ביאור הגר"א/יורה דעה/פב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אלא מנה כו'. ס"ג ב':
(ב) והמינים כו' שם א':
(ג) (ליקוט) כל עוף שהוא כו' יש ג' סימני כו'. המחבר קיצר בדבר והפוסקים הסכימו לפי' הר"מ בר יוסף שפי' במתני' כל עוף הדורס טמא ר"ל ודאי טמא שאין לך עוף טהור כלל שהוא דורס וכל שיש לו אצבע כו' ר"ל אם יש לו כל הג' סימנין אלו בודאי טהור שאין לך עוף טמא שיש לו שלשה סימני טהרה שכל כ"ד עופות טמאים אין להם רק סי' טהרה א' לבד עורב יש לו ב' סימני טהרה ונשר אין לו כלל סי' טהרה וכל שידוע שאינו דורס א"צ כלל לסימן אחר ובודאי טהור הוא כמש"ש ס"ב א' אמר אמימר הלכתא כו' והוא דלא דריס ר"ל שאותו סימן אחד יהיה דוקא שאינו דורס וכמש"ל וגי' שם ס"א א' תני ר"ח עוף כו' ולילף מתורין כו' ה"נ דאיכא כולי ארבעה א"כ עורב דכתכ רחמנא כו' ול"ג א"כ שאר עופות עד א"כ עורב ושם גמירי עשרים וארבעה כו' תלתא הדרי בכולהו עשרים ותרי מהני תלתא איתנהו בעורב וחד דליתיה בהנך איתיה בפרס או בעזניה ופי' מ"ש תלתא הדרא כו' דכולהו עשרים אין להם אלא סי' טהרה אחד והשלשה סימנין שבגוף שהן אצבע יתירה וזפק וקורקבן נקלף חוזרין בכל העשרים שכל א' מאלו יש לו א' מהסימני טהרה אלו ועורב יש לו שנים מאלו אבל סי' הרביעי שאינו דורס אין בכל הכ"א עופות שכולם דורסים הן ופרס ועזניה נמי אין להם אלא סי' טהרה א' אלא שא' מהם או פרס או עזניה סי' טהרה שלו שאינו דורס והא דקאמר א"כ פרס ועזניה דכתב רחמנא ל"ל ול"ק א"כ שאר עופות טמאין ל"ל משום דבעי למיהדר ולאקשויי וניגמר כו' ולתרץ א"כ נשר כו' ולברורי דצריך למיכתב נשר דלא ליגמר מפרס ועזניה דאינן שני כתובים כמש"ש משא"כ בשאר דא"א דהאי דאיתיה בהאי ליתיה בחד מהנך ומ"ש ר"ח עוף הבא בסימן אחד טהור היינו שבקי בכל העופות טמאין דאל"כ איכא לאספוקי בעשרים עופות טמאין והיינו דקאמר ר"נ שם היה בקי בהן ובשמותיהן עוף הבא כו' ואפילו אותו סי' טהרה הוא שאינו דורס דליכא לאספוקי בהנך עשרים אכתי איכא לאספוקי בפרס ועזניה ואמימר פליג עליה בזה דאם יש לו סי' שאינו דורס א"צ שיהא בקי כי פרס ועזניה לא שכיחי ועוף הבא בשלשה סימני טהרה לכ"ע א"צ שיהא בקי וא"צ לידע דלא דריס דודאי אינו דורס כמ"ש במתני' שם ובברייתא כל שיש לו אצבע כו' דאין לך עוף טמא בג' סימני טהרה ומ"ש שם ס"ב ב' ומאי ספקייהו כו' משום דה"ל עוד סי' טהרה א' כמו אצבע יתירה והיו בקיאין בעורב ומיניו וכמש"ש א' לא היה בקי כו' בב' סימנין טהור והוא כו' ותרננולתא דאגמא ע"ש בתוס' ר"ה חזיוהו כו'. ושיטת סה"ת וסמ"ג וסייעתם כשיטת התוס' דעשרים עופות טמאים כ"א י"ל ג' סימני טהרה כגי' שלנו בגמ' וסי' א' מהם שאינו דורס וכולן שוין בסימניהן ושנים מהסימנים שלהן הן בעורב וג"כ א' מהן שאינו דורס והסי' הרביעי שאינו בהן הוא בפרס או בעזניה ואותו הסי' הוא קורקבנו נקלף ועתוס' ס"א א' ד"ה כל כו' וס"ב ב' ד"ה מאי כו'. ומ"מ בזה שוין דאם יש לעוף סימן אחד שאינו דורס שודאי טהור דאין עוף טמא בסימן אחד אלא פרס ועזניה ולא שכיחי כנ"ל אבל בסימן אחר לא דשמא ג"כ אינו דורס וממין עורב הן ואם דורס ודאי טמא כמ"ש במתני' כל עוף כו' ועתוס' שם ס"ב א' ד"ה והוא כו' אלא דלשיטתם אם בקי בעורב ומינו עוף הבא בסימן אחד טהור באיזה סימן שיהיה משא"כ לשיטת הרמב"י דלעולם דוקא בסימן שאינו דורס ובשלשה סימנים שבגופו ג"כ טהור כמ"ש במתני' וכל שיש לו אצבע כו' ומפ' ג"כ כנ"ל דודאי אינו דורס וטהור דלא כרש"י ס"ה א' ד"ה ה"ג כו' דדוקא אם יש כל הד' סימנין שג"כ ידוע שאינו דורס וכן בב' סימנין טהור אם בקי בעורב ומינו כמש"ש ס"ב א' ואין נ"מ בין אלו ב' השיטות אלא כמש"ל בסימן אחר אם בקי בעורב ומינו דלתוס' כשר באיזה סימן שיהיה ולהרמב"י דוקא באינו דורס (ע"כ):
(ד) (ליקוט) שהוא דורס. רש"י פי' שאוחז בצפרניו ומגביה מהקרקע מה שהוא אוכל ע"ש נ"ט א' ד"ה הדורס כו' ותוס' פי' שאוכל מחיים ע"ש ס"א א' בד"ה הדורס וכ"כ בת"ה ס"ב א' ועתוס' דב"ק ט"ז ב' ד"ה דרס כו' והביא ת"ה ראיה דא"א לומר שם דורס ממש דא"כ זאב נמי הא תנן ודרוסת הזאב וכ"כ במה"ב ס"ט א'. והרא"ה בבד"ה כתב דורס ממש וכ"כ בשם הרמב"ן (ע"כ):
(ה) ואם ידוע כו'. ס"ב א' אמר אמימר כו' וכשיטת הגאונים דידוע דלא דריס לבד סימן אחד וז"ש במתני' כל עוף כו' טמא ודאי ואם ידוע שאינו דורס אז וכל שיש כו' וסתם בש"ע כאן ולא כתב שבסימן א' מהן טהור לפי שרבו בו הפי' וער"ן ולח"מ וריב"ש סי' קצ"א ובלא"ה אין נ"מ לדידן כמש"ל ואע"פ שיש לו כו' וערש"י ס"ב ב' ד"ה חזיוהו כו':
(ו) יש ג' כו'. אע"ג דבסימן אחד סגי כנ"ל לפי שרבו הפי' דלפי' תוס' שם ד"ה והוא כו' דוקא בסימן זה לבד דלא דריס אבל בסי' אחר עמו חיישינן שמא עורב הוא ולהרמב"ם דוקא בסי' אחר עמו ובב' סימנים לכ"ע חיישינן אבל בכל הד' סימנים אין חשש לכ"ע:
(ז) (ליקוט) ואע"פ שיש לו ג' סימנין כו'. לפי שיש גי' ופי' אחרים. ת"ה. ור"ל פירש"י הנ"ל וערש"י ס"ב ב' ד"ה חזיוהו כו' וכשיטתו דבעינן ד' סימנין שידוע ג"כ שאינו דורס ובזה א"א בקיאין כמו בתרנגולתא דאגמא אבל לשיטת הפוסקים ושיטת התוס' דכל שי"ל ג' סמנים האחרים בידוע שאינו דורס אין לחוש ועתוס' שם ד"ה חזיוהו כו' (ע"כ):
(ח) מי שהוא כו' ואם כו'. ר"ל אע"ג דצריך לנהוג חומרי המקום כו' כמ"ש בפ"ד דפסחים (נ' נ"א) ובפ"א דחולין ע"ש וז"ש ואפילו דעתו כו' כאן כיון דאין אוכלין מחמת חסרון קבלה ולא מחמת איסור ל"ל בה:
(ט) ויש מי כו'. כנ"ל וכמ"ש בפ"א דנדה (ז' ב') א"א למי שלא יראה את החדש כו' וסברא ראשונה ס"ל דאפשר שאותו המקום נהגו איסור מפני עופות טמאים הדומים לאלו שמצוים אצלם ב"י בשם הרשב"א. וכמ"ש שם ס"ג א' מקום שנהגו כו' אטו כו' אין ול"ק כו' וכפי' תוס' שם ד"ה הא כו' אלא נראה כו'.
(ליקוט) ויש מי שמתיר. כמש"ש ס"ג א' אטו במנהגא כו' ור"ל כיון שיש למקום א' מסורת שטהור לישתרי בכ"מ שאותו מקום שאין אוכלין אין ראיה על איסורן אלא שלא קבלו במסורת ולאלו שקבלו במסורת שומעין. ת"ה. ואע"פ שדחה קצת אין הדיחוי כלום ע"ש (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |