בית מאיר/אורח חיים/תרמ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה
פרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
בית מאיר
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בית מאיר אורח חיים תרמ

סעיף ב' קטן שאינו צריך לאמו שהוא כבן ה' כבן ו' חייב בסוכה זה הוא לשון הרמב"ם בעינו לפי גירסת הה"מ וכתב ופי' כבן ה' ששלמו ה' ובן ו' ששלמו לו שש תו כתב הה"מ ויש סמך לדבריו מן הסוגיא שבעירובין ובכ"מ וכן בביתו ב"י תמה וכתב אמאי דחה דאתמר לענין סוכה ונקט שיעורא דאיתמר גבי עירובין דהא גבי סוכה אתמר וכמה כבר ד' כבר ה' וכתב ואפשר לידחק דמדגרסינן בירושלמי פרק הישן תני ר' הושעי' קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה ויוצא בעירוב של אמו משמע דסוכה ועירוב כי הדדי נינהו ובעניותי א"י לכוין דבריו בזה דאם כי הדדי נינהו אדרבה כל שחייב בסוכ' מהראוי שאינו יוצא בעירוב אמו והאמת בפשוט היה ס"ד שטעות נפל בהעתקת הירושלמי וצ"ל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה ואינו יוצא בעירוב אמו אבל עיינתי בגוף הירושלמי והגירסא נמי הכי הוא וקשה עלי להגיה גם הירושלמי אחרי שהב"י מעתיקו בלי הג"ה. לכן הנלענ"ד ביישוב התוס' כי עיין לעיל סי' תי"ד מה שכתבתי שם לדעת הרמב"ם שסתם סוגיא דסוף פרק אעפ"י מורה דרב אסי אפילו באיתא לאבוהו במתא איירי ודחולק על ר' ינאי ור"ל אבל כעת מסתביר לי יותר דסובר על פי סוגיא דאעפ"י ועל פי ירושלמי הנ"ל דלמה דחזינן דדברי רב אסי נובעין מן הברייתא שפי' רב אסי עד ועד בכלל שוב לא מסקינן כהסוגיא דפרק כיצד משתתפין שמה שחייב בסוכה אינו יוצא בעירוב אמו דזה כל זמן דליכא ברייתא כרב אסי מסתמא י"ל דשוים הם. וגם מה דמסיק שם דר' ינאי ור"ל לא הוי הברייתא תיובתי' על פי החילוק בין איתא לאבוהו במתא או לא הכל שלא לשנות כונת השקלא וטרי' זה דסברה להשוות הדינין אבל באמת כי משכאינן דברי רב אסי בהברייתא אמרינן דמ"מ אין ר' ינאי ור"ל דלא כהברייתא אף בלא החילוק דאיתא אלא דיש הבדל ודוקא גבי סוכה דאורייתא הוא דמחמרינן במה נקרא אינו צריך ולגבי עירוב דרבנן דאיירי הברייתא ורב אסי נקטינן דלא נקרא אינו צריך אלא כדפי' רב אסי הברייתא משש ולמעלה. וגבי סוכה נקטינן כרב ינאי ור"ל דהיינו הם אומרים כבן ד' כבן ה' דהיינו במשלם ד' ובמשלם ה' והרמב"ם נקיט כבן ה' דהיינו במשלם ד' כבן ו' כמשלם ה' כל חד לפום חורפי' ואפשר שהיה לו גירסא זו ג"כ בהש"ס וזה דלא כדפירשו הה"מ והיינו כהירושלמי דקטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה דהיינו כבן ה' כבן ו' במשלם ד' ובמשלם ה' ויוצא בעירוב אמו עד דמשלם ו' ואפילו איתא אבוהו במתא כמשמעות פשטות הסוגיא דסוף פרק אע"פ בלי דוחק וכדפסק הרמב"ם וצ"ע:

וכתב המ"א ואמו אינה חייבת לחנכו כמ"ש סי' שמ"ג אך י"א שהב"ד וכו' ועיין תה"ד סי' צ"ד שהחמיר אפי' בלית לי' אב מחויב האם או הב"ד לחנכו ועיין בספר אורח מישור לנזיר דף כ"ט וכנראה המ"א רוצה לחלק בין אמו לב"ד אף לדעת תה"ד וזה אינו להמעיין בא"מ וגם בתה"ד משמע שהאם והב"ד שוים במצות חינוך:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >
מעבר לתחילת הדף