כף החיים/אורח חיים/תרמ

כף החיים ‏ אורח חיים תרמ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] נשים ועבדים וכו'. פטורים מן הסוכה. משום דכתב בה רחמנא ה' יתירה כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. ודרשינן מדכתיב האזרח ולא אזרח למעוטי נשים דהאזרח משמע המיומן שבאזרחים שהם האנשים ולא הנשיט. ועוד דהוי ע"ע שהזמן גרמא וכל מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות. וכ"ת א"כ האזרח למה לי צריכא דלא תימא נילף ט"ו ט"ו מפסח מה פסח נשים חייבות במצות ה"נ חייבות בסוכה קא משמע לן. לבוש. והוא מגמרא סוכה דף כ"ח. יעו"ש:

ב

ב) שם. נשים ועבדים וכו'. ומה"ט עבדים גם כן פטורים שאין העבדים חייבים במצית אלא מה שהנשים חייבות דגמרינן בג"ש לה לה מאשה. לבוש. והוא מגמרא חגיגה דף ד' ע"א יעו"ש. ומיירי בעבד שטבל לשם עבדות אבל אם לא טבל בלא"ה הרי הוא כעכו"ם ואין חייב במצות כמ"ש ביו"ד סי' רס"ז סעי' י"ז יעו"ש:

ג

ג) שם. וקטנים וכו'. וקטנים פטורים דלאו בני מיעבד מצוה נינהו. לבוש.

ד

ד) שם. פטורים מן הסוכה. ומ"מ יש להם שכר לנשים כשמקיימים מ"ע שהזמן גרמא כמ"ש לעיל סי' תקפ"ט או' כ"ג ולענין ברכה אם יכולין הנשים לברך על מ"ע שהזמן גרמא עיין לעיל סי' תקפ"ט סעי' ו' ובדברינו לשם או' כ"ג אבל אחרים לא יברכו להם אלא א"כ מברך לעצמו כמ"ש שם סעי' ו' בהגה וכ"כ מ"א סי' זה סק"א:

ה

ה) שם. פטורים מן הסוכה. ומיהו מצוה על כל איש ישראל להושיב אשתו ובני ביתו עמו בסוכה להיותם מסתופפים בצלא דמהימנותא לטהר את נפשותם ולהודיע אליהם חסדי ה' עם ישראל עמו ונחלתו תמיד כל הימים בעבור תהיה יראתו ואהבתו על פניהם לבלתי תחטאו. יפ"ל ח"ב אות א':

ו

ו) שם. פטורים מן הסוכה. אבל גרים חייבים כמ"ש בגמ' שם סוכה דף כ"ח ע"ב. ועי"ש בתו' ד"ה לרבות הגרים:

ז

ז) שם. טומטום ואנדרוגינוס חייבים מספק. ולענין ברכה איכא פלוגתא דרבוותא דהרמב"ם פ"ו מה' סיכה ה' י"ג פסק דאין מברכין על הסוכה והראב"ד שם כתב דמברכין. ועיין לעיל סי' י"ז סעי' ב' דהש"ע פסק כדעת הרמב"ם שלא לברך ודעת מור"ם שם לברך יעו"ש ובדברינו לשם. ועוד עיין לעיל סי' תקפ"ט סעי' ד' ובדברינו לשם בס"ד:

ח

ח) שם. וכן מי שחציו עבד וחציו בן חורין חייב. משום צד חירות שבו. לבוש. ר"ז או' א':

ט

ט) [סעיף ב'] שהוא כבן חמש כבן ו'. כל חד לפום חורפיה. לבוש. ט"ז סק"ב מ"א סק"ב. ר"ז או' ג' ח"א כלל קמ"ז או' כ"ה. והיינו אם הקטן חריף מבן חמש ומעלה ואם אינו חריף מבן שש ומעלה. והב"ח כתב בן חמש שלימות שנכנס לשש בדאיתא לאבוה למתא ובן שש שלימות בדליתא לאבוה במתא ואידי ואידי כשאינו חריף יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ג' אבל בחריף אפי' בן ארבע אינו גריר אחר אמו. א"ר שם. ובליתיה לאביו במתא כל השנה אפי' אם בא על חג הסוכות לביתו דבזה הוא מורגל עם אמו שיעורו מששה שנים ומעלה. ביכורי יעקב. מ"ב בשה"צ אות ה' ועיין לעיל סי' תי"ד אות יו"ד:

י

י) שם. חייב בסוכה מד"ס וכו'. אבל מה"ת פטור עד שיהיה בן י"ג שנים. ר"ז שם. ועיין לעיל סי' נ"ה סעי' ט' וסעי' ה' ובדברינו לשם בס"ד:

יא

יא) שם. חייב בסוכה מד"ס וכו'. ואמו אינה חייבת לחנכו כמ"ש סי' שמ"ג אך י"א שהב"ד מחייבים לחנכו ולכן אעפ"י שאין אביו כאן אין להקל שיאכל חוץ לסוכה. תה"ד סי' צ"ד. ומ"מ משמע דאחר לא יכול להאכילו בידים כמ"ש סי' רס"ט. מ"א סק"ג. והא"ר אות ד' כתב דאם אין לו אב אמו חייבת לחנכו ואם גם אם אין לו מחוייבין ב"ד לחנכו וכן בכל מצות עשה אבל להפרישו מלא תעשה אין מחוייבין עכ"ד. והביאו השע"ת או' ב' וכ"כ בס' בית מאיר. ועיין לעיל סי' שמ"ג או' ט' ואו' כ"ד וסי' תרט"ז אות ח':

יב

יב) [סעיף ג'] חולים ומשמשיהן פטורים וכו'. דלא חייבה התורה לישב בסוכה אלא כדרך שאדם דר בביתו דכתיב תשבו שפירשו תדורו כלומר כעין תדורו לפיכך חולים ומשממשיהם ומצטערים פטוריה מן הסוכה שכן דרכו בכל ימי השנה מי שהוא חולה או מצטער מתבודד במקום מיוחד לו. לבוש. ר"ז או' ה' מ"ב או' ו':

יג

יג) שם. ומשמשיהן פטורים וכו'. דעוסקים במצוה והעוסק במצוה פטור מן המצוה. לבוש:

יד

יד) שם. אלא אפי' חש בראשו וכו'. קיצר בלשונו דבגמ' (סוכה כ"ו ע"א) איתא אלא אפי' חולה שאין בו סכנה אפי' חש בראשו וכו' וכ"ה בטור ולבוש:

טו

טו) שם. אלא אפי' חש בראשו וכו'. דשמא תזיק לוטרחת עלייתו או ישיבתו בסוכה וחי בהם אמר רחמנא ולא שימות בהם. לבוש:

טז

טז) וכתב בשבו"י ח"ג סי' מ"ז מי שנשכר לקהל להיות משמש לחולים ומשמשי חולים פטורים אם מחויב מ"מ לאכול בכל סעודה וסעודה כזית בסוכה ולברך ברכת סוכה שהרי הולך לפעמים לצרכן והשיב שהוא פטור כיון שמושכר לשמש לחולה כל צרכו ולהשגיח עליו לעשות פעולתו שלימה ואם ילך לסוכה הו"ל מצטער בצער החולה שדעתו עליו תמיד ולכן פטור אך בלילה הראשונה דגם המצטער חייב לאכול כזית גם הוא חייב וכו' יעו"ש. ונראה שהכל לפי הענין שאם דרכו בחול לילך לפרקים ולשהות קצת כיון שרגיל בכך לעשות כן לצורך עצמו אין לו להקל בצורך מצוה. אך לא יאכל רק כזית (נראה דלאו דווקא אלא שיעור שחייב בסוכה דהיינו יותר מכביצה) וחוזר לעבודתו ואם יש שם עוד משמשין המשמשין בסירוגין אינם פטורים כיון שאין משמרתו שוה תמיד ויאכל זה בעת שימושו על זה. שע"ת:

יז

טוב) שם. ויש מי שאומר וכו', כ"כ ב"י בשם או"ח. וכ"כ הכלבו. ואפשר דכ"ע מודים בזה. ונראה דבחולה דיש בו סכנה יש להקל אף בשעה שאינו צריך א"ר או' ה' בגדי ישע. מ"ב או' י"א. והיינו אף בשעה שאין החולה צריך להם כל כך. דה"ח או' ג':

יח

חי) שם הגה. ומי שמקיז דם חייב בסוכה. בהג"א סיים שם דלא הוה חולה אלא אדרבא הוא שמח ומרבה באכילה ושתיה ותו דהו"ל שלא להקיז במועד אלא קודם או אח"כ עכ"ל משמע מזה דלא מיירי אלא במקיז לשמור הבריאות לחוד ואין מרגיש בחולי אבל אם מרגיש בחולי (ומה"ט הקיז. מחה"ש. ח"א. דה"ח או' ד' והר"ז כתב אם מרגיש בחולי מחמת הקזה) ויש קצת קרירות פשיטא שפטור מסוכה. ט"ז סק"ג. י"א בהגה"ט. ה"ב או' ב' ר"ז או' ח' ח"א כלל קמ"ז או' ך'. ואעפ"י שמרגיש רק קצת ולא חולה ממש אפ"ה כל שיש קרירות יבא לידי סכנה. מש"ז או' ג':

יט

יט) ומי ששותה משקה המשלשל אעפ"י שמצטער הרבה מ"מ חייב בסוכה דהו"ל לעשותו קודם החג או אחריו ולכן לא יעשנה במועד אבל בדיעבד נראה דפטור מן הסוכה דהא סכנה הוא לו לישב בסוכה. מ"א סק"ד י"א שם. ה"ב שם. ר"ז שם. ח"א שם. והא דבדיעבד פטור מן הסוכה היינו אם יש שם קצת קרירות. אחרונים. ומשמע דיעבד אף אם עושה מחמת תענוג פטור מסוכה דסכנה שמא יצטנן. מש"ז שם:

כ

ך) [סעיף ד'] מצטער פטור וכו'. דכעין תדורו בעינן ואף בכל השנה אין אדם דר במקום שהוא מצטער כמ"ש לעיל או' י"ב יעו"ש:

כא

כא) שם. מצטער פטור וכו'. דעת רוב הפו' דפטור אף מאכילה ברם רבינו פרץ סבר דפטור מן השינה וחייב באכילה. כמ"ש בב"י. ברכ"י או' ד' ועיין לקמן או' כ"ז:

כב

כב) שם. הוא ולא משמשיו. דלאו עוסקי במצוה הם. לבוש:

כג

כג) שם. הוא ולא משמשיו. דהיינו שאם הם רוצים לאכול או לישן חייבים לכנוס לתוך הסוכה. ולכאורה נראה דאם הוא שכיר אצלו לשמשו וגם בכל השנה אינו אוכל וישן בביתו כ"א אצלו רשאי גם היום לעשות כן והוה דומיא דשומרי גנות ופרדסים המבואר לקמן בסי' זה. מ"ב או' י"ד ומיהו יש לחלק דשאני שומרי גנות ופרדסים דאם ילך תיכף יבא הגנב לא כן המצטער דלא בכל שעה צריך שימוש וגם לפי טעם הלבוש שכתבנו לעיל או' כ"ב משמע דכה"ג חייבין:

כד

כד) שם הגה. אבל בלילה הראשונה אפי' מצטער חייב וכו', כ"כ בס' הכלבו משם הר"ר שלמיא וכ"כ רבינו מנוח בפירושו להרמב"ם משם גדולים אחרים דמצטער דפטור היינו משום תשבו כעין תדורו אבל לילה הא' חייב מטעם ג"ש דט"ו ט"ו. והן הן דברי הכלבו. מחב"ר או' ג':

כה

כה) שם בהגה. אפי' מצטער חייב וכו'. אזיל לשיטתו בסי' תרל"ט סעי' ה' בהגה דסתם שם להחמיר בירדו גשמים לענין לילה ראשונה וה"ה כאן אבל לדעת שאר פו' דפטרי שם ה"ה כאן. כ"מ בביאורי הגר"א. וכ"כ מ"ב או' ט"ו. וכ"נ דעת הש"ע שלא העלה זה בשלחנו. ועיין בדברינו לשם סי' תרל"ט או' ע"ג ונ"מ דאין לברך לישב בסוכה משום ספק ברכות:

כו

כו) שם בהגה. אפי' מצטער חייב וכו'. ואם ה"ה חולה עיין ברכ"י או' ה' מה שמצדד בזה ונראה מדבריו דדוקא מצטער חייב אבל חולה פטור יעו"ש. והב"ד השע"ת או' ה':

כז

כז) שם. איזהו מצטער זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח וכו'. ובכולן פטור אף מאכילה. ב"י בשם רוב הפו' מ"א סק"ה. והיינו דאם הריח ורוח ובקי מצערים לו באכילה פטור אף מאכילה אבל אם הצער רק בשינה חייב באכילה. א"א או' ה' דה"ח או' ה' מ"ב או' ט"ז:

כח

כח) שם. או מפני הזבובים וכו'. ואם יש יתושים מוטב לישן בכילה אעפ"י שיש לה גג וגבוה עשרה מלישן חוץ לסוכה כדאיתא בגמ' סוכה כ"ו ע"א יעו"ש:

כט

כט) שם. או מפני הריח. עיין לעיל סי' תרכ"ט סעי' י"ד וסי' תר"ל סעי' א' בהגה ובדברינו לשם בס"ד:

ל

ל) שם הגה. ואם עשאה מתחלה במקום שמצטער באכילה או בשתיה או בשינה וכו'. הזר"א בשו"ת א"ח סי' צ"א האריך מאד והוכיח דאף מי שאיני ישן בסוכה מפני הצנה או שאינו יכול לישן שם איש וביתו יוצא בסוכה שפיר י"ח אכילה עי"ש שהאריך הרחיב בדברי ראשונים ואחרונים בכל השייך לענינים אלו ואבזרייהו. מחב"ר או' ד' שע"ת או' ה':

לא

לא) שם בהגה. או בשינה. וכו'. פי' במקום דליכה צינה מ"א סק"ו. דאלו במקומות הקרים מבואר בסי' הקודם סעי' ב' דפטור משינה ואפ"ה אוכלים בסוכה לב"ש. וכ"כ היא"פ דמיירי במקום דליכא צינה והוא מחוייב לישן ועשאה במקום שלא יהיה יכול לישן מפני הרוח וכו' אז אינו יוצא עכ"ל משמע הא במקום צינה יוצא י"ח באכילה כיון דא"א בענין אחר. וכ"כ א"א או' ו' והמחה"ש כתב דבמקום צינה מיקרי ראוי לשינה דהיינו אם יש לו כרים וכסתות יעו"ש:

לב

לב) שם בהגה. מחמת דמתיירא מלסטים וכו'. ולכן יש למחות באותם העושים סוכות ברחובות שא"א לישן שם מחמת מורא הגנבים. לבוש. אבל אם אינו מתיירא לנפשו רק שמתיירא שיגנבו כלי תשמישו יוצא דהא יכול להכניסם בלילה לביתו. תשו' רמ"א סי' כ"ט. ד"מ או' ד' מ"א סק"ז. א"ר או' י"א. ר"ז או' ו' ח"א כלל קמ"ז או" י"ט מ"ב או' י"ט:

לג

לג) שם בהגה. אינו יוצא באותה סוכה כלל וכו'. ר"ל אפי' י"ח אכילה. ואינו נראה דתשבו כעין תדורו לאו על אופן הסוכה קאי באיזה ענין תהיה עשויה אלא על אופן הישיבה באיזה ענין תהא. וע"ז קאמר דתהא כעין דירה ואה"נ דאם עושה ב' סוכות האחת לאכילה והשנייה לשינה אף שאותה של אכילה אינה ראויה לשינה מ"מ נפיק בה י"ח אכילה. תשו' ח"צ סי' צ"ד. והב"ד השע"ת או' ה' וכ"ה דעת הרב בנו של ח"צ בס' מו"ק דבדיעבד יוצא בה היכא דלא אפשר בענין אחר יעו"ש. וכ"פ בסידורו. וכן הסכים בתשו' משיבת נפש סי' ך'. אכן מהר"י זיין במים רבים סי' ג"ן העמיד לדבריהם דרבנן קמאי ועי"ש בסי' ד"ן. ברכ"י או' ו' שע"ת שם. וכ"פ הר"ז או' ו' כדברי מור"ם הנז' ח"א כלל קמ"ז או' י"ט. ועיין לקמן או' מ"ב:

לד

לד) שם בהגה. מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר. שצער הוא לו לאכול בלא נר. תה"ד סי' צ"ג ובפסקיו סי' קנ"ח. לבוש. ר"ז או' ט':

לה

לה) שם בהגה. וא"צ לילך לסוכת חבירו וכו'. דהא נמי חשוב צער מפני דאין ערב לו לאדם אכילתו אלא בשלו מיהו אם אפשר לו לבא לסוכת חבירו בלא טורח גדול ולאכול שם אין להקל בדבר. תה"ד שם ובפסקיו שם. לבוש. ר"ז שם:

לו

לו) שם בהגה. וא"צ לילך לסוכת חבירו וכו'. ובלילה ראשונה חייב לילך לסוכת חבירו אף שיש טורח דלא עדיף ממצטער. א"ר או' ט' וא"כ לא יברך על הסוכה כמ"ש לעיל או' כ"ה גבי מצטער. אלא א"כ אינו מצטער בזה מיהו ח"א שם או י"א כתב דבמצטער כזה יכול אדם לחייב את עצמו ולעשות בשמחה ולברך יעו"ש והב"ד פ"ת ומ"ב או' כ"ב. והא דבלילה ראשונה חייב לילך לסוכת חבירו אף שיש טורח היינו שכבו הנרות קודם שאכל כזית דאם אח"כ כבר קיים המציה והרי הוא כשאר ימים דמצטער פטור בו. מ"ב בשה"צ או' כ"ו:

לז

לז) שם בהגה. אם יש טורח גדול בדבר. וכן מי שסוכתו נוטפין גשמים מן האילנות אם אפשר לו בלא טורח לילך בסוכת חבירו ילך ואם יש לו טורח יאכל בביתו שבו"י ח"ב סי' כ"ט. י"א בהגב"י. מ"ב או' כ"ג:

לח

לח) שם בהגה. אם יש טורח גדול בדבר. היינו בשעת אכילה. אבל פשיטא אפי' מי שאין לו מקום בחצירו לבנות לו סוכה שצריך להמציא לו מקום לבנות לו סוכה ואז שם ביתו כדרך שגם כל השנה רגילים לפנות מבית לבית ואז שם ביתו. הגהות חת"ס וכ"כ הביכורי יעקב בפשיטות. מ"ב או' כ"ד. ולא כהמשתבשים שאינם מחוייבים לבנות להם סוכה במקום אחר שאין שם דירתו. הגהות חת"ס שם. מ"ב בשה"צ או' ל':

לט

טל) שם בהגה. אבל לא תחת הסכך. דאז יבטל הסכך כדלעיל. ט"ז סק"ד. והיינו לדיעה הראשונה דלעיל ססי' תרכ"ט דלא שרי אלא לנאותה אבל להגן מפני החמה ורוח פסול. לב"ש. ועיין בדברינו לשם או' ק"ח שכתבני שכ"ה הסכמת האחרונים כדיעה הראשונה יעו"ש אך במקום דלא אפשר בענין אחר מוטב לפרוס סדין מיאכל חוץ לסוכה אבל לא יברך אסוכה וכמ"ש שם או' קי"ד יעו"ש:

מ

מ) ודע דדין שבהגה זו הוא בב"י סי' תרכ"ט בשם הרוקח דכתב שם שני טעמים בתחלה כתב כלשון המ"א כאן (סק"ח) והוא לדיעה ב' דסהי' תרכ"ט דמכשירין בלהגן אם ניכר לכל ולכן לא אסר אלא ביו"ט משום אהל אבל על הסכך אפי' בחול אסור דלמעלה לא מינכר כ"כ שהוא להגן ואח"כ כתב כדברי הט"ז והיינו לדיעה ראשונה יעו"ש. לב"ש שם. ועיין באו' שאח"ז:

מא

מא) שם בהגה. אבל לא תחת הסכך. משום אהל אבל על הסכך אפי' בחול אסור. רוקח. ומיהו אם נראה לכל שמכוין להגין שרי דיש לסמוך אמתירין בססי' תרכ"ט ומשום אהל נמי ליכא כוון דליכא חלל ביני לסוכה כמ"ש סי' שט"ו העי' ב' מ"א סק"ח. ור"ל דדוקא תחת הסכך אסר הרוקח משום אהל כיון דיש חלל תחת הסדין משא"כ למעלה כיון דמונח ההדין על הסכך ממש אין זה אהל כמבואר סי' שט"ו. לב"ש. ומשמע מדבריו דכל דיש חלל בין סדין לסכך אסור לפרוס תחת הסכך בשבת ויו"ט אבל הא"א או' ח' כתב דלא יש איסור כ"א ביש ג"ט בין הסכך לסדין וכ"כ מ"ב או' כ"ה. ומיהו עיין לעיל סי' תרל"ה אות י"ב דמשמע דכל שיש אויר טפח מקרי אהל יעו"ש:

מב

מב) שם בהגה. ומי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו וכו'. לא מיקרי מצטער וכו' דאורחיה הוא לפעמים לישן בכפיפת גופו ואיבריו ולא מיקרי מצטער בהכי וראייה לזה מהא דק"ל דשיעור סוכה לפחות ז"ט ושיעור גופו של סתם בני אדם הן ג' אמות שהוא י"ח טפחים שבודאי אין אדם יוכל לישן שם אם לא בכפיפת גופו ואיבריו. תה"ד סי' צ"ב. מיהו הט"ז סק"ה תמה על דברי התה"ד ומור"ם הנז' דודאי צער גדול הוא לשכב כן כל הלילה במקום צר וע"כ לחלק יצא כשנולד לו דבר זה אחר שלא היה כן מתחלה פטור משינה ואם עשה אותה כך מתחלה על דעת כך חייב יעו"ש. אבל הא"ר או' יו"ד והנה"ש אות ב' חלקו על דברי הט"ז הנז' וכתבו דזה לא חשיב מצטער ואין לחלק בין עשאה כך מתחלה או נעשה דבר זה אח"כ וחייב לישן בה יעו"ש. וכ"פ הר"ז או' ז' כדברי מור"ם הנז' וכ"פ דה"ח או' ו'. ומיהו כתב שם הנה"ש דמאן דקים ליה בגויה דלדידיה הוי מצטער אע"ג דסתם בני אדם אינם מצטערים דומיא דרב יוסף בגמרא אה"נ שאם עשה מתחלה סוכה ז' על ז' הו"ל סוכה פסולה ואם נולד לו האונס אח"כ פטור ממנה עכ"ל. אמנם בתשו' ח"צ סי' צ"ד חולק בעיקר דברי התה"ד ומור"ם הנז' וכתב דהחוש מוכיח דאין לך צער גדול מזה ובודאי לכתחלה אין לו לעשות סוכה בענין זה כדי שיהא מצטער ופטור מן הסוכה אבל אם הוא ביו"ט וכבר נעשה או שאין לו מקום לסוכה אחרת יותר גדולה אינו חייב להצטער ולישן בסוכה בלי פישוט ידיו ורגליו כדרכו בכל השנה ואפ"ה יוצא בה י"ח אכילה יעו"ש. והב"ד י"א בהגב"י. שע"ת אות ה'. וע"כ נראה דהכל לפי מה שהוא אדם ואם יש לו צער גדול מזה פטור משינה אבל אם יכול לישן בה ולהוציא רגליו לחוץ או קצת מגופו ג"כ ודאי דחייב לישן בה ולא לישן חוץ לסוכה. וכ"כ המש"ז או' ה' דאם אפשר לישן שם ראשו ורובו יוצא י"ח הן באכילה הן בשינה ודוקא שלחנו בתוך הבית אינו יוצא י"ח דאתי לאמשוכי כבסימן תרל"ד סעי' ד' יעו"ש. ועיין לעיל או' ל' ואו' ל"ג ודוק:

מג

מג) שם בהגה. ולא יוכל אדם לומר מצטער אני אלא בדבר וכו'. דאל"ה אף שהוא מצטער אמרינן בטלה דעתו אצל כל אדם. ר"ז או' י"א. מ"ב אות כ"ח:

מד

מד) שם בהגה. אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו. אם לא שהוא מאניני הדעת וכל אניני הדעת מצטערים בזה. ט"ז סק"ו. ר"ז שם. מ"ב או' כ"ט:

מה

מה) שם בהגה. אלא אם ינצל עצמו מן הצער וכו'. דהטעם דמצטער פטור. משום דכעין דירה בעינן ואין אדם דר במקום צער כל שיוכל להנצל מזה בצאתי ה"נ בסוכה. ט"ז סק"ז. מ"ב או' ל':

מו

מו) חולה שאין סכנה וצער הגוף שאין שפוי בדעתו ר"ל כמו בעלי הסחורה וכדומה פטורים מסוכה אע"ג דא"א להנצל מצער דמ"מ עיקר סוכה שיתבונן בנפלאות ה' מלשון ראייה (אבי יסכה) וזה מצטער אין ניתן לב. מש"ז או' ח':

מז

מז) [סעיף ה'] אבל חייב בסוכה. ואמרינן בגמ' (סוכה כ"ה ע"ב) דאע"ג דמצטער פטור מן הסוכה ה"מ צערא דממילא פי' שהסוכה מצערתו אבל הכא איהו הוא דקא מצער נפשיה איבעי ליה לייתובי דעתיה. ב"י:

מח

מח) וכתב בס' התניא אם המת היה חביב כ"כ שאין יכול להסירו מלבו פטור ע"כ. ומיירי שמצטער בישיבתו בסוכה. מ"א סק"י. ר"ז או' י"ג. והא"ר אות י"ד כתב אף שאין מצטער בישיבתו פטור משום טירדא. מיהו הישי"ע חילק בעיקר דברי התניא וס"ל דחייב יעו"ש. והב"ד מ"ב אות ל"א:

מט

מט) שם. אבל חייב בסוכה. אפי' ביום ראשון. ר"ז שם. ולענין אונן בחו"ה או אפי' ביו"ט כשרוצה לקבור ע"י עכו"ם ביו"ט א' או ע"י ישראל ביו"ט שני דאז חל דיני אנינות אם חייב בסוכה עיין א"א אות יו"ד שמסתפק בזה יעו"ש אבל בס' בכורי יעקב העיר עליו והכריע דפטור יעו"ש. רו"ח או' ד' מ"ב שם:

נ

נ) שם. אבל חייב בסוכה. וכן מי שטבעה ספינתו בים אין צערו פוטרו מסוכה. סידור רב יעב"ץ או' ט':

נא

נא) [סעיף ו'] חתן ושושביניו וכו'. ומיירי שנשא ערב הרגל או קודם לכן דאין נושאין נשים במועד כמ"ש לעיל סי' תקמ"ו סעי' א' וסעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד:

נב

נב) שם. פטורים מן הסוכה וכו'. זהו לשון הרמב"ם דפסק כר' אבא בר זבדא והרא"ש כתב דחייבין והב"ד הטור והוא שפסק כר' זירא כדאיתא בגמ' סוכה כ"ה ע"ב ומבואר בב"י יעו"ש. והא דסתם הש"ע כהרמב"ם כתב השו"ג או' י"ד שהוא מתרי טעמי חדא דדרכו לסתום בספר הזה כהרמב"ם על הרוב ותו דקאי הרי"ף כוותיה יעו"ש ור"ל דדרכו של הש"ע לפסוק כהרוב של ג' עמודי הוראה שהם הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והכא כיון דהרי"ף קאי כהרמב"ם פסק כוותיה. ועיין א"ר או' ט"ז שהביא עוד פו' דסברי כהרי"ף והרמב"ם וכתב שהרא"ש יחידאה הוא יעו"ש. ועיין לקמן או' נ"ד וסעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד:

נג

גנ) שם. פטורים מן הסוכה וכו'. נראה דהכי נהוג עלמא. רשד"ם חי"ד סי' ר"ב. כנה"ג בהגה"ט. מ"א ס"ק י"ב. ועיין באו' שאח"ז:

נד

דנ) שם. פטורים מן הסוכה וכו'. דאין שמחה אלא בחופה ובמקום סעודה ובסוכה א"א לעשית חופה משום צער חתן לפי שהמקים פרוץ והוא בוש לשחק עם כלתו. גמ' ואם כן בזה"ז שיש לנו סוכה עם ד' דפנות צריך לישב בסוכה דק"ל כרבא ועיד דהא הרא"ש ובעה"ע וטיר מחייבים בכל ענין. מ"א ס"ק י"א. מיהו הא"ר אות ט"ו כתב על דברי מ"א הנז' דאין טעם זה בגמ' רק רש"י דף כ"ה פי' כן ופי' עוד טעם אחר שם מקום צר וכן פי' ריא"ז בשה"ג שצער לחתן לעשות חופתו במקום צר ודחוק ע"כ. אלמא דמטעם זה לחוד מותר יעו"ש. והגו"ר כלל ד' סימן י"ג כתב דבזמנינו השושבינים וכל בני החופה חייבים שאין דרך לסעוד החתן והכלה בתוך הסוכה אלא אלו אוכלים לבדם וכו' ומכ"ש דהרא"ש אפי' בחתן גופיה מחייב וא"כ בקרואים י"ל דמודים להרא"ש יעו"ש וכ"כ בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ה או' ד' דאפי' להרמב"ם לא פטר אלא בני החופה והם אותם שאוכלים בבית החתונה כל ז' ימי חופה ימים ולילות עם החתן והכלה אבל הקרואים בסעודה א' ותו לא ולמחר קראו שם אחרים חייבין והביא דברי הגו"ר הנז' וכתב ומה גם בזמנינו שכל בני החופה קורין ק"ש ומתפללין ומניחין תפילין וגם החתן עצמו וכמדומה לי קרוב לידאי שבעה"ק ירושת"ו גם החתן ובעלי החופה קובעין סעודתן בסוכה יעו"ש. והב"ד השע"ת או' יו"ד. וכ"כ השו"ג או' י"ד דלפי מנהגינו דבלילה הראשונה בועל בעילת מצוה ופורש ומכאן ואילך הוא אוכל ושותה וישן בין האנשים והיא אוכלת ושותה וישינהבין הנשים ואין מיחדים עוד כלל כל ימי טומאתה ליכא הני טעמי האמורים בגמ' ואפי' הרי"ף והרמב"ם והש"ע מודו דחייבים ואך בסעודה הא' שאוכל החתן והכלה לבדן בלילה הראשונה קודם שעשה מעשה בתוך החופה הא ודאי פטור יעו"ש. וכ"כ היפ"ל ח"ב או' ג' דעכשיו גם החתן ובני החופה קובעין סעודתן בסוכה יעו"ש. ומשמע מדברי הפו' הנזכר דמברכין ג"כ לישב בסוכה ומ"ש דה"ח או' ח' והביאו מ"ב או' ל"ג דיש להחמיר ולישב בסוכה ולא לברך נראה משום דלא ראו דברי השו"ג הנז' שכתב דבזה"ז לכ"ע חייבין. ולענין ברכת חתנים אם מברכין בסוכה עיין באה"ע סי' ס"ב סעי' יו"ד ובית שמואל שם או' י"ג:

נה

הנ) ועיין בס' חופת חתנים בדיני סעודת מצוה או' י"א שכתב ואפשר דהאידנא סמכו לאכול חוץ לסוכה בסעודות אלו משום דסוכות שלנו קטנות הן להכיל כל הקרואים ואם החתן אינו אוכל עם כולם מצטער ואינו שמח וכו' גם מה שנהגו עכשיו לסמוך על דין השושבינין כל הקרואין הגם שאינן שושבינין ממש אפשר משום דכיון דקרא אותם לאותו יום לאכול ולשתות עמהם והם יודעיו ומכיריו הוו כמו שושבינין יעו"ש. והביאו עיקרי הד"ט סי' ל"ב או' יו"ד וכתב וכן המנהג פשוט בעירו פירינצי לאכול גם הקרואים עם החתן חוץ לסוכה ובפרט כשאין לחתן סוכה בביתו רק המתחסדים עם קונם מושכין את עצמן מלילך לסעודה חתן אם אינם יכולין לאכול בסוכה ועל אלו וכיוצא אני אומר שצריכין הם להזכיר מקודם את החתן שלא לקוראם עם הקרואים וכאשר היה עושה מהרי"ל יעו"ש. ובס' מל"ח סי' ך' אות ל"ז כתב דמנהג עירו אזמיר יע"א דלא יעשה החתן חופה בחג הסוכות אם לא יזמין מקודם סוכה גדולה ויוכלון שאת יעו"ש:

נו

ונ) ומיהו מ"ש עיקרי הד"ט שצריכין להזכיר מקודם את החתן שלא לקרותם וכו' עיין באורחות יושר פ"ך שכתב וראיתי רבים בזה"ז שמזמינין אותם לסעודת מילה ואין הולכין אף שיש שם בני אדם מהוגנים ושמעתי הטעם שבזה"ז מוכרח בעל הבית לזמן אנשים הרבה מפני הכבוד ואינו מקפיד בעה"ב אם באים לסעודה כל המזומנים ולפעמים אינו רוצה בעה"ב שיבואו כל המזומנים לסעודה שלא זימנם אלא מפני הכבוד. ועיד שמעתי אומרים דמ"ש דכל מי שאינו אוכל בסעודת מילה הוי כמנודה לשמים ה"ד כשאין שם מנין אבל אם יש מנין אין להקפיד. וקצת ראיה לזה שמוהר"מ מלובלין היה סנדיקוס בע"ש ולא רצה לילך לסעודה מאחר שהיה שם מנין בלעדו עכ"ל והב"ד היפ"ל ח"ג ביו"ד סימן רס"ה או' כ"ב וכתב וכ"ז דיינו ואין אנחנו צריכין למ"ש הבאה"ט שיצוה לשמש שלא יקרא אותו בתוך הקרואים וכו' שמא ישכח ויקרא לו או שבעל הבית עצמו ידחק אותו לקרותו יעויין שם:

נז

זנ) שם הגה. וסעודת ברית מילה וכו'. חייבים בסיכה. וכן הסכים נמי הרב זקן אהרן ססי' קפ"א. ברכ"י אות ח':

נח

חנ) שם הגה. וסעודת ברית מילה וכו'. וכן בסעודת ארוסין ופדיון הבן ובר מצוה וסיום וכדומה פשיטא דבעי סוכה. בכורי יעקב. וכתב עוד שמי שיש לו סוכה קטנה מותר לבנות לו סוכה גדולה בחו"ה לצורך סעודת ברית מילה דהוי לצורך המועד ואף דלצורך המועד ג"כ לא מותר רק בצנעה מ"מ הכא ניכר דלצורך המועד הוא ובניכר מיתר לעשות בפרהסיא כמבואר סי' תקל"ג סעיף ד' עכ"ל והב"ד מ"ב בב"ה:

נט

טנ) שם בהגה חייבים בסוכה. ולא דמי לסעודת חתן שהיא מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ונקראת סע דת מצוה בכל מקום אבל הכא אינו אלא מנהג בעלמא. ב"י בשם מהרי"ק. פי' אע"ג שצר להם המקום לשבת שם וא"א להם לשמח שם כ"כ מ"מ חייבין בסוכה דאף על גב דסעודת מצוה היא כמ"ש ביו"ד סימן רס"ה סעיף י"ב מ"מ אינה מציה כ"כ דלא מלינו בגמ' בהדיא כמו סעודת נשואין דאיתא פ"ג דפסחים בהדיא עי"ש וא"כ די ביו"ד אנשים. מ"א ס"ק י"ג. ומשמע דאם הסוכה קטנה מהכיל אף עשרה אנשים מותר חוץ לסוכה. אבל בביאורי הגר"א כתב הטעם דבסעודת ברית מילה חייבים בסוכה משום דלאו מצוה מדאו' היא שידחה סוכה כמו נשואין וגם כן אינו מחויב בשמחה כמו בנישואין עכ"ל ולפ"ז משמע אפי' באופן זה אסור לאכול חוץ לסוכה. וכ"כ א"א או' י"ג דאין להקל בברית מילה חוץ לסוכה אף מנין. והב"ד מ"ב בב"ה:

ס

ס) ועי"ש במהרי"ק דלענין אכילת פירות בעלמא כמו שרגילין (לאכול אצל היולדת) המיקל לא הפסיד עי"ש ולפי מ"ש בסימן תרל"ט דמותר ביין ופירות אפילו קבע עלייהו א"כ אין נ"מ בזה רק במחמיר על עצמו ובזה אין להחמיר. ועיין בא"ר או' ך' דאפשר בזה"ז אוכלין מיני תרגמא ולכך כתב בשם מהרי"ק דגם בני הסעודה שאוכלין אצל היולדת דאז לא בעי סוכה יעו"ש. שע"ת:

סא

סא) שם בהגה. חייבים בסוכה. ונראה דבשמיני עצרת יש להקל בשניהם. א"ר או' י"ט. א"א או' י"ג שע"ת שם. דה"ח או' ט' מ"ב או' ל"ד. ונראה כל ספק פלוגתא אפשר בש"ע לקולא. א"א שם:

סב

סב) [סעיף ז'] שלוחי מצוה וכו'. כגון ללמוד תורה ולהקביל פני רבו ולפדות שבויים. רש"י סוכה כ"ה ע"א. טור. לבוש:

סג

סג) שם. פטורים מן הסוכה. ודוקא כשהיא כולה לה' ואין בה הלאה לעצמו אבל בהולך בשכר ועיקרו של השליח להנאתו מתכוין לא נפטר עי"ז ממצות סוכה. כתב סופר סי' קי"ט. פ"ת. מ"ב בב"ה. וה"ד אם אפשר למציא שם סוכה וכמ"ש לקמן סעי' ח' בהגה יעו"ש. ועיין לעיל סי' ל"ח סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד:

סד

סד) שם. פטורים מן הסוכה וכו'. אפילו הולכים ביום פטורים גם בלילה ודוקא כישצריך לטרוח אחר סוכה אבל בלא טורח צריך לישב בסוכה. וה"ה אם אין יכולין לישן כ"כ בטוב בסוכה ויהיו יגעים למחר ולא יוכלו לקיים המצוה כראוי פטורין. מ"א ס"ק י"ד. ר"ז או' י"ח. ח"א כלל קמ"ז או' כ"א. דה"ח או' יו"ד. מ"ב או' ל"ח:

סה

סה) [סעיף ח'] הולכי דרכים וכו'. דכתיב בסוכות תשבו כעין ישיבת ביתו כשם שכל השנה אינו נמנע מלכת בדרך בסחורה כך כל ימות החג שאינו יום טוב לא הצריכו הכתוב למנוע מלצאת לדרך. רש"י סוכה כ"ו ע"א והר"ן:

סו

סו) שם. הולכי דרכים ביום פטורים וכו'. פי' שאם יש לו ללכת בדרך ויודע שיצטרך לאכול קודם שימצא סוכה א"צ למנוע מפני זה מלאכתו אף שיודע שלא יהיה לו שם סוכה דתשבו כעין תדורו כתיב. פרישה או' א':

סז

סז) שם. פטורים מן הסוכה ביום וכו'. ויכול לאכול בהיותו בדרך אימתי שירצה וא"צ להמתין עד הלילה או שיגיע למקום שימצא שם סוכה. לבוש. אבל אם יכול לישב בסוכה בלי טורח צריך לישב בה. ר"ז אות ט"ו. ח"א כלל קמ"ז או' כ"ו. דה"ח אות י"א. מ"ב או' מ':

סח

סח) שם. וחייבין בלילה. כשלן בלילה בישוב. תו' והר"ן. משמע דצריך לעשות לו שם סוכה. מ"א ס"ק ט"ו. והלבוש כתב הא דקאמר וחייבין בלילה היינו אם יש סוכה במקום שילך שם חייב לאכול ולישן בה וכתב עליו המ"א שם דלא דק דהא כתבו התו' כשמגיע לישוב חייב יעו"ש אבל הח"א שם כתב דגם מ"ש התו' והר"ן כשיגיע לישוב היינו במקום שיש סוכה אבל כשיעשה לו שם סוכה א"כ יצטרך לעסוק רוב הלילה או עכ"פ כמה שעות עד שיעשה וזה לא הוי כעין תדורו ומ"מ כתב דהמחמיר תע"ב ועו"ש. וכ"כ בס' בגדי ישע על דברי מ"א הנז' דאין ראייה ברורה לחלוק על הלבוש יעו"ש. ואם בא לכפר סמוך לעת האוכל גם המ"א כתב שם דא"צ להמתין על עשיית סוכה כמו בירדו גשמים עכ"ל והיינו כשתגיע עת האכילה כפי מה שהוא רגיל או רעב אין צריך להמתין על עשיית סוכה אם אין לו כירדו גשמים שא"צ להמתין עד שיפסקו אם הגיע עת אכילה. א"א או' ט"ו. ח"א שם:

סט

סט) ואם הוא בשדה אפי' כל ימי החג א"צ לטרוח ולעשות שם סוכה כדאיתא בגמ' ריש דף כ"ו. דאין שם ישוב. מ"א שם. מחה"ש. יא"פ. ר"ז או' ט"ו. ופשוט דאם כותים אין מניחים לעשות סוכה פטור והוי כשדה ואין צריך להניח משום זה עסקיו. א"ר או' כ"ב. שע"ת אות י"א. ועיין לקמן אות ע"ז:

ע

ע) שם. פטורים בלילה וכו'. מבואר ברש"י סוכה דף כ"ו דאף בלילה ראשונה פטור. א"ר או' כ"ג. שע"ת אות י"א. מיהו הא"א אות ט"ו כתב על דברי הא"ר הנזכר צ"ע די"ל דאינו רשאי לילך ליל א' מחוץ לעיר ורש"י מיירי בחו"ה יעו"ש. ועיין לקמן או' ע"ד:

עא

עא) שם בהגה. אבל אם אינם מוצאים סוכה וכו'. ר"ל הולכים ביום שחייבים בלילה והולכי לילה שחייבים ביום לא נמצא שם סוכה במקום חנייתם ולדעת המ"א הנז"ל באו' ס"ח לא נמצא יכולת בידם לעשות סוכה אז מותר לאכול וללון באותו מקום בלא סוכה:

עב

עב) שם בהגה. יוכל לילך לדרכו וכו'. ר"ל דאפי' אם הוא יודע בביתו שבדרך שהולך לא ימצא שם סוכה אפ"ה מותר לצאת מביתו משום דתשבו כעין תדורו וכמ"ש לעיל או' ס"ה ואות ס"ו יעו"ש:

עג

עג) שם בהגה. דאין לעשות לו שם דירה. ר"ל היכא דאין מוצא שם סוכה אינו מחויב לטרוח לעשות לו שם סוכה:

עד

עד) שם בהגה. דאין לעשות לו שם דירה. ומכאן יש מקום פיטור וסמך להולכי ירידים בחג הסוכות שהם פטורים ביום ובלילה אף בעודם שם שאין שם מקום ישוב ואם אתה מחייבו אין זה כעין תדורו שאף בשאר ימות השנה מניח דירתו והולך לדרכו כמ"ש הרב המפה בשם הר"ן ודומיא דשומרי העיר וגנות ופרדסים דבסמוך וכמו' שפירש רש"י גבי שומרי גנות ופרדסים יעו"ש אמנם המדקדקים מחמירים על עצמם לעשית סוכה חוץ ליריד ואוכלים שם לילה ראשונה כזית פת וחוזרים לחניתם תכף ומיד ואוכלים שם כל צרכם וישנים שם מפני יראת הגנבים ואף על גב דהם פטורים המחמיר תע"ב וכמ"ש הרב בהגה. שו"ג אות ט"ז. ועיין לעיל אות ע' ומיהו מ"ש השו"ג ואוכלים שם לילה א' כזית וכו' י"ל דה"ד אם הוא בחנות לבדו אבל אם יש שותף עמו יכול לאכול כל צרכו בסוכה והשותף ישמור ואח"כ כשיגמור יבא לשמור ושותפו ילך לאכול בסוכה וכן ע"ז הדרך יאכלו לעשות כל ימי חג הסוכות וכן בשינה כל א' ישן לילה אחד בהוכה וחבירו ישמור וכן חוזרים חלילה או כל א' ישן חצי לילה בסוכה וחצי לילה בחנות אבל כ"ז הוא לפי העת והזמן. ועיין לעיל סי' תקל"ט סעי' ה' ובדברינו לשם בס"ד:

עה

עה) שם בהגה. וההולכים לכפרים לתבוע וכו'. באופן המותר וכמ"ש בהלכות חו"ה. דה"ח או' י"ב ועיין לעיל סי' תקל"ט סעי' א' ב' ג' ובדברינו לשם בס"ד:

עו

עו) שם בהגה. יחמירו על עצמן וכו'. וכ"ז בהולכין מכפר לכפר לתבוע חובותיהם אבל כששוהה בכפר אחד ג' או ד' ימים חייב לעשות שם סוכה. מ"א ס"ק ט"ו. ר"ז או' י"ז. ח"א כלל קמ"ז או' כ"ב. מ"ב או' מ"ה. ואם אינם עושים שם סוכה אסור להם לאכול ולישן שם וצריכין הם לשוב לבתיהם בכל לילה לאכול ולישן בסוכה. ר"ז שם. והיינו בדאפשר אבל אם לא אפשר תשבו כעין תדורו:

עז

עז) מי שבא בדרך לסוכת חבירו או בין עכו"ם ורוצים ממון הרבה בשביל סוכה עיין סי' תררו מ"ע א"צ לבזבז ממון רב וי"ל שב וא"ת וסוכה קום ועשה אוכל באיסור וי"ל כתדורו וכל מה שעושה בדירה יעשה כן בסוכה ודבר מועט ממון יתן. א"א או' ט"ו:

עח

עח) שם בהגה. ואע"ג דיש להקל. ר"ל דמה שאמרו ההולכים ביום חייבין בלילה היינו היכא דמוצא סוכה באותו מקום משא"כ בזה. ביאורי הגר"א. מ"ב או' מ"ד:

עט

עט) [סעיף ט'] שומרי העיר ביום וכו'. היינו שצריכים לילך סביב העיר. כ"מ בגמ' ובירושלמי איתא דוקא בשומרי גייסות אבל בשומרי ממון הוי כשומריגנית ופרדסים. מ"א ס"ק ט"ז. ובאמת דבר זה הוא כפי ענין השימור ובאיזה זמן שהם חייבים לשמור אז הם פטורים:

פ

פ) אותם היושבים בחנות אע"פ שרגילין ברוב הפעמים לאכול ביום שם מ"מ בסוכות צריכים לאכול בסוכה ואפי' אם דרים חוץ לעיר וחניותיהם בעיר מחויבים לעשות שם סוכה בעיר כי שם ביתו. מ"א שם. א"ר אות כ"ב. ר"ז או' כ"א. ח"א כלל קמ"ז או' כ"ג. דה"ח או' ט"ו. מ"ב אות מ"ו.

פא

פא) בירושלמי רב הונא היה הולך בדרך והיה צמא ולא רצה לשתות עד שנכנס לסוכה. מ"א שם. והיינו מדת חסידות הוא דמדינא שתיה א"צ סוכה ברסי' תרל"ט וגם בעת האוכל א"צ להמתין על סוכה כמ"ש המ"א ס"ק ט"ו כמו בירידת גשמים עי"ש. לב"ש. ועיין לעיל סוף אות ס"ח:

פב

פב) [סעיף יוד'] חייב לעשות סוכה וכו'. ואעפ"י שאין יכול להכניס שם כל כלי תשמישו מ"מ הוא דר שם כדרך שדר כל השנה. הר"ן. מ"א ס"ק י"ז. ור"ל אעפ"י שסוכה זו תהיה רחוקה מן העיר בענין שא"א לו להביא לשם כל כלי תשמישו שהוא משתמש בהם בביתו מ"מ כיון שמניעה זו אינה מחמת הסוכה שהרי אף אם לא יעשה בכאן סוכה לא ישתמש בכלי תשמישו שבביתו לכך אינו נפטר מן הסוכה בשביל כך. ר"ז או' ך' ור"ל והו"ל תשבו כעין תדורו:

פג

פג) ולפ"ז מי שבא בדרך ונזדמן סוכה קטנה ורגיל בכלים ובני ביתו רבים י"ל דפטור הוא ומצטער מיקרי ומיהו בעיר צריך לעשות לו סוכה בביתו וגם בדרך מי שנזהר תע"ב. א"א או' י"ז:

פד

פד) שם הגה. והעושין יין אצל העכו"ם וכו'. ואם היין מונח בחצר דיכול לשומרו מתוך הסוכה ע"פ האופנים המבוארים ביו"ד סי' קל"א צריך לישב בסוכה. מ"א ס"ק י"ח ולב"ש. ר"ז או' כ"ב. מ"ב או' מ"ז:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---