בית מאיר/אורח חיים/רב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מגן גבורים - אלף המגן
מגן גבורים - שלטי הגבורים
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
ישועות יעקב
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בית מאירTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רב

הלכות ברכות הפירות

סעיף ו' במ"א ס"ק י"ז העתק מה שמצאתי כתוב בצד הש"ע כ"י הגאון מו"ה אלחנן ז"ל אב"ד דפה א"כ ה"ה לקליפין. כתב הגאון והנה קינדטיר טורטין שהם משקדים המרים וצוקר ובצים ואין בהם קמח ואף אם נותנים לתוכן מעט אינן אלא לדבק נ"ל שיברך שהכל אע"ג דשקדים הן רוב מ"מ כיון דנתרסקו ואין צורתן עומדת מברך שהכל וכמ"ש הרמ"א בסעי' ז' ואפילו להחולקים עליו מודים בזה שנשתנה לגמרי וכמ"ש במ"א סי' ר"ח ס"ק י"ב ולקמן סי' ר"ד ס"ק כ"ב ובס"ס ר"ה סק"ט ולענין בישול עכו"ם עיין בי"ד סי' קי"ג סעיף ב' דאזלינן בתר העיקר א"כ ה"נ י"ל דאע"ג דבצים נאסרו מ"מ כיון דנתערבו בשאר אזלינן בתר העיקר מיהו גם השקדים המרים הם עיקר ורוב דהא מה"ט אין מברכין על השקדים המרים וכמבואר כאן סעיף ה' ובשו"ת מהריט"ץ סי' קס"א צידד להקל ואין דבריו נוחים בעיני עכ"ל:

סעיף ט"ו וכן הנובלת עיין ב"י מה שמשיג על רבינו ירוחם ובט"ז סי' ר"ד ולפ"ר כתבתי הט"ז במח"כ לא עיין כלל בהסוגי' והעיקר דשני הפירושים אמת ושניהם בכלל הנובלות כדכתב המ"א. והכי מבואר בהר"ש פ"ק דדמאי ע"ש וכן רש"י גופי' פי' בישעי' סי' ל"ד וכנובלת תאנה וזהו שפירשו רבותינו מה נובלת בישולי כמרא שנתבשלו בכומר לאחר לקיטתן צוברן ומתחממות ומתבשלין. ותמרי דזיקא היינו מה שהרוח משירן בתר שנתבשלו והב"י ז"ל באמת חזר מהשגתו על ר"י אבל הפי' בהגמרא שחידש שם הב"ח בסי' ר"ב נמי ליתא והדברים פשוטין אמנם שוב עיינתי וראיתי שכדין השיג הב"י על הר"י ולא על הרמב"ם והטור כי הנה הר"י פי' נובלת שהוא מין פרי ולא נגמר בישולו ומשמעותן שלא נגמר מחמת שנשר מעצמו ע"י סיבה או זיקה אבל אילו שהה על האילן הי' נגמר וע"ז השיגו שהרי פסקינן ושאר כל אילנות משיוציאו כל שאינם מרים ביותר אבל מה שלא נגמר בישולו אינו מזיק מלברך בורא פרי העץ משא"כ הטור נקיט בלשונו והן מין תמרים שאינם מתבשלים על האילן שר"ל שאותן מינין הרעים אינם מתבשלין על האילן לעולם והוא הפי' השני של הר"ש ופי' רש"י בישעי' ושניהם אמת לדינא אבל תמרי דזיקי שהוא מה שהרוח מפילן קודם בישולן זה אין קללה ואף בורא פה"ע מיבעי לי' לברוכי דמה נ"מ אם נלקטין ביד קודם בישולן ומה לי אם הרוח מפילן אחרי שכע"מ דשאר כל האילנות משיוציאו וזה הברור ודלא כהב"ח וט"ז ואף המ"א לא דק במה שהעתיק מן הב"ח וה"ה אם נפלו מן האילן קודם שנגמר בישולן וזה ליתא שאם ראוים לאכילה בורא וכו' מיבעי ואם אינם ראוים אף שהכל אין מברכין עליהם. והאמת שע"צ הדוחק קצת אפשר לפרש אף הר"י לפי' הטור שהרי התחיל והן מין פרי אלא שסוף לשונו אינו מדוקדק וכנ"ל שוב מצאתי בתשו' שער אפרים סעיף ג' פי' באמת אף הר"י כדדחקתי ומשיג על הב"י שבחנם השיגו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

·
מעבר לתחילת הדף