דרישה/אורח חיים/קפב
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אבל לא שאר משקים אפילו קבע עלייהו עיין בב"י מ"ש בזה וק"ק לפי דבריו דכיון דכתב המרדכי דל"ג וס"ל נמי דבאם שאר משקים חמר מדינה מברכין עליהם מנ"ל להב"י לכתוב שדעת הרא"ש ורבינו הוא שגרסינן כיון דהרא"ש כתב ג"כ דוקא בחמר מדינה מברכין עליו ועיין בק"ש שכתבתי ביותר ביאור:
ב[עריכה]
וצריך שלא יהא פגום כו' עמ"ש בשם הרא"ש והביאו ג"כ הב"י דאם המסובין רבים ויש לפניהם כוסות פגומין בשעת קידוש או ברה"מ ורוצין לתקן כוס הפגום לשתות כל אחד ממנו בסוף הקידוש או ברה"מ שצריך לשפוך לתוכן המברך או המקדש קודם שישתה הוא עיין שם מילתא בטעמא:
ג[עריכה]
אבל אם שפך ממנו לכלי אחר לא חשוב פגום זה יתבאר מתוך הירושלמי שאביא בסוף הסי' ופירשב"ם דוקא לכתחלה קפיד כו' עד והרמ"מ היה נוהג לברך עליו בשעת הדחק נראה דזה יש בין רשב"ם להרמ"מ דהרשב"ם ס"ל דמי שאין לו בביתו כוס שלם יכול לקדש על כוס פגום אף שיכול להשתדל על כוס שלם בעיר. והרמ"מ היה נוהג שלא לברך עליו כי אם בשעת הדחק והיינו שלא היה בנמצא שום יין יותר בעיר:
ד[עריכה]
ויש נוהגין להוסיף על כוס פגום מעט יין ולתקנו בכך וכן יש בירושלמי וז"ל הרא"ש בפ' אלו דברים דף פ"ג ריש ע"א ויש מביאין ראייה מן הירושלמי שיכול להכשיר כוס פגום ע"י נתינת מים לתוכו וע"ז נהגו להכשיר במעט יין ששופכין לתוכו דגרסינן בירושלמי בפ' ג' שאכלו גבי מתניתין דאין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים וכן נהיגי דעבידי כי ההוא כסא דקדושה מילתא דר' יונה פליגי דר' יונה טעים כסא ומתקן ליה אין תימא שהוא מזוג הא תניא השותה מים מזוגים שעבר עליהן הלילה דמו בראשו אמר רבי יוחנן והוא שלנו בכלי מתכות ומפרשינן כך שהיה טועם כוס של קידוש [ר"ל ולא היה לו כוס יין אחר לקדש עליו וכוס זה נעשה פגום] ומוזגו למחר ומקדש עליו שנית א"כ בשעת קידוש לא היה מוזגו כי אז לא יוכל לשתותו למחר מפני הסכנה ומשני דלעולם לא פליגי שהיה מוזגו קצת בלילה ומלינו בכלי שאינו של מתכת ולמחר מוסיף עליו מים ומקדש עליו עכ"ל. הרי מבואר בל' הרא"ש כדברי רבינו שיכול לתקן כוס פגום עם יין או מים. ומ"ש רבינו וי"א דאפי' ע"י מים דמשמע כאילו אינו מוסכם ומפורש בירושלמי כמו יין היינו משום דאזיל בשיטת אביו הרא"ש ז"ל שכתב ג"כ דיש אומרים שיכול לתקן ע"י מים אבל אינו מוסכם לפי שהרא"ש מסיק וכתב על אותן שמביאים ראייה מן הירושלמי שיכול להכשיר ע"י מים וז"ל וההיא דירושלמי יש לדחות שהיה טעים כוס של קידוש בכלי אחר ומוזגו למחר להשלימו לכשיעור [ר"ל דלעולם כוס פגום אין יכולין להכשירו ע"י נתינת מים לתוכו וההיא דר' יונה טעים כסא לאו פירושו שהיה טעים מכוס של קידוש עצמו אלא ה"פ שהיה שופך מקצת יין מכוס של קידוש בכלי אחר והיה טועם אותו מקצת יין שבכלי אחר דבזה לא נעשה פגום כמ"ש רבינו ודוקא ששתה ממנו אבל אם שפך ממנו לכלי אחר לא חשיב פגום] הרי מבואר דהרא"ש דחה ראיית היש אומרים שיכול להכשיר ע"י מים וז"ל מ"ו וי"א אפילו ע"י מים מתקן כו' בכאן לא דק דאדרבה בירושלמי משמע דמתקנים במים ומהא דירושלמי כתב הרא"ש שנהגו נמי לתקנו ולהכשירו במעט יין ומשמע מדבריו דיותר טוב לתקן במים על ידי מזיגה חדשה ממה שמתקנין אותם ע"י מעט יין ע"ש עכ"ל מ"ו בהגהותיו מ"ש מ"ו דאדרבה בירושלמי משמע דמתקנים במים כו' ומשמע מדבריו דיותר טוב לתקן במים כו' ר"ל בירושלמי הנזכר וכוונתו מדכתב הרא"ש ועל זה נהגו להכשיר גם כן במעט יין כו' הרי משמע בהדיא דיותר פשוט שיכול להכשיר ע"י מים מן ע"י יין וגם מלשון התוס' בר"פ אלו דברים דף נ"ב ע"א משמע הכי שכתבו וז"ל כדאיתא בירושלמי ר' יונה טעם כסא ומתקן ליה פי' לאחר ששתה ממנו הוסיף עליו כל שהוא מים או יין והיה מברך עליו ע"כ מדכתבו או יין משמע דיותר טוב לתקן במים מיהו יש ליישב דרבינו כתב כן לפי המשך לשון הרא"ש בפרק ערבי פסחים דף קל"ו עד שכתב וז"ל ובירושלמי משמע דכוס פגום מרבה עליו כל שהוא ומכשיר ואפילו במים יכול לתקנו דגרסינן התם ר' יונה טעם כסא כו' מדכתב ואפי' במים יכול לתקנו כו' הרי משמע בהדיא דיותר טוב לתקן ביין. וע"כ צריך אתה לומר כן שרבינו כתב סוגיא זו אחרי דברי הרא"ש דפ' ע"פ דלעיל דאל"כ יש להקשות דאיך כתב רבינו וכן יש בירושלמי דהא נתבאר שהרא"ש דחה ראייתו וכתב שאין להוכיח כלל מן הירושלמי שיכולים לתקן ע"י מים כוס פגום לאפוקי בפרק ע"פ לא כתב הרא"ש הדחייה ע"ש. ומה שהטור כתב דין זה אחר המשך לשון הרא"ש דפ' ע"פ ולא אחר דברי הרא"ש דפ' אלו דברים היינו משום דאחרונה היא דמסכת ברכות הוא בסדר זרעים והוא מוקדם לסדר מועד וזה היה ג"כ כוונת ב"י שלא הביא כאן אלא הרא"ש דפ' ע"פ ולא זכר וישכחהו להרא"ש דפ' אלו דברים שהוא מבואר שם יותר ברא"ש אלא מפני שראה שרבינו נמשך אחר הרא"ש דפ' ע"פ וק"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |