ביאור הגר"א/יורה דעה/פג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ודוקא כו'. בתוספתא שם אלו הן קשקשין שמלובש בהן:
(ב) ואפילו כו'. עבה"ג ובת"כ פ' שמיני פרשה ג' אין לי אלא המרבה בקשקשים ובסנפירים כגון קיפונות מנין אפילו אין לו אלא סנפיר א' ואין לו אלא קשקשת א' ת"ל וקשקשת רי"א שני קשקשים:
(ג) וי"א כו'. תוספתא שם וכמה יהא בו אפילו אחת תחת לחיו ואחת תחת זנבו ואחת תחת סנפירו רי"א שני קשקשים. ואו או קאמר ת"ק. הרא"ש:
(ד) לפיכך מצא כו' לשון חתוספתא שם יש לו קשקשת אי אתה צריך לשאל על סנפיר יש לו סנפיר ואין כו' ועגמ' דנדה שם:
(ה) ואם אינן כו'. שם כר"פ:
(ו) ואם נמצא כו'. שם כר"ה ור"פ ומש"ש כי תניא כו' וכ' הרא"ש וה"ה לשדרה דאיכא דדמו לטמאים וגמ' קיצר בדבר ודוקא שידוע שאין לו קשקשת אבל בסתם סמכינן אראש ושדרה דהנהו לא שכיחי ובכה"ג אמרי ר"ה ור"נ ובזה מתורץ קושית הר"ן בשם הראב"ד בהנהו עובדי דשם דלא אשכחו קלפי ובדקו בבדיקה יתירה ה"ל לבדוק בראש ושדרה:
(ליקוט) ואם נמצא כו'. כר"ה ור"פ וערש"י ל"ט ב' ד"ה כל שראש כו' (ע"כ):
(ליקוט) ואם נמצא כו'. שם וכפירש"י והמהבר השמיטו משום שהראב"ד והרא"ה ס"ג א' פי' מ"ש ראש ושדרה פי' שיהא מכיר בהן שהוא דג פלוני וטהור ואר"ה דוקא שיהא שלם אז סמכינן אטביעות עין בראש ושדרה אבל במחותך ומכיר בראש או בשררה לא ור"נ אמר אפי' במחותך ובטביעות עין של א' מהן ע"ש בבד"ה אבל הרמב"ן והרשב"א הקשו ע"ז ע"ש בת"ה ומ"מ כתב שם בשם הרמב"ן אף שפירש"י עיקר מ"מ אני תמה שלא ראיתי בחיבור הגאונים שיהא סימן לדגים בראש ושדרה וצריכה רבה וכ"כ בת"ה הקצר וראוי לחוש ולהחמיר שלא מצינו לא' מן הגאונים ומחברי הספרים שכ' כן וכ' ב"י שהרמב"ם בפי' המשנה פי' ג"כ כפי' הראב"ד ע"ש ומפרש שם בבד"ה הא דפריך מתיב רב עוקבא כו' דבשלמא לר"ה צריך סימן משום מחותך אלא לר"נ קשיא ומשני בארא כו' (ע"כ):
(ז) (ליקוט) אבל אם כו'. שלכן נסתפקו הגדולים בדג ברבוטא כמ"ש תוס' שם מ' א' ד"ה אמר כו' ולא בדקו בראש ושדרה אלא כי היכא דאיכא טהורים דדמו לטמאים כך איכא טמאים דדמו לטהורים אבל בסתמא לא חיישינן דלא שכיחי כמ"ש (חולין ס"ב א') בפרס ועזניה לכך נתנו סימן בראש ושדרה משא"כ בברבוטא שאין לו קשקשים (ע"כ):
(ח) ציר כו'. ממש"ש מחלוקת בצירן כו' ובחולין צ"ט ב' שאני ציר כו'. ועתוס' שם ד"ה שאני כו' ושם קי"ב ב' ד"ה הטמאים ובכורות ו' ב' ד"ה לאסור כו':
(ט) לפיכך כו'. דספיקא דרבנן לקולא כמ"ש בהרבה מקומות:
(ליקוט) לפיכך מותר לקנות כו'. ערש"י ל"ה ב' ד"ה וטרית כו' הא שאינה טרופה שניכר הטהורין שבהן מותר כמש"ש במתני' ל"ט ב'. רמב"ן ות"ה ס"ג ב' (ע"כ):
(י) ויש כו'. דכיון שמונחים יחד מסתמא נמלחו כך יחד:
(ליקוט) לפיכך מותר כו'. ממ"ש בע"ז ל"ט וטרית שאינה טרופה ולא חיישינן שמא נמלחו עם הטמאים דטמא וטהור מליח אסור כמ"ש בפכ"ה (קי"ג א') ואע"ג דאחזוקי איסורא לא מחזקינן היכא דשכיח כי האי ודאי חיישינן אלא משום שהוא ספיקא דרבנן. הר"נ שם: ויש אוסרין כו'. ס"ל (דשם) משום אחזוקי איסורא לא מחזקינן וז"ש ואפי' בשאר דגים כו' (ע"כ):
(יא) ואפילו בשאר דגים כו'. דאחזוקי איסורא לא מחזקינן כמ"ש בפ' א"ט (נ"ו ב'):
(יב) ואם רואה כו'. דמליח כרותח ומי שרייתם עזין הן:
(יג) אבל אין כו'. כנ"ל דאחזוקי כו':
(יד) אבל אם כו'. כ"כ סמ"ק ובזח מתורץ דבת"כ יליף מקרא ציר דגים טמאים (ועתוס' דחולין ובכורות הנ"ל):
(טו) והיכא דהדגים כו'. עש"ך:
(טז) שזה סי' כו'. לשון הטור וכפירש"י וכן סיים הטור שאין דרך כלכית בציר דגים טמאים:
(יז) וה"מ כו'. כפירש"י שם והשמיט מש"ש עובד כוכבים שהביא עריבה ונמשך אחר רי"ף (לפי גירסא שלנו ברי"ף) ורא"ש וטור שהשמיטו וב"י תמה עליהם:
(יח) ויש מי כו'. מפרש מש"ש ל"ק כאן כו' להתיר חביות האחרות ושתים היינו בשתי חביות ומ"ש העובד כוכבים כו' באחת מהן דוקא באחת מהן. וכ"ד הרי"ף ולכן השמיט הא דרב ושמואל ור"י. ר"נ ומ"מ וע"ש במ"מ שצ"ל הגי' ברי"ף להיפך ממ"ש אצלינו וצ"ל פתוחות אחת כו':
(יט) דהיינו דג טהור. כפי' הרשב"א והר"ן בשם ר"ח דכלכית דג טהור וכיון שיש בציר דג א' טהור מחזקינן כל הציר בדגים טהורים וז"ש במתני' וציר שיש בו דגה ר"ל דג טהור ול"ד כלכית משא"כ לפרש"י אבל בפ' ג"ה (צ"ז א') משמע דדג טמא הוא אלא דר"ן כתב דכלכית שם לדג קטן טמא או טהור:
(כ) ויש מי כו'. שהרשב"א והר"ן הקשו לפיר"ח הא בטרית קי"ל דבעינן ראש ושדרה של כ"א ולא סגי באחד ותי' דקל הוא שהקילו בציר שהוא מדרבנן ואע"ג דשם אסור בצירן שם גזרו משום גופן שהוא מעורב בציר משא"כ כאן דליכא כלל דג אחר בלא קשקשים רק הציר:
(כא) קרבי דגים כו'. הלך בדרך הרמב"ם שהרמב"ם לא הזכיר אלא ביצי דגים וכמו שהעתיק לשון הרמב"ם בס"ה עד ועכשיו וכמ"ש המ"מ דהרמב"ם פסק כר"ז דאמר לא תסמי כו' ואליבא דר"ז לא איתמר שום סימן בקרבי דגים לכן לא הזכירן וכן העלו בירושלמי כד"ז וכן בפ' א"ט תני עוברי דגים וכתב הר"ן שדעת הרי"ף ורמב"ם שאף בשלימין אין סומכין על הסימנים דלא כרבא אלא כסוגיא דפ' א"ט דסימנין לאו דאורייתא וה"ק שני ראשים כו' כמש"ש וכן אמרו בירושלמי דע"ז שם דאין סומכין על הסימנים והביאו תוס' שם ד"ה אמר רבא כו' דלא כר"ת:
(כב) אינם כו'. אבל סימן לא מהני בהו כנ"ל:
(כג) אא"כ כו'. אבל דג פלוני וטהור לא מהני אע"ג דמהני בעוף משום שדגים באים מארץ מרחק ויכול לאשתמוטי יותר מבעוף. מ"מ. אצל ביצים דס"ח:
(ליקוט) ס"ז וס"ה אא"כ כו'. אבל משל פלוני דג וטהור לא מהני אפי' בשלמים והטעם דביצי כל עוף ידועין וניכרין משא"כ בדגים. ר"נ אבל תוס' שם ד"ה אמר והרא"ש כתבו דבשלמים מהני כה"ג ולכן משני בשנימוחו ע"ש וער"נ שם (ע"כ):
(כד) הישראלי. רמב"ם ואזיל לשיטתו שכ"כ ג"כ בביצים של עוף וכמ"ש בסי' פ"ו ס"א ול"ג בחולין שם לוקחין כו' מן העובד כוכבים ודייק ממ"ש בכל מקום דר"ל אפילו בסוגיא ובח"ל דשם אין לוקחין שלא מן המומחה וכמ"ש שם הלכה כ"א ובספי"א וכמ"ש בגמ' ספ"ב ל"ט ב' ובגוי אין חילוק. ור"ל ישראל שאינו חשוד ולא מוחזק בכשרות וכמ"ש המ"מ שם וכן משמע בדברי הרמב"ם שם שכ' וכן אין לוקחין גבינה כו' וע"ל סי' קי"ט ס"א בהג"ה ור"ל מומחה אדם שהוחזק בכשרות וכמש"ו אא"כ היה כו' וכמ"ש הרמב"ם ובש"ע ס"ח גבי ביצים וכ' זה במקום מן המומחה:
(כה) או עובד כוכבים. כ"כ כל הפוסקים בביצי עוף טהור וכמ"ש בסי' פ"ו ס"א בהג"ה וכגי' הספרים שלנו מן העובדי כוכבים וכ"מ שם להדיא דפריך שם וכה"ג מי זבנינן מינייהו כו' ושם קט"ז ב' ומי חיישינן כו' לוקחין כו' וכן הקשה הר"ן ועלח"מ שנדחק בזה ומ"ש בכל מקום כ' הר"ן דר"ל אפילו במקום עופות טמאין מצויין יותר מן הטהורים ועתוס' בחולין שם ד"ה ודלמא וא"ת כו':
(כו) אא"כ היה כו'. בשם רש"י פי' מומחה היינו בקי בהן אבל הרמב"ן פי' ככל מומחה דשמעתין דהיינו נאמן ומוחזק בכשרות וכן כללן בירושלמי אין לוקחין מעי דגים וקרביהן אלא ע"פ מומחה ואין לוקחין תכלת אלא ע"פ מומחה אבל באומר אני מלחתים אפילו בחשוד או בעובד כוכבים מהימן וכמ"ש בחולין ס"ג ב' ת"ר כו'. והראב"ד כתב דוקא במי שאינו מומחה סגי באני מלחתים אבל בעובד כוכבים או בחשוד לד"ה עד שיאמר אלו דגים ואלו קרביהן וכמש"ש בחולין באומר של עוף פלוני כו' וכאן סתם כדעת הרמב"ן והרשב"א דה"ה בעובד כוכבים וישראל חשוד. ושיטה אחרת להרמב"ם דדוקא ישראל אבל עובד כוכבים לא מהני מידי:
(ליקוט) אדם שהוחזק בכשרות. דומיא דמומחה דשם בימ"ח מח"ג וכ"מ בירושלמי תני אין לוקחין מעי דגים וקרבים אלא ע"פ מומחה ואין לוקחין תכלת אלא ע"פ מומחה משמע דומיא דתכלת והטעם שנחשדו ע"ה ליקחם מהעובדי כוכבים בחזקת טהורין. ר"נ דלא כנראה מפירש"י שפי' מומחה בקי בהן וערש"י שם ב' בד"ה אלו דגים כו' (ע"כ):
(כז) (ליקוט) ביצי כו'. כשיטת ר"י וש"פ דסימני דגים ג"כ לאו דאורייתא וכתי' הגמ' דחולין שם ושכ"מ בירושלמי הביאו תוס' שם ד"ה אמר כו' ובחולין שם ד"ה סימנין כו' אבל הראב"ד פי' כדברי ר"ת וכ"כ ר"ח וכתב הרשב"א שכן משמע מרש"י בחולין שם ד"ה ה"ג כו' הנך סימני ביצים כו' ר"ל דוקא בביצים וכ' הרשב"א דהרי"ף ס"ל דבביצי דגים א"צ סימן כלל דודאי הן טהורין כתי' דשם סמי מכאן עוברין דלכן כ' בחולין ובע"ז כך סימני קרבי דגים (ע"כ):
(כח) וה"ה בקרביים. כן דעת כל הפוסקים לבד הרמב"ם וש"ע:
(כט) אא"כ כו'. כנ"ל:
(ל) ועכשיו כו'. עש"ך בשם ב"י:
(לא) דג טהור שנמצא. לשון המתני' שבלע ואמר שנמצא ר"ל אע"ג דלא חזינא דבלע כרב אשי שם:
(לב) בין כו' בין כו'. גמ' שם לרב ששת ור"פ וכ"ש לרב אשי:
(לג) בין שיצא כו'. תוס' שם ד"ה רוב כו' ואין ראיה כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |