בית מאיר/אורח חיים/תרמא

בית מאיר ‏ אורח חיים תרמא

הג"ה ואם לא יאכל ליל ראשון בסוכה וכו' כתב המ"א וגם ליל שני' ואין לומר דמפרש הש"ע שדוקא לא אכל ליל א' וגם ביום א' וגם בליל שני' שאז הוא דיברך ביום ב' דזה ודאי ליתא בכונת המאמר וע"כ כונתו שגם אף אם אכל ליל א' בסוכה ובירך זמן ושוב ליל ב' לא אכל בסוכה ובירך בביתו זמן שוב חייב ביום ב' לברך זמן על הסוכה וזה צ"ע שהרי בסי' תרס"ב כתב ול"נ טעם אחר משום דבלולב אם בירך זמן בשעת עשי' יצא לכן אפילו אי הוי אתמול חול יצא דלא גרע משעת עשי' וכן הוא בלבוש והן הן דברי הטור שם בשם הרא"ש וא"כ נמי למה יחזור ויברך זמן ביום הא זמן דסוכה שבירך אכסא בליל הא' לא גרע משעת עשי' אף אם היה חול אך אי מש"ה היה אפשר דל"ק דהא בל"ז צ"ע מה שהקשה הכל בו דף פ"ד דז"ל ויש שואלין למה מברכינן שהחיינו כלל בליל ב' מי גרע ליל א' משעת עשי' דאמרינן בגמ' ואם בירך בשעת עשי' לא יחזור ויברך על הכוס ותירץ הבה"ט ז"ל דאין גרע וגרע משום דכי בירך בליל הא' נתכוין ואם שהיום הוא עיקר מצוותו ושמא אינו עד למחר ולכן צריך לברכו בליל שני והטעם הזה הוא בליל ב' ג"כ עכ"ל וע"כ ר"ל דלהכי סובר דמברכין זמן על הלולב אף ביום ב' ולא אמרינן דלא גרע יום הא' משעת עשי' ומלבד שסברת תירוצו דחוק מאוד אף גם קשה זה למנהגינו ע"פ הנ"ל בסי' תרס"ב הרי דלא קי"ל סברת תירוצו ונשאר לנו הקושיא ולהכי אמינא דעיקר טעם הרא"ש דודאי מה שמברך בשעת עשי' ביחוד על הסוכה שייך לומר כיון דסוכה מכח החג קאתי והוי כמברך על החג נמי ממילא נפטר החג בין קרוב דהיינו ליל א' בין רחוק דהיינו ליל ב' אף אם הא' חול משא"כ כשמסדרינן על הכוס שאז אינו מינכר כל כך שבשביל הסוכה הוא אלא שסמכינן על שמכוונים נמי לסוכה מ"מ לא שייך לומר על זה דמכח החג קאתי אלא יותר עיקר הברכה בשביל הי"ט ואם הוא חול הא ודאי דלא אפשר לומר דליל א' מכח ליל ב' קאתי' ולכן חייב לברוכי שנית בליל ב' על הי"ט משא"כ מה שמברכינן ביום א' הא בזה לא אפשר לומר דקאי אזמן די"ט ואינו אלא בשביל הלולב לחוד שפיר דלא גרע משעת עשי' ופוטר ליום ב' כמו אם בירך בשעת עשי' דלא צריך לברוכי נמי בנטילה דשני וזה אין להקשות א"כ כיון דקי"ל דשעת עשי' דסוכה פוטר זמן די"ט מפני דסוכה מכח החג קאתי ה"ה נמי דנימא דזמן דעל נטילה דלולב ביום הא' והוא לא גרע משעת עשי' ליפטר הזמן די"ט בליל ב' מן הטעם הזה ג"כ דלולב מכח החג קאתא בזה אינו דומה לולב לסוכה דדוקא סוכה דמצוותה כל שבעה שפיר י"ל דמכח החג קאתי':

אבל לולב שאינו אלא במקדש שבעה ובח"ל אך יום אחד ד"ת שוב אין לתלותו בהחג שהרי החג כל שבעה והוא אינו אלא יום הראשון ותו דסוכה שהוא עיקר להחג לאכול ולטייל בה שייך לומר דמכח החג קאתי' דהחג גורם לעשותה כדי לחוג בה משא"כ הלולב דבנטילה בעלמא מצוותו מה עסק להחג בו הא אין חוגגים בו כלל ולכן אינו פוטר כלל לזמן דהחג ותדע שהרי סתמא נאמר דאם הסוכה עשוי' ועומדת מברך בלילה זמן די"ט ולא נאמר נמי אם בירך על עשיות לולב שפוטר מזמן די"ט בלילה א"ו דלא שייך כלל על לולב לומר מכח החג קאתא וא"כ לפ"ר יש ליישב אף דעת המ"א בזה דסובר אף כי בירך זמן בליל הא' בסוכה ובליל ב' לא אכל בסוכה ובירך זמן בביתו על הי"ט שוב אין לפוטרו מזמן דסוכה מטעם דלא גרע משעת עשי' די"ל דגרע כיון דלא בהדיא מוכח דהזמן דליל א' על הסוכה דיינו אם פוטר זמן דסוכה דאותו יום אם הוא י"ט אבל אם הוא חול אינו דומה לשעת עשי' דמוכח להדיא דעל הסוכה מברך וסוכה מכח חג קאתי' ופוטר כל החג משא"כ מיום א' ליום ב' כמו דלא פוטר כל עיקר זמן דליל ב' ובשלמא אם אוכל בסוכה בליל ב' הוי לענין זה כשעת עשי' לפטור זמן דסוכה משא"כ כשבירך בביתו אבל גם זה ליתא דהא כתב נמי הטור בסי' תרמ"ג בשם הרא"ש דבליל שני' יברך זמן ואח"כ סוכה משום דלא קאי הזמן על הסוכה שכבר נפטר בליל א' מדלא גרע משעת עשי' וקשה אליבי' למה מברכינן כלל זמן בליום ב' כקושי' הכל בו אבל באמת לק"מ דנהי דלא אמרינן דזמן דליל א' פוטר זמן די"ט בליל ב' כי היכי דזמן דעשי' פוטר כל החג היינו משום דלא מוכח בברכה זו לומר מכח החג קאתי' כיון דעיקרה על הי"ט נאמרה משא"כ לענין הזמן דסוכה מיד דחשוב כבשעת עשי' שוב בזה לא צרכינן לבא דמכח החג קאתי' אלא כיון דבירך פעם אחד על הסוכה דהיינו בליל א' שוב פטור מזמן דסוכה וא"כ מזה ודאי נסתר פסק המ"א אלא מיד שבירך ליל א' זמן תוך הסוכה אף כי לא אכל בליל ב' בסוכה שוב אין צריך לברך ביום לדעת הרא"ש ודוק:

והנה הב"ח בתשובה סי' קל"ב חולק על גוף דין הרמ"א דנפק מפומיה דהראב"ד והר"ן וכל בו מביאים באין חולק מטעם דמעיקרא ראיות הראב"ד הוא כשם שמברכינן על הלולב זמן אע"פ שכבר בירך אותו בלילה וכתב דמזה אין ראיה דהיינו טעמא שאין זמן מצוותן של לולב בלילה כדתמהו מההוא טעמא על הבעל ה"ג שכתב דזמן דכסא פוטר בלולב כדאיתא בהרא"ש ואי מש"ה ודאי לענ"ד אין כדאי לחלוק על אבות העולם די"ל דאינהו סברו דאין זה עיקר הטעם דלולב משום דבעינן שעת מצוותן דהא בשעת עשי' נמי אין שעת מצוותן אלא עיקר הטעם מדחזינן שהחכמים קבעוה בשעת עשי' נהי דחזינן מרב כהנא דנפיק ביה בשעת קידוש היינו משום דעוסק בהמצוה ויושב בה חשוב העסק דהמצוה כמו העסק דעשייתה משא"כ כשאינו יושב בה דאינו עוסק לא בהעשי' ולא בקיום המצוה וכן הוא לשון הכל בו בשמו כתב והראב"ד אמר מי שלא אכל בסוכה בליל הא' מפני הגשמים למחר צריך לברך זמן לשם סוכה כי הזמן שברך בלולב חוץ לסוכה לא עלתה לו כי אם לי"ט כיון שלא קיים בלילה מצות סוכה ומה דתמהו על הבה"ג מכח חלוק הלילה מיום היינו דתמהו ביתר שאת דלא די שאינו עוסק בו אלא דאפילו שעת מצוה נמי אינו ואפילו לשטת הב"ח אי בעינא אמינא דסובר הראב"ד דבזמן גשמים אפילו בליל א' לא מקרי שעת מצוותו כמו לולב בלילה אלא דשוב כתב הב"ח באין ספק דהתוס' ודעמהם שנתנו טעם דלהכי זמן דעשי' פוטר זמן דחג משום דסוכה מכח חג קאתא ומכ"ש דהזמן דחג בביתו פוטר זמן דהעשי' והוא תימא שלא הרגיש שהר"ן אף שכתב נמי כתוס' מ"מ סתם כהראב"ד ובאמת מעיקרא ק"ו פריכא הוא דנהי דסוכה מכח החג קאתי' מ"מ החג לא מכח הסוכה קאתי וק"ל אמנם מה דתו כתב הב"ח דלשטת תוס' דזמן דעשי' פוטר זמן די"ט א"כ כשיברך ביום בסוכה יהיה הזמן דלילה ברכה לבטלה בזה יפה דיבר ולא כדתמה הא"ר עליו וכתב והוא תמוה דא"כ לעולם לא נברך זמן בליל שני כל שבירך בליל ראשון ולהנ"ל אינו דומה כדכתבתי דהזמן דליל א' לא שייך עליו לדון דמכח החג קאתי כדלעיל משא"כ כשמברך ביום על הסוכה ביחוד שפיר טען דלו יהא שהוא חול הא לא גרע למנהגינו מבשעת עשי' דאמרינן כיון דסוכה מכח חג קאתי פטור מזמן דחג וה"ה מה שמברך ביום כיון דלשם סוכה מברך הלא כתב הרא"ש דחשוב כשעת עשי' אף אם הוא חול כמו בנטילת לולב וא"כ נמי נימא דפטור זמן דחג כיון דסוכה מכח חג קאתי וזה צ"ע אם דעת הראב"ד משוה עם דעת הרא"ש מכל וכל ולדינא אין לזוז מפסק הראב"ד ומ"מ ג"כ דלא למיעבד כמסקנת הב"ח שלא לברך בהיום אלא לתלותו בלילה על הכוס דזה ודאי אינו דאם יום הא' קידש הא ישב בסוכה בלא זמן ואינו דומה לדרב כהנא דמיד שנכנס במצות סוכה מברך עלי' אלא נלענ"ד דיברך ביום זמן על הסוכה ויכוין עצמו דאינו מברך כי אם על הסוכה ולא אחג דנהי דאמרינן דסוכה מכח חג קאתי היינו דלהכי מסתמא קאי נמי על החג אבל כי מכוין בפירוש שאינו רוצה לברך בזה על החג שוב בלילה אינה לבטלה ודוק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · מעבר לתחילת הדף