונח בידו:
(מט) (ליקוט) קודם חתימת העדים. כ"ה שם דגוף השטר נכתב על שמם ועדים חתומים עליה לא מיבעיא לדעת הרב בסי' פ"א סט"ו בהג"ה אלא אפי' לדעת ש"ע שם דוקא באמר אתם עידי ושתק אבל באמר הן לא וכ"ש כה"ג אבל לאחר חתימת העדים אפי' בכת"י אינו כלום כמש"ש סי"ח סי"ז בהג"ה וסי' ס"ה סכ"ב ועש"ך (ע"כ):
(נ) שמעון. כנ"ל מהא דב"ק מכלל דמקנא כו' והוא של ראובן וכמ"ש בס"ט ועמ"ש בסי' ס"ו סכ"ג בהג"ה ואפי' לא:
(ליקוט) שמעון כו'. ר"ל כמ"ש בס"ט שיכתוב ע"ש לוי אבל לא הקנה ללוי אבל אם כ' בשבילו אין יכול למחול וכנ"ל ס"ח ועסי' ס"ו סכ"ג בהג"ה ולעיל סי' ס' ס"ח כו':
(נא) המלוה. דמ"מ אפוטרופוס שלו הוא כמו יתומים שסמכו כו' גטין נ"ב א' ושם או שמינה כו' וכיון שיכול למנות כ"ש שהוא עצמו ואמרי' שם לזכות אמאי לא:
(נב) אשה שטוענת כו'. ב"ב נ"ב ב' וכן אשה שהיא נושאת. דוקא נו"נ הלא"ה נאמנת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |