בית מאיר/יורה דעה/צג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בית מאירTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png צג

עיין ב"י הקשה על הטור למה כתב ואם בישל אסור בסתם ולא כתב בנותן טעם דהא בכה"ג דלא ידעינן כמה בלע ודאי דאית לי' היתר ע"י טעימה ולענ"ד יש לתרץ ע"פ מה דאיתא במרדכי פרק ג"ה דבכלי לא אמרינן חתיכה נעשה נבילה דאין איסור בלוע אוסר היתר בלוע והוכיח הכי מדין קדירה שבישל בו בשר לא יבשל וכו' ואם בישל בנותן טעם ולא אמרינן הבלוע בקדירה נעשה נבילה מקודם והדר אוסר מה שבקדירה במשהו א"ו כנ"ל ע"ש והנה הטור ע"כ לא סבר הכי כדכתב הב"י בסי' צ"ח ע"ש. ואף שהד"מ משיג על הב"י מ"מ מודה דבכלי חרס סובר הטור דנעשה נבילה ע"ש. ובאמת דברי ד"מ צ"ע שהרי בסי' צ"ד מבואר דפוסק הטור בסתם אם תחב הכף ב' פעמים צריך ב' פעמים ס' והיינו משום דנ"נ. ומ"ש בסי' ק"ז דאין צריך ס' נגד הכף היינו משום דלשיטתי' אזיל הטור דבשאר איסורין לא אמרינן חנ"נ כדכתב הט"ז בסי' צ"ח ס"ק ח'. וא"כ קשה על הטור קושי' המרדכי. אבל לענ"ד לק"מ די"ל הברייתא אתיא כתנאי דס"ל אפשר לסוחטו שרי ולא אמרינן חנ"נ דהא תנאי פליגי בזה. אמנם לדידן אף דפסקינן מב"מ בס' מ"מ כיון דפסקינן חנ"נ ואפשר לסוחטו אסור ממילא א"א להתיר ע"י טעימה כמבואר בש"ע צ"ב ע"פ הרמב"ם בכזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב דצריך ס' מההוא טעמא דהבלוע נ"נ וחוזר ואוסר החלב במינו עד ס'. והכא ה"נ הבלוע בקדירה נ"נ וחוזר ואוסר החלב עד ס' ומדפסקינן שאין במה שבקדירה ס' נגד הקדירה ממילא אסור ושפיר שסתם. ודוק כי הוא ברור. ומיושב נמי בזה מה דמתמיה הב"י על הטור שהניח דברי ב"ה בתימה ודין הרשב"א בקדירה של בשר שבישל בה ירקות שמותר לבשל בה חלב מייתי להלכה. ולהנ"ל לק"מ דכשבישל חלב בקדירה של בשר נהי דהי' בו ס' מ"מ קודם שהגעיל כל הקדירה נעשה הבלוע בקדירה נבילה מטעם החלב שבלע מקודם שפלטה טעם בשר שבה וא"כ הוי כמו איסורא בלע שמודה הרשב"א שלא מהני לה הגעלה דבישול משא"כ בנתבשל מים דאז שפיר הוי היתרא בלע ודוק:

הג"ה ואם הכיסוי צונן וכו' אם התחיל להזיע. נ"ב אבל כשהסירו מיד שניהם מותרים אף שהכיסוי מסתמא מלוכלך ואפשר דנפל לתוך התבשיל מ"מ לא מחזקינן איסור לומר דנפל ועוד דבר מועט הוא ובודאי בטל בס' תוך התבשיל משא"כ כשהתחיל להזיע אז הכיסוי אוסרת כן משמע בד"מ ודלא כדמשמע מפר"ח ס"ק ז':

פר"ח ס"ק ד'. נ"ב לענ"ד עיקר הטעם דדוקא לבשל בו חלב או בשר שקדירה זו כבר הי' אסור לבשל בו חלב ונשאר באיסורו אף לאחר מעל"ע משום הגזירה משא"כ לשאר דברים מעולם לא נאסר ולא שייך למגזר עליו וממילא מכ"ש קדירה של בשר שבישלו בו חלב תוך מעל"ע שנאסר מיד לכל דבר פשיטא שנשאר באיסורו אף אחר מעל"ע מגזירה אינו ב"י אטו ב"י:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף