אליה רבה/אורח חיים/תרמ

אליה רבה ‏ אורח חיים תרמ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] מדכתב האזרח וכו'. קשה דלא קאי למסקנא בסוכה דף כ"ח אלא הלכה למשה מסיני הוא, וכהאי גוונא הקשיתי בחידושי לקידושין דף ל"ד על מה שכתבו תוס' הוה אמינא האזרח אתיא לרבוי וכו' עיין שם:

ב

[ב] שהם ספק וכו'. ולענין ברכה עיין סימן י"ז וסימן תקפ"ט דנוהגין אפילו נשים לברך, ולשיירי כנסת הגדולה אישתמיט זה. ושם נתבאר אם אחרים מברכין להם:

ג

[ג] [לבוש] כל אחד לפי וכו'. וכן פירשו הט"ז ומגן אברהם מה שכתב השולחן ערוך בבן חמש ובן שש דכל חד וחד לפום חורפיה, ותמיהני הא זה לשון הרמב"ם פרק ו' ופירש הכסף משנה בבן חמש כשאביו בעיר ובבן שש כשאין אביו בעיר, ומשמע אפילו אינו חריף דבחריף אפילו בן ארבעה אינו גריר אחר אם כמו שכתב סוף סימן תי"ד וכמבואר בעירובין דף פ"ב, ובזה נדחה כל מה שכתב הט"ז בפירוש הטור גם אינו עולה לסוגיא הש"ס שם ודו"ק כי קיצרתי:

ד

[ד] חייב וכו'. ואם אין לו אב אמו חייבת לחנכו ואם גם אם אין לו מחויבין בית דין לחנכו וכן בכל מצוות עשה, כן משמע לי בתרומת הדשן סימן צ"ד, אבל להפרישו מלא תעשה אין מחויבים עיין סימן שמ"ג:

ה

[ה] ויש מי שאומר וכו'. כן כתב בית יוסף בשם ארחות חיים וכן כתב הכלבו, ואפשר דכולי עלמא מודים בזה ונראה דבחולה שיש בו סכנה יש להקל אף בשעה שאינו צריך:

ו

[ו] [לבוש] או הצינה וכו'. ובארץ רוסיא רגילות להיות קור בסוכות ונראה דכל אדם מצונן פטור ומכל שכן עניים שאין להם מלבושים להגן מפני הצינה שפטורים כשינצלו מן הצינה בצאתם מן הסוכה (ב"ח). ואדם איסטניס יוצא אף מפני הרוח שמנשר העלין במאכל (ש"ס):

ז

[ז] [לבוש] אסמכוהו אקרא וכו'. ובמרדכי ריש פרק ב' משמע דנלמד מכעין תדורו ואין להעמיד דירתם בצער וכדבסעיף דלעיל וכן כתבו תוס' דף כ"ו:

ח

[ח] [לבוש] ומכל מקום בלילה ראשונה וכו'. הקשה מורי ורבי מוהר"ר הלמן זכרונו לברכה, אם כן מאי פריך בגמרא על רבא דאמר מצטער פטור מסוכה והתנן חולין ומשמשיהן פטורים חולה אין ומצטער לא, דילמא לכך תני חולה דאפילו בלילה ראשונה פטור. ונראה לי דהכי פירושו ליתני נמי מצטער ובשאר לילות כמו דתנא בסיפא אוכלין עראי חוץ לסוכה וזה על כרחך אינו בלילה ראשונה דחייב אפילו בכזית. ועוד נראה לי אפשר דבאמת חולה פטור בלילה ראשונה ומצטער לאו דוקא נקט דזיל בתר טעמא דיליף מחג המצות ואפילו בחולה שיש בו סכנה הוא מצד עצמו ולא מצד סוכה ואם הוא מצד הסוכה אין לך דבר שאינו עומד בפני פיקוח נפש. אך קשה לי על הפוסקים שהביא בית יוסף דמצטער פטור באכילה רק בשינה אם כן מאי פריך בגמרא הנזכר לעיל דילמא לכך תנא חולה דפטור אף מאכילה:

ט

[ט] מי שכבו וכו'. נראה לי דזה נמי בלילה ראשונה חייב לילך לסוכת חבירו אף שיש טורח דלא עדיף ממצטער, ועל פי זה נראה לי ליישב מה שהניח מגן אברהם ריש סימן תרל"ט בצריך עיון על כנסת הגדולה שכתב דבדיעבד ואונס ושעת הדחק יש לסמוך לעבור בספינה לילך בסוכה ותמה הא אין מחויב לילך לסוכת חבירו. ולעניות דעתי מיירי בלילה ראשונה, ועוד נראה לי דאפשר דשם מיירי נמי לסוכה שלו אלא שאי אפשר לעבור שם כי אם על ידי ספינה. כתב הדרישה מזה הוכחתי דגם כן מותר לבנות לו סוכה מיוחדת בחול המועד לעת הצורך ואין צריך להביא סעודתו לסוכה האחרת תחת הסכך וכו' משום אופל אבל על הסכך אפילו בחול אסור אם לא שנראה שמכוין להגן דאז אף ביום טוב שרי כיון דליכא חלל בינו לסכך ועיין סוף סימן תרכ"ט (מגן אברהם):

י

[י] מי שצר לו וכו'. המגן אברהם לא עיין שפיר בזה בתרומת הדשן סימן צ"ב עיין שם ואין להאריך, ומה שמשתומם הט"ז בזה ומחלק בין עשאו מתחילה באופן זה דמותר ובין נעשה אחר כך צר לא קשה מידי דודאי הכל מותר דאם הוי מצטער גם בעשאו מתחילה כן אינו יוצא דבכל צער שהוא לרוב בני אדם אף דלדידיה אינו צער מכל מקום פטור, ותרומת הדשן מייתי ראיה מעושין סוכה שבעה על שבעה ולפי חשבונו אף שרגליו חוץ לסוכה מכל מקום ראשו ורובו שצריך להיות בסוכה הם יותר מעשרה, אלא על כרחך דלא הוי מצטער:

יא

[יא] [לבוש] וכתבתי זה וכו'. בתשובת רמ"א סימן כ"ט מסיק דוקא במקום שאי אפשר לישן שם מפני גנבים ולסטים אבל אם אפשר לישן שם אף שיש חשש שיגנבו ממונו וכליו מותר דיכול להכניסם בלילה בביתו:

יב

[יב] אף על גב דמצטער וכו'. סוכה דף כ"ה פשיטא מהו דתימא הוה ליה מצטער וכו'. והקשה בתשובת מהרי"ק סימן קע"ח הא אבל אין ניצול מצערו כשיוצא מסוכה הרא"ש תירץ דאבל חפץ להיות מתבודד במקום צער ואפילה ובסוכה צער לו שאינו יכול לצער כל כך, והאריך הט"ז והקשה אם כן למה ליה לחלק בין צער דממילא וכו' הוה ליה לתרץ בקיצור דיש כאן חילוק לאבל ואפשר לינצל מהצער, עד כאן. והוא תמוה דאם כן תיקשי אמאי חייב לכן הוצרך לחלק בין צער דממילא ואפשר דמקשה סבירא ליה דלפי אמת אין זה סברא דאם כן יהא אסור לנחם אבלים דמצערים אותו שלא יוכל להצטער כמו שכתב בהתחלת דבריו אבל אין זה קושיא כלל דשאני ניחום אבלים שאינה אלא לפי שעה. והט"ז תירץ על קושיית מהרי"ק דדוקא צער הבא מחמת סוכה הוא דבעינן שמציל עצמו אבל בטירדא שבא לאדם ממקום אחר כגון חולה או שאר צער הגוף אף אין לו ניחותא טפי בבית מסוכה פטור מצד טירדא שאין יכול לכוין בסוכה ואם כן הוה אמינא דהוא הדין אבל לכך מחלק בין צער ממילא, עד כאן. וקשה אם כן מאי פריך [סוכה] דף כ"ו והתנן חולין ומשמשיהן פטורים מצער לא הא שאני מצטער דבעינן שמציל עצמו מה שאין כן בחולין:

יג

[יג] אבל חייב וכו'. הקשה בתשובת שער אפרים סימן ל"ד הא אסור בתשמיש המטה, ובכהני אמרינן בערכין דף ג' דבשעת עבודה פטירי מסוכה משום דאין נזקקין לנשותיהן וכתיב תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו וכו' ותירץ דהפירוש בש"ס הוא דהוה אמינא כן אבל לפי האמת גם בעידן עבודה חייבין, עד כאן. לפי זה תיקשי על מה שכתבו רמ"א ולבוש בסימן תרל"ט סעיף ב' דאין ישנים בסוכה משום דאי אפשר לישן דבסוכה דף כ"ח ע"ב אמר תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו וכו' קא משמע לן דנשים פטורים, ויש לומר דמכל מקום הבעל אינו חייב בסוכה אלא במקום שיכול לדור שם עם אשתו ואם לאו הוה ליה מצטער ופטור לישן שם, עד כאן. ולפי התשובה הנזכר לעיל לא קשה מידי דבאמת גם הכהנים חייבים, ונראה דבלאו הכי תימא על תירוץ מגן אברהם דלא שייך מצטער בכהנים כיון דאין ניצול כשיוצא מסוכה כנזכר לעיל בסעיף דלעיל והוא מהמרדכי, לכן נראה לי פירוש מגן אברהם שכתב תחילה טעם על דברי רמ"א הנזכר לעיל דאין ישינים בסוכה כמו בכהנים ואחר כך מקשה מגמרא דסוכה דמכח קושיא זו צריך לומר דבאמת כהנים חייבים והגמרא דערכין אינו אלא למאי דסלקא דעתיה אם כן נשאר קושיא מאי טעמא דאין ישנים בסוכה. ומתרץ דהא דאין ישנים הוא משום דמצטער דניצול כשיוצא מסוכה אבל כהנים שאינם ניצולים באמת חייבים, אך קשה על פירוש שער אפרים הנזכר לעיל למה ליה לאשמועינן בערכין דלא אמרינן היקשא דתשבו לאיש עם אשתו הא כבר נשמע ממשנה דסוכה דנשים פטורים דלא אמרינן תשבו וכו' לזה. אלא נראה לי דאף דלמדנו התורה דנשים פטורים מכל מקום יש לומר תשבו כעין תדורו לענין אנשים ולא מטעם צער אלא מגזירת הכתוב, ולפי אמת נראה דכהנים פטורים בעידן עבודה, כי פירוש שער אפרים הנזכר לעיל אינו עולה כלל לסוגיא דשמעתתא למעיין. ומה שהקשה מאי הוצרך לאשמועינן דשלא בשעת עבודה חייבים לא קשה מידי לזה קאמר מידי דהוי ההולכי דרכים ביום וחייבים בלילה, דהוה אמינא כיון שיש זמן שאין חייבים פטורים כל זמן קא משמע לן וכן מבואר ברש"י ותוס' שם ודרכי משה סימן תרל"ט ומשמע שם דדוקא בשינה פטורים, ולפי זה יש לומר הא דאבל חייב איירי בישיבת סוכה ולא בשינה אלא דלא משמע הכי בפוסקים. ויותר נראה משום דתשמיש המטה אסור דדבר שבצינעה נוהג ואי הוה אבל פטור מסוכה הוי פרהסיא. אך קשה אם כן מאי פריך בגמרא [סוכה] דף כ"ה פשיט דילמא הא קא משמע לן נימא דפטור משום דאסור בתשמיש:

יד

[יד] [לבוש] איבעי ליה ליתוביה וכו'. כתב בתניא אם המת היה חביב כל כך שאין יכול להסירו מלבו פטור, עד כאן. ומיירי שמצטער בישיבתו כמו שכתב הרא"ש (מגן אברהם), ולפי מה שכתבתי בשם ט"ז אף שאין מצטער בישיבתו פטור משום טירדא:

טו

[טו] [לבוש] שאין יכולין וכו'. שאין שמחה אלא בחופה ובסוכה אין עושין חופה ומשום צער חתן לפי שהמקום פרוץ והוא בוש לשחק עם כלתו (גמרא), ואם כן בזמן הזה שיש לנו סוכה עם ארבע דפנות צריך לישב בסוכה (מגן אברהם), ולפי זה לא היה לרמ"א ולבוש לסתום גם אין טעם זה בגמרא רק רש"י דף כ"ה פירש כן, ופירש עוד טעם אחר שהמקום צר וכן פירש ריא"ז בשלטי גיבורים דף שמ"ב שצער לחתן לעשות חופתו במקום צר ודחוק, עד כאן. אלמא דמטעם זה לחוד מותר, ורבינו ירוחם דף קפ"ה כתב שאין יכול לשמוח עם כלתו כשיצאו שאין הסוכה מקום סגור, עד כאן:

טז

[טז] [לבוש] ויש מחייבין וכו'. בשולחן ערוך סתם כסברא ראשונה והוא דעת רי"ף ורמב"ם דסבירא ליה דמדת חסידות הוא ולא חיוב וכן פסקו ריא"ז ומהרי"ק ור"ן והרא"ש יחידאי הוא:

יז

[יז] [לבוש] דאפשר להם לשמוח וכו'. כן כתב הטור ורמזים ובאמת שכן כתב הרא"ש ר' זירא אכל בסוכה וחדי בסוכה אבל תמיהני דאין ספק שנפל טעות בהרא"ש וצריך לומר וחדי בחופה, וכן מפורש בגמרא [סוכה] דף כ"ו והביאו הבית יוסף וכן כתב רבינו ירוחם דף קפ"ה זה לשונו, יש אומרים ר' זירא שהיה אוכל בסוכה והיה שמח בחופה כדי לקיים שניהם עד כאן לשונו. וטעמא נראה לי דאמרינן בש"ס דאין שמחה אלא בחופה אף דקאמר נמי דאין שמחה אלא במקום סעודה מכל מקום כיון שאי אפשר לקיים שתיהן סבירא ליה לר' זירא דשמחת חופה עדיף דזה שאכל וקיים מצות סוכה שמחה הוא לו כחופה אף שלא אכל שם. וזה פליאה על בית יוסף ואחרונים שלא העירו מזה. ועוד אעורר קושיא בהרא"ש שם פרק הישן שכתב וזה לשונו, אבל בתפילה מודה דפטורים ולא משום דעסיקי במצוות נינהו דאם כן אפילו מקריאת שמע נמי נפטרי אלא כו', עד כאן לשונו. וקשה הא אף דעסיקי במצוה מכל מקום חייבים בקריאת שמע כמו שכתב קודם דבקל יוכל לכוין אלא דסבירא ליה לר' שילא דחתן אי אפשר לכוין וכן משמע בתוס' אבל שושבינין אפשר לכוין:

יח

[יח] [לבוש] יניח הקזה וכו'. משמע דוקא כשמקיז לשמור הבריאה לחוד ואין מרגיש בחולה אבל אם מרגיש בחולה ויש קצת קרירות פטורים (ט"ז), וכן הדין במשקה המשלשל:

יט

[יט] ברית מילה וכו'. כן הוציא רמ"א מתשובת מהרי"ק שורש קע"ח וצריך עיון דזה לשונו ועל ברית מילה שאירע תוך חג הסוכות ויש שהיו רוצין לדמות האכילה שעושין מפירות אצל היולדת לסעודת חתן שהותרה חוץ לסוכה, ולעניות דעתי אין נראה לדמותו דשאני התם שהיא מצוה גדולה לשמוח ונקראת סעודת מצוה בכל מקום אבל הכא אינו אלא מנהג בעלמא, ומכל מקום לענין אכילת פירות בעלמא כמו שרגילין המיקל לא פסיד, עד כאן. ומשמע לכאורה דברית מילה מותר חוץ לסוכה שנזכר נמי בש"ס ריש פרק ר' אליעזר דמילה ותוס' שם. אך דשקיל וטריא בשבוע הבן שאינו מצוה כמו מילה, מיהו יש לומר איפכא דברית מילה פשיטא דמותר חוץ לסוכה ואין צריך להיות אצל היולדת אך שבוע הבן שרגילין אצל היולדת דוקא מסתפק ונראה דשמיני עצרת יש להקל בשניהם:

כ

[כ] חייבים וכו'. צריך עיון דמהרי"ק מסיק המקיל בסעודה שאצל הסעודת יולדת לא הפסיד כיון שעושין אותה מיין ופירות. גם תיקשי על רמ"א סימן תרל"ט סעיף ב' דאפילו קבע על היין ופירות פטור ואף ללבוש שם אין חיובא אלא שכתב וטוב להחמיר, ואולי בזמן הזה נהגו לאכול נמי מיני תרגימא ועיין בסימן תרל"ט:

כא

[כא] [לבוש] צריך לחזור אחריו דכיון וכו'. ועיין סימן ל"ח משמע דוקא דאין צריך לטרוח אחר סוכה:

כב

[כב] [לבוש] במקום כותים וכו'. ומגן אברהם חולק דאף במקום כותי חייב לעשות סוכה שם ולא פטר אלא בשדה אך אם בא לכפר סמוך לעת האוכל אין צריך להמתין על עשיית סוכה כמו בירידת גשמים, עד כאן. ופשוט דאם כותים אין מניחין לעשות סוכה פטור והוי כשדה ואין צריך להניח משום זה עסקיו אותן היושבים בחנות אף שרגילין ברוב הפעמים לאכול בסוכה, אפילו דרים בחוץ לעיר וחנויותם בעיר מחויבים לעשות שם סוכה בעיר:

כג

[כג] הולך בדרך בלילה וכו'. מבואר ברש"י דף כ"ו דאף בלילה ראשונה פטור:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.