ביאור הגר"א/אורח חיים/תרמ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרמ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

ס"ב כבן חמש כו'. רמב"ם וט"ס הוא וצ"ל שהוא בן שש וכרב אשי שם דאי פ' כהני אמוראי ר' יאני ור"ל הל"ל כבן' ד' וה' ולפרש אי איתיה לאבוה וכן פ' בהלכות עירובין כרב אשי וכ"פ הרי"ף שם וכל הגאונים. וחד דינא לעירובין.. ולסוכה כמ"ש שם ותנן נמי גבי סוכה כה"ג כו' וכן בירושלמי פ"ב דסוכה סוף הלכה ט' תני ר' אושעיה קטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה ויוצא בעירובה של אמו:

ג[עריכה]

ס"ג ומי כו'. עמ"א:

ד[עריכה]

ס"ד אבל בלילה כו'. כמ"ש בסי' תרל"ט ס"ה בהג"ה:

מפני הרוח. גמ' שם:

או מפני הזבובים כו'. ירושלמי שם תני כשם שמפנים מפני הגשמים כך מפנין מפני השרב ומפני היתושין.

דוקא שבא כו'. אבל כו'. כמ"ש בפ"א בשווצרי לא מסככין מ"ט כו':

ואם כו' דלא הוי כו'. כמו שאינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו ופחותה מעשרה והוצין יורדין לתוך עשרה ואינה יכולה לקבל כרים וכסתות וכיוצא בהן:

מי שכבו כו'. כמש"ל סי' תרל"ט ס"ה בהג"ה ומי שאינו כו' אם היה יוצא כו' ובשביל הנר אורחא לצאת כדי לאכול במקום נר כמ"ש בפ' ע"פ רב הונא קדיש כו' ואתעקרא ליה שרגא כו' וכ"מ שם דלאו אורחא למיכל בלא נר כמ"ש שם טעימו מידי דילמא אדאזליתו מיתעקרא כו' וע' תוס' שם וכמ"ש בפ' בתרא דיומא כעין יממא ובריש ברכות משעה שהעני וערש"י שם ד"ה משהעני כו':

ואם בא כו'. ע' ריש סי' שט"ו:

מי שלא כו'. ממ"ש שיעור סוכה קטנה שבעה ולפחות בעינן ראשו ורובו בתוך הסוכה כמ"ש שם סוף פ"ב וראשו ורובו של אדם הוא יותר משיעור הזה אף באלכסון שהוא י"ט פחות חומש ותוס' בפ' המצניע הוכיחו דגופו בלא ראשו הוא י"ח טפחים וכבר כתב המרדכי ובהג"ה לעיל או שא"א לעשות אחד מהם כו' אע"כ דלא נקרא מצטער בהכי ואורחיה כך:

ולא יוכל כו'. ממ"ש מאימתי מותר לפנות כו' משמע דקודם לכן לא ואפי' מצטער בכך ועובדא דרב יוסף שם. עט"ז ומ"א:

ואין המצטער כו'. דטעם המצטער כמ"ש תוס' כנ"ל מתשבו כו'. ור"ל אע"ג שאמר באבל קמ"ל כו' הלא"ה היה פטור כבר יישב הרא"ש ועמ"א ס"ק י' וע' ט"ז:

ו[עריכה]

ס"ו וסעודה כו'. דלאו מצוה מדאורייתא היא שידחה סוכה כמו נישואין וגם כן אינו מחוייב בשמחה כמו בנישואין וע' בגמ' שם:

ח[עריכה]

ס"ח ודוקא כו'. עתוס' שם ד"ה הולכי כו':

ואע"פ כו'. ע' תוס' שם ד"ה וחייבין כו':

וההולכים לכפרים כו'. כנ"ל הולכי דרכים כו'. ויש לדחות דשם מיירי שמוצא סוכה במקומו וז"ש ואע"ג דיש להקל כו':

י[עריכה]

ס"י והעושין כו' ואם כו'. נלמד מהנ"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.