גליוני הש"ס/גיטין/ב/א

גליוני הש"ס גיטין ב א

מסכת גיטין דף ב' ע"א

תוס' ד"ה המביא גט כ' ומה שנוהגים כו'. נ"ב ע' שו"ת תמים דעים סי' ק"ע:

שם כתבו והפסק שבין וידבר למשנה תורה לא חשיב כו'. נ"ב ע' דוגמא לזה ג"כ בשו"ת הרא"ש כלל י"ט אות ט"ז וז"ל וששאלת על השותה יי"נ בשוגג במה יתכפר שמעתי אומרים בשם החסיד שיתענה ה' ימים כנגד ה' פעמים גפן שבחומש ר"ל לבד משנה תורה עכ"ל ואולי גם שם הטעם דלא חשבינן משנה תורה לפי שאינו אלא חוזר ושונה כו' וע"ע מגילה ז' א' פלוגתא דר' יהושיע ור"א המודעי עש"ה די"ל ג"כ דפליגי בהנ"ל דר"א המודעי ס"ל דכיון דמשנה תורה הוא רק חוזר ושונה לא חשיב לי' קרא כתב בפ"ע ע"ש ברש"י ד"ה זאת ולולי דברי התוס' הי' נלענ"ד טעם שאין נחשב משנה תורה עפ"י גמ' ע"ז כ"ה א' מאי ספר הישר כו' זו ספר משנה תורה ואמאי קרי לי' ספר הישר דכתי' (בי') ועשית הישר והטוב בעיני ד' הרי דכל משנה תורה נחשב רק על שם הפסוק ועשית הישר וגו' דכתי' בי' ולכן נקרא כולו ספר הישר ע"ש המקרא הזה שיש בו ועשית הישר וגו' ונקרא כולו ע"ש זה וא"כ משמע דמקרא זה הוא עיקר המשנה תורה מדנקרא כולו רק על שם המקרא הזה וע"כ כיון דמקרא זה קאי אלפנים משורת הדין כמבואר בב"מ ל"ה א' דשומא הדר לעולם משום ועשית הישר והטוב והוא עניין לפנים משורת הדין כמובן [וע' בח"א למהרש"א בע"ז כ"ה א' דכ' שם ג"כ כן דכוונת הגמ' דכל משנה תורה הוא ספר שעניינו אלפנים משה"ד דהוא עניין המקרא הנ"ל ועשית הישר והטוב עש"ה] ואילו גירושין הרי הם דין לפי פשוטו של מקרא דבשביל שנמצא בה ערות דבר היא נענשת להתגרש ולא משכחת בגירושין עניין לפנים משורת הדין דאם אינה אסורה עליו מעיקר הדין אין לו לגרש ואדרבה שנאוי המשלח כמבואר שלהי מכלתין וע"כ אין הגירושין מתייחסים למשנה תורה רק לשאר תורה דעניינו ג"כ דין כמבואר בע"ז ד' ב' תורה דכתי' בה אמת אין הקב"ה עושה לפנים משורת הדין ובמכות יו"ד ב' מפני מה נאמרה פרשת רוצחים בל' עזה כו' מפני שהן של תורה ע"ש והיינו ג"כ דתורה עניינה דין ולכן דבר של תורה נאמר בל' עזה וקשה עש"ה ולכן אין בגירושין ייחוס למשנה תורה ואין נחשב ספר משנה תורה במניין ג"ט ויש עוד טעם דמקרא זה ועשית הישר והטוב בעיני ד' מורה על חיבור איש ואשה דנקרא טוב בעיני ד' דלכן היפוכו המשחית זרעו חלילה נאמר עליו ויהי' ער בכור יהודה רע בעיני ד' וע' ברכות י' ב' והטוב בעיניך עשיתי שסמך גאולה לתפלה והוא ג"כ חיבור הנותן והמקבל כי גאולה הוא מצד הנותן כי מי שהוא בשיעבוד חלילה אף להתפלל אין יכול כי אין חבוש מתיר עצמו ורק שהגואל נותן ומשפיע לו הגאולה ותפלה הוא מצד המקבל ע' נדה ל"א ב' נקבה נקי' באה עד דאמרה מזוני לא יהבו לה וברש"י עד דאמרה מזוני שיודעת להתפלל הרי כי התפלה הוא בבחי' הנקיבה והמקבל ולכן סמיכות גאולה לתפלה הוא חיבור הנותן והמקבל ונקרא והטוב בעיניך עשיתי וע"כ ס' משנה תורה דנקרא כולו ע"ש ועשית הישר והטוב בעיני ד' לכן אין הגירושין דהם פירוד איש מאשה מתייחסים לו דו"ק מאוד ועוד כי המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות כמבואר שלהי מכלתין ודמעות באים מן העינים הרי כי הגירושין אינם טוב בעיני ה' מדהעינים כביכול מורידין עליו דמעות הרי שאין הדבר טוב ומקובל בעינים וכ"ז נכון בס"ד:

תוד"ה ואם כ' דאל"כ לא שבקת חיי לכל ברי'. נ"ב ל' הגמ' ב"ק צ"א ב' א"כ לא שבקת חיי לברייתא וע"ע ב"מ ע"ב א' לא שביק איסי חיי לכל ברי' ובברכות ס"א ב' לא שביק מר חיי לכל ברי':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף