לבושי שרד/אורח חיים/תרמ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תרמ

ט"ז סק"ב ותנן נמי. כלומר וכ"ת בן שש צריך לאמו קרי ליה הא ליתא דתנן נמי גבי סוכה כה"ג ופרשינן כבר ד' כבר ה' כל חד לפום חורפיה:

שם עד בן שש. משמע עד שנה ששית ולא עד בכלל ואינו יוצא בעירוב אמו רק כל שנה ה':

שם תיובתא דר' ינאי. דאפילו יאמרו הם דלא עד בכלל מ"מ כל שנה ה' יוצא בעירוב אמו ואין הברייתא מחלק בין אינו חריף לחריף לומר ששיעורו עד סוף ארבע:

שם מבן ד' ולמעלה ר"ל בחריף:

(מג"א סק"ג) ומ"מ משמע. נראה להגיה דאחר יכול להאכילו וכדבריו בסי' תרי"ו סק"ב ע"ש ולשון דאחר שבמ"א ר"ל שאינו ב"ד דדוקא על הב"ד מוטל לחנכו ולא על אחר ולהלכה עדיין צ"ע:

מג"א סק"ה אף מאכילה. ר"ל כשמנער בשעת אכילה פטור גם מאכילה לאפוקי ממ"י שרצה לומר דאין מצטער פטור אלא משינה:

סק"ו צינה וכו'. דאלו במקומות הקרים מבואר בסימן הקודם ס"ב דפטור משינה ואפילו הכי אוכלים בסוכה:

ט"ז סק"ב הכי לרב אסי וכו' דהוי מצי לשנוי לרב אסי נמי הכי ולעולם לא עד בכלל ובאיתא לאבוה אז שיעורו עד סוף חמש ורב אסי בליתא לאבוה שיעורו עד סוף שש אלא ודאי דשינויא דחוק' הוא ולפי דהלכה כרב אסא מדמייתי ליה בגמרא ס"פ אף על פי ולא בעי לשנויו הכי אלא משני עד בכלל ותו א"צ חילוק בין איתא לאבוה או לא:

שם דלא ס"ל עד בכלל וכו'. ודאי דאי הוה ס"ל עד ועד בכלל כ"ש דהוצרכו להאי שינויא אלא ר"ל דמשום דלדידהו לא מיתרצא הקושיא דנימא עד בכלל כי היכי דמיתרצא בהכי הקושיא לרב אסי מש"ה הוצרכו להך שינוי' וק"ל:

שם הרא"ש והטור וכו'. אינהו ס"ל דלא פליג רב אסי על ר' ינאי ור"ל אלא רב אסי מיירי בליתא לאבוה והוי שיעוריה עד סוף שש וכהברייתא אבל ר"י ור"ל מיירי באיתא לאבוה הוי שיעורו עד סוף ד' או סוף ה' כל חד לפום חורפי' מש"ה כתב הטור סימן תי"ד באית' לאבוה יוצא בעירוב אמו עד סוף שש ובליתא לאבוה יוצא עד סוף ה' ע"ש ומה שלא כתב הטור דבקטן חריף עד סוף ד' נ"ל דס"ל דאין שכיח עכשיו חריף ודמי קצת לדלעיל סימן קצ"ט לענין זימון דאמרינן בגמרא קטן היודע: למי מברכין מזמנין עליו דפסקו הרא"ש וטור דבזה"ז אין מזמנין:

שם היינו בן תחלת ז' וכו' וה"ק הטור בן שש שלמות וכן כשבא לשנת ז' מחנכין אותו: שם שיעורו כבן ו' וכו' ר"ל בן ה' שנכנס לתחלת שש:

שם ליתא במתא שיעורו כבן ז'. ר"ל בן שש שנכנס לתחלת ז'.

שם ונראה לרא"ש וטור לפסוק כר"י ור"ל בעירוב כצ"ל:

שם דלר' ינאי ור"ל יש עליו חיוב מדרבנן ולר' אסי אין חיוב עליו וכיון שהוא מלתא דרבנן כצ"ל:

שם כבן ה' כבן ו' פירושו שלימות וכו'. ר"ל דאף על גב דבלשון הטור מפרש הב"י דבן שש היינו תחלת שש ובן שבע היינו תחלת שבע מ"מ לשון הש"ע שהוא מהרמב"ם פירושו שלימות כמו שפירש הט"ז בדעת הטור כי כך מבואר בב"י בפירוש דברי הרמב"ם דכוונתו שלימות וכל חד לפום חורפיה ואי תיקשו הא הרמב"ם וש"ע סימן תי"ד פסקו כר' אסי דליכא שום שיעור רק עד סוף שש ואיך כתבו כאן כבן ה' כבר תמה הב"י כך על הרמב"ם ונשאר בקושיא מ"מ בש"ע העתיק לשונו של רמב"ם ולא דחאה מהלכה בשביל קושיא:

סק"ד הסכך וכו' היינו לדיעה הראשונה דלעיל ססי' תרכ"ט דלא שרי אלא לנאותה אבל להגן מפני חמה ורוח פסול. ודע דדין שבהגה זו הוא בב"י בסי' תרכ"ט בשם הרוקח דכ' שם ב' טעמים בתחלה כתב כלשון המ"א כאן והוא לדיע' ב' דס' סי' תרכ"ט דמכשירין בלהגן אם ניכר לכל ולכן לא אסר אלא בי"ט משום אהל אבל על הסכך אפילו בחול אסור דלמעלה לא מינכר כ"כ שהיא להגן ואח"כ כ' כדברי הט"ז והיינו לדיעה הואשונה ע"ש:

סק"ח ומשום אהל נמי. דדוקא תחת הסכך אסר הרוקח משום אהל כיון דיש חלל תחת הסדין משא"כ למעלה כיון דמונח הסדין על הסכך ממש אין זה אוהל כמבואר בסימן שט"ו:

סק"ט פחות חומש וכו'. משום דאמרינן בעירובין דגופו של אדם ג' אמות דהיינו י"ח טפחים אם כן י"ט פחות חומש מחזיק ראשו ורובו:

ט"ז סק"ח זהו עיקר התירוץ. וב"ח דהוצרך לחלק בין צער דממילא דלא תיקשי למה באמת חייב האבל בסוכה הלא ינצל בבית מצער דידיה ז"א דכבר כ' הט"ז שהיא סברת גרוע דאם כן יהיה אסור לנחם אבלים ואם כן היל"ל קמ"ל דלא אמרינן סברא גרוע זו:

מג"א סק"י שמצער בישיבתו וכו'. ר"ל דבחביב לו לא שייך איבעיא ליה ליתובי דעת' ולכן אם מצטער בסוכה מחמת שחפץ בהתבודדת פטור ונראה דהט"ז סק"ח חולק על המ"א בזה וק"ל:

סקי"א דקי"ל כרבא וכו'. רבא הוא דאמר שם הטעם שהביא משום צער חתן אבל אביי אמר דא"א לעשות חופה בסוכה משום יחוד לפי דסתם סוכה על הגג דלא שכיחי אינשי ושמא ילך החתן לדרכו ויתייחד אחר עם הכלה וזה הוי שייך גם האידנא:

סט"ו משמע דצריך. מדתלי בישוב משמע אפילו ישוב דא"י שאין שם סוכה צריך לעשות:

שם באותו העיר. פי' הכפר:

שם בהולכין מכפר ר"ל בהא אמרי' המחמיר תע"ב אבל כששוהה חייב מדינא כההוא דס"י דחייב לעשות סוכה במקום ששומרו כיון ששוהה במקום ההוא:

מג"א סקט"ז סביב העיר. אין כוונתו דוקא סביב העיר מבחוץ אלא ר"ל שצריך לסבב בכל העיר כי ע"ד כן שוכרים אותו בני העיר שישגיח בכל בית ובית ומש"ה לא פריך וליעבד סוכה התם כמו דפריך בשומרי גנות משום דשומרי גנות דרכן לישב במקום א' יכול לעשות שם סוכה אבל שומרי העיר צריכים לסבב. וקשה דמאי נ"מ כ' המ"א ד"ז וכ"ת לענין שומר שאינו מסבב צריך לעשות סוכה ז"א דהא להמתרץ בגנות ופרדסים שא"צ לעשות סוכה משום שידע הגנב שיש לשומר מקום קבוע ויגנוב ממקום אחר כמבואר בס"ז ה"ה בשומרי העיר ונהי דהמקשה לא פריך בשומרי העיר משום דאיכא לאוקמי במסבב מ"מ למסקנא מיירי אף באין מסבב ונראה דנ"מ אם יכול לשמור כל העיר דמקום א' כגון עיר קטנה או שמוקפת חומה ומקולקל במקום א' וכה"ג דזה דומה לשומר כרי דפרי בס"י שחייב בסוכה משא"כ במסבב פטור אף בכה"ג כיון ששכרוהו שיהיה דוקא במסבב אבל באין מסבב דמי לגנות וחייב בכה"ג וכן צריך לפרש בסמוך כמ"ש אח"כ:

שם הוי כשומרי גנות. קשה הא גם בגנות ופרדסין פטורים מן הסוכה וצ"ל דנ"מ ביכול לשמור ממ"א דחייב בסוכה אבל בשומר גייסות לא אטרחוהי רבנן כיון דאית ביה הצלת נפשות דבדברי הירו' נמי מיושב מה דלא פריך המקשה בשומרי העיר משום די"ל בשומרי גייסות וזהו כוונת המ"א שהביא הירו' לומר דלדידיה לא צרכינן לתרץ אהמקשה דמיירי במסבב:

שם תוך חנות וכו' ר"ל בכל השנה היה ישן תוך החנות לשמור סחורתו וצוה לו בסוכות לישן בסוכה משום שיכול לעשות הסוכה אצל החנות ומשם ישמור החנות ודמי לשומרי כרי דכרי:

שם דשומרים ביום היו. ר"ל דאי לאו טעמא דידע הגנב וכו' היו צריכין שומרי הגנות לעשות להם סוכה שם בגינה ממילא הכא דלא שייך האי טעמא צריך לעשות סוכה אצל החנות שאף אם החנות אינו במקום דירתו דהא הגינה הוא ג"כ אינו מקום דירתו אלא כיון שיושב שם בימי החג הוי שם ביתו ה"נ בהא:

שם עד שנכנס לסוכה וכו'. מדת חסידות הוא דמדינא שתיה א"צ סוכה כר"ס תרל"ט וגם בעת האוכל א"צ להמתין על סוכה כמ"ש המ"א סקט"ו כמו בירידת גשמים ע"ש:

סקי"ז תשמישו וכו'. לפי שהוא מחוץ לעיר ולא הוי כעין תדורו ומטעם זה היה רוצה אביי לפוטרו ואנן קיי"ל כרבא משום דבאותו מקום דירתו ג"כ בלא כלי תשמישו והוי כעין תדורו:

סקי"ח לישב בסוכה וכו'. דיכול לשומרו מתוך הסוכה. ע"פ האופנים המבוארים בי"ד שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.