חיי אדם/א/יב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם א יב

כלל יב
דין ברכת ציצית (סימן ח')

א קודם שיברך יעיין בחוטי הציצית שיהיו הכל שלמין אע"ג דקיי"ל דכל דבר מוקמינן אחזקתו כיון דעשויין ליפסק לפעמים א"א להעמידן לעולם אחזקתן לכן צריך לבדוק בכל יום ואז אף שהסירן והסיח דעתו מהם א"צ לחזור ולבדוק מ"מ אם ע"י הבדיקה יתבטל מתפלה בצבור או שקראוהו לתורה א"צ לבדוק ומ"מ נכון לעיין קצת מה דאפשר: שם במ"א יש ט"ס וכן צ"ל שאין החזקה בטבע כו' וכדאמרינן בבכורות פ' הלוקח:

ב יכוין בהתעטפו שציונו הקב"ה להתעטף בציצית לזכור כל מצותיו לעשותם (שם):

ג יתעטף בטלית ובשעה שמניח אותו על ראשו להתעטף בו (כ"מ מלשון כל הפוסקים דהברכה אחר העיטוף אבל ז"ל רוקח כשלוקח טליתו להתעטף בו אומר בא"י ועיין סוכה ל"ט תוספת ד"ה עובר ולכן נ"ל כמו שכתבתי) מברך מעומד ונוהגין העול' לברך קוד' העיטוף (שם עיין א"ר) ואם בירך מיושב יצא (מגן אברהם סי' תפ"ט) וסדר עטיפתן כדרך בני אדם שמתכסין בכסותן ועוסקי' במלאכתן פעמי' בכיסוי ראש פעמי' בגילוי הראש ונכון שיכס' ראשו בטלי' ועכ"פ יעמוד כך מעוט' בכיסוי ראש כדי הילוך ד' אמות (סי' ס'):

ד נוהגין לברך על טלית קטן על מצות ציצית ועל טלית גדול להתעטף ואם היפך יצא ואפילו לכתחלה יכול לברך על טלית קטן להתעטף אף על פי שאינו מתעטף בו וטוב להניח אותו על ראשו ויעמוד כך מעוטף כשיעור הילוך ד' אמות ואח"כ ימשוך מראשו וילבישנו. ואם לבש הט"ק בעוד שאין ידיו נקיות או קודם אור היום כשיטול ידיו ימשמש בציצית ויברך או כשלובש טלית גדול ויברך עליו יכוין לפטור גם הט"ק וא"צ למשמש בציצית (שם):

ה הלובש כמה בגדים של ציצית בלא הפסק יהיה דעתו בשעת ברכה לפטור את כולם וגם אסור להפסיק ביניהם דאז יצטרך לחזור ולברך והוי ברכה שא"צ. ונ"ל דהלובש טלית קטן שחייב בציצית לכ"ע ודעתו ללבוש תיכף גם הטלית אסור לברך על שניהם כיון דיכול לברך על שניהם ברכה א' אלא יברך על ט"ק להתעטף ויכוון לפטור גם הט"ג ובדיעבד שהפסיק בשיחה מעט או שהלך לחוץ ושינה מקומו או שהניח תפילין ביניהם י"א דלא הוי הפסק ולכן אין לברך מספק ואם הפסיק הפסק גדול או שהיה בהכ"נ רחוק מביתו ומכ"ש כשלא היה בדעתו מתחלה בשעת ברכה עליהם צריך לחזור ולברך (ומה שהט"ז הניח בצ"ע עיין מגן אברהם ס"ק ט"ו ולק"מ) ומחדר לחדר מהני דעתו אף לכתחלה [א] (שם):

ו הפושט טליתו ודעתו ללבשו מיד אפי' שינה מקומו ואפי' הלך לבהנכ"ס כיון דמדינא מותר לילך בציצית לבהכ"ס לא הוי הפסק כיון שלובש אותו טלית עצמו ואם לא היה בדעתו ללבשו מיד אפילו לא שינה מקומו צריך לברך דהוי היסח הדעת ובסתם אם נשאר עליו ט"ק הרי לא הסיח דעתו עדיין מן המצוה ואין צריך לברך ואם לא נשאר עליו ט"ק כבר הסיח דעתו וצריך לברך (מגן אברהם ט"ז א"ר) (ולפי דברי ר' מנוח שכתבתי בנ"א כל שהסיר הטלית שלא לצורך הטלית צריך לברך וכן נהג הגר"א (במגן אברהם ס"ק ט"ו עיין ביאורו בנ"א סי' א'):

ז נפלה טליתו בלא מתכוין וא"כ כבר נגמרה מצותה הראשון ולכן אם נפלה כולה אע"פ שנשאר בידו צריך לברך אבל בנפל רוב טליתו בש"ע פסק דא"צ לברך ודעת כל האחרונים דצריך לברך ואם נפלה ממנו בתוך תפלת י"ח אחר שסיים תפלת י"ח ימשמש בציצית ויברך ועיין לקמן כלל כ"ב סי' ה':

ח הלן בטליתו בלילה י"א דצריך לברך בשחר כיון דלילה לאו זמן ציצית וי"א כיון דכסות זה חייב לעולם אפי' בלילה לדעת מקצת פוסקים וס' ברכות להקל ומ"מ נכון לפטור אותה בטלית גדול (אבל המשמוש אין מועיל לדעת זה דדוקא לדעת הפוסקים והש"ע דצריך לברך רק כיון שאין כאן דבר שחל עליו הברכה ולכן כ' דטוב למשמש אבל להפוסקים דא"צ לברך המשמוש לא מעלה ומוריד אבל בלובש קודם אור היום לעיל סי' ד' דזה חייב לברך לכ"ע כיון שפשט כבר בלילה בזה צריך למשמש כדלעיל):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.