גליוני תשובה מאהבה/אורח חיים/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני תשובה מאהבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
גליוני תשובה מאהבה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


גליון. מגן אברהם ס"ק ב'. מעומד וכו' הברכה והעטיפה. עכ"ל. משמע קצת דהברכה צ"ל קודם העטיפה ולא כן נראה מלשון שולחן ערוך אלא יתעטף ויברך וכן נראה מט"ז סי' תרמ"ג סק"ב ועיין בשו"ת שאגת אריה סי' ל"ב שרצה להוכיח כן מתוס' יבמות דף צ' ע"ב ד"ה כולהו דאין חיוב ציצית עד שנתעטף א"כ קודם העיטוף הוי קודם דקודם ולא הוי עובר לעשיי' סמוך לעשיי'. אלא שתמה שם אם כן איסור כלאים בתחלת העטיפה ולא הוי כלאים בציצית בעידנא דמעקר לאו מיקיים עשה, דהא מצות ציצית אחר העטיפה.

יען ראיתי במשנה למלך ריש פרק יו"ד מהל' קרבן פסח בשם פסקי תוס' במסכת זבחים דף צ"ז אם אי אפשר לקיים עשה בענין אחר לא בעינן בעידנא. ומצאתי אח"ז בטורי אבן ריש מסכת חגיגה הרגיש בפסקי תוס' אבל באמת המעיין בתוס' ביבמות שם יראה דקושטא דבשעת עיטוף עביד מצוה וכ"כ בפסקי תוס', א"כ הברכה סמוך לעשייה וכן הסכימו לדינא השאגת אריה, וכן עמא דבר, וכן כתב בשו"ת בית יעקב סי' פ"ח:


גליון. במגן אברהם ס"ק בי"ת. מעומד שתיהן יהיה בעמידה וצ"ע דביורה דעה ריש סימן שכ"ח וכו'. עכ"ל.

ראיתי בספר דגול מרבבה ממורי הגאון נ"ע שכתב וז"ל העטיפה יליף בסמ"ק לכם לכם מעומר. גם בט"ז ס"ק א' והברכה היא עפ"י ירושלמי דכל ברכות המצות המה מעומד. ועיין בית יוסף ריש סימן זה. ולכך הקשה המגן אברהם מברכת חלה עכ"ל.

אבל ראיתי בספר ברכי יוסף סי' זה מביא לשון הפסיקתא פ' אמור לכם בעמידה שנאמר מהחל חרמש בקמה כלומר בקומה וממנו אנו למדין על כל מצוה שנאמר להם כגון מילה וציצית המול לכם כל זכר והיה לכם לציצית שכולם מצותם בקומה זקופה וזה מדרש וזה הלכה עכ"ל.

עיין מה שכתבתי בשו"ת תשובה מאהבה חלק א' סי' א' אות ל"ה. עיין בארוכה בספר פרי מגדים חלק משבצות זהב סימן תל"ב מקומות שהברכה והמצוה בעמידה:


גליון. במג"א ס"ק י"א. אך נ"ל דמכל מקום חייב לבודקן משום דאין סומכין על החזקה במקום דיכולין לבררו. עכ"ל. ראיתי בספר דגול מרבבה למורי הגאון נ"ע שכתב על דברי מג"א אלו ועיין במג"א סי' תל"ז ס"ק ד' וצ"ע עכ"ל. פירוש לדבריו דהכא משמע אפילו איתחזק ההיתר אין סומכין במקום דאפשר לברר ובסימן תל"ז משמע דוקא במקום דאיתחזק איסור אין סומכין על חזקת היתר להוציא מחזקת איסור. ועיין בספרו נודע ביהודה הראשון חלק יורה דעה סימן נ"ה (דף ס"א ע"ד) ולענ"ד יש לחלק חזקה שאינה באה ממילא כמ"ש המג"א בשם הב"ח ושחיטה ביורה דעה סי' א' ומקוה שם סי' ר"א סעיף ס"ב ועיי"ש בש"ך ס"ק קל"ז וכיוצא בהן אין סומכין לכתחלה במקום דאפשר לברר אבל חזקת טהרה של אשה וי"ח טרפות וכיוצא סומכין על החזקה אף דיכולין לברר כי החזקה באה ממילא ועיין מה שכתבתי בס"ד בחלק יורה דעה:

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף