מראי מקומות/אורח חיים/רב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מגן גבורים - אלף המגן
מגן גבורים - שלטי הגבורים
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
ישועות יעקב
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רב

בוסר שלא הגיע לכפול הלבן, מה ברכתו

הטוש"ע בסעיף ב, כתבו דמברך האדמה, וכן הביא הב"י מכמה ראשונים, ויש להוסיף דכ"כ סמ"ק במצוה קמח אות קמב.

קמח של בוסר חטה ושעורה

הטוש"ע בסעיף ב, הביאו את דין בוסר, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קמח אות קמה, כתב דעל סולת של בוסר חטה ושעורה בתחילה מברך אדמה ולבסוף בעי הירושלמי ופסיק כגון דא לא אכיל רבי ירמיה סולת כל ימיו, ע"כ, דהיינו שהחמיר על עצמו לא לאכול מחמת הספק.

מהי ברכת גרעיני הפירות

הטור והב"י בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קלג, הביא להלכה דרבינו יהודה סבר דמברכים עלייהו בורא פרי העץ.

השותה שמן זית לבדו

הטור והב"י בסעיף ד, הביאו מחלוקת אם מברך עליו שהכל או שלא מברך עליו כלל, ויש להעיר דבה"ג בהל' ברכות בעמוד סט, כתב דמברך עליו שהכל, כהרמב"ם, ומאידך האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה אמר (מא:), כתב דלא מברך.

השותה שמן זית בגוונא שצריך לברך עליו העץ האם מברך לאחריו מעין ג'

המשנ"ב בסעיף ד ס"ק לב, כתב דמברך מעין ג', ובשער הציון הביא שיש בזה מחלוקת אחרונים, ויש להעיר דמדברי המנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה על, מבואר דמברך מעין ג' ושיעורו בכזית, אמנם נראה דשיעורו תלי בספק שהביאו הטוש"ע והב"י בסי' קצ,ג, גבי שיעור יין לברכה אחרונה.

האוכל או שותה דבר המזיק לו אין מברך עליו

השו"ע בסעיף ד, כתב דאין מברכים על שמן זית כלל כיון שהוא מזיק, ע"כ, ולפי"ז אפשר שגם השותה משקה הנקרא קולה או משקה אנרגיה או משקה מרובה באלכוהול שלא יברך כי הם מזיקים, אולם אפשר שהכוונה דכיון שהוא מזיק גם לא אכלי לה אינשי, (ובתלמידי ר"י סח ד"ה וכתב בה"ג, הביא אף על שקדים המרים סברת אזוקי).

שקדים המרים הקטנים

הטוש"ע בסעיף ה, כתבו שמברך עץ, והב"י הביא דכ"כ רבינו יונה והרא"ש והרשב"א בשם בה"ג, ע"כ, אמנם בה"ג שלפנינו בהל' ברכות בעמוד סח, הגירסא שלא מברך עליהם כלום, ובאמת קשיא טובא דהשו"ע ביו"ד בסי' שלא,עד, כתב דאינם אוכל ועל כן פטורים ממעשרות, ע"כ, ובגיליון השו"ע שם הביאו מהברכ"י שם שהביא שכבר התקשו בזה דזה סותר לדברי השו"ע כאן, וצ"ע. ומ"מ יש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קמג, כתב דמברך העץ.

מה מברכים על קפריסין

הטור והב"י בסעיף ו, הביא מחלוקת אם מברכים עליהם אדמה או עץ, וכתב שבה"ג ס"ל דמברכים אדמה, ויש להעיר דבה"ג שלפנינו בהל' ברכות בעמוד ע, כתוב שמברך עץ, וכ"כ המנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה ואם, ומאידך האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה קמחא (מב.), כתב דמברך אדמה.

משקה היוצא מהפירות

הטוש"ע בסעיף ז-ח, כתבו דברכתם שהכל, והב"י הביא בזה מחלוקת דיש מי שכתב דאפשר דברכתם בורא פרי האדמה, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קלב, כתב דמברך שהכל, ע"כ, ונהי שדבריהם מוכרחים שאין מברכים על המשקים האלו בורא פרי העץ, אמנם יש להעיר דלא א"ש לפי"ז לשון המשנה בברכות לה., דתנן על פירות האילן מברך בורא פרי העץ חוץ מן היין, ע"כ, דמשמע דשאר משקים דומיא דיין בורא פרי העץ, והפרישה בריש סי' רב, תי' על זה דאע"ג דבפירות קא מיירי נקט יין, דכיון דמברכין עליו בורא פרי, הו"א דפרי הוא ויברכו עליו העץ, ע"כ, ואין זה אלא דברי תימה, דלמי שיודע ברכת היין לא הוצרך דינא דמתני', כיון דהוא יודע, והמשנה כתבה למי שלא יודע, והוא לא יהיה לו את אותה הו"א שנקרא פרי, כיון שלא יודע את ברכת היין.

דבש תמרים שלא עירב בו מים

הטור והב"י בסעיף ח-ט, הביאו בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קלה, כתב סתמא דדבש תמרים שהכל.

פירות שטובים ליאכל חיים ומבושלים, מה ברכתם לאחר הבישול

הב"י בסעיף יב, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קלו, כתב העץ.

אגוז המטוגן בדבש, מהי ברכתו

הטור והב"י בסעיף יג, הביאו בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קמד, הביא להלכה בשם המחזור ויטרי דמברך העץ, ומאידך המנהיג בהל' סעודה סי' ה ד"ה ואם, כתב דאגוזים או שקדים המבושלים בדבש ברכתם שהכל.

מה מברכים על הסוכר

הטור והב"י והב"ח בסעיף טו, הביאו בזה מחלוקת אם מברכים העץ או שהכל, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה ואמרי' (מד.), כתב דמברכים העץ והביא די"א האדמה. ובדעת בה"ג גבי סוכר, הטור כתב בשם בה"ג שמברך העץ, וכ"כ הרא"ש בברכות ו,ו, בדעת בה"ג, וכ"כ סמ"ק במצוה קמח אות קלז, דבה"ג סבר דמברך העץ, אמנם תלמידי רבינו יונה בברכות סט ד"ה וכתבו, הביאו בשם בה"ג שמברך אדמה, ובה"ג שלפנינו בהל' ברכות בעמוד סו, כתב שמברך עץ, והוסיף שיש רבנן דס"ל שמברך אדמה.

פלפל רטיבתא מה ברכתו

הב"י בסעיף טז-יז, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קלה, כתב דמברך העץ, ומאידך האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה קמחא (מב.), כתב דמברך האדמה.

זנגביל רטיבתא מה ברכתו

הטוש"ע בסעיף טז, כתבו האדמה, וכן הביא הב"י מהש"ס, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קמח אות קלה, כתב העץ, וצ"ע.

מה שאינו עיקר הפרי מברך עליו האדמה

כ"כ הטור והרמ"א בסעיף יח, ויש להוסיף דהאשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה ואמרי' (מד.), כתב דעל שמן והפסולת הנשארת מטחינת השומשום מברך האדמה, וכן על הפסולת הנשארת מאגוזים ולוזים ובוטמי מברך האדמה.

פירות האילן שבישלם אם מברך עליהם עץ או אדמה

עי' במה שכתבתי גבי זה בסי' רח, גבי חמשת המינים שהשתנו.

קטניות כגון חומוס ועדשים

בה"ג בהל' ברכות בעמוד עא, כתב דכשהם לחים מברך אדמה, וכשהם יבשים מברך שהכל, ואם בישלם או קלה אותם מברך אדמה, וכ"כ האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה ואמרי' (מד:).

שומשום שטחנוהו

האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה ואמרי' (מד.), כתב דמברך שהכל.

צנובר

האשכול בהל' ברכת מיני מזונות ד"ה ואמרי' (מד:), כתב דמברכים עליו העץ.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף