כרתי/יורה דעה/פב

כרתי ‏ יורה דעה פב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) נאכל במסורת שור' הדין אם עד א' אומר שמקובל מפי נאמן שעוף הזה טהור הוא נאמן דעד א' נאמן באיסורין רק עכשיו לגרעון הדורו' בע"ה אין לסמו' רק על אדם מוחזק בכשרות ובר דעה שלימ' ששמועתו מכוונתו ואומ' מפי ת"ח בקי בדברי' ובקי בהן ובשמותיהן ולכן מאוד צריך עיון לחדש בזמנינו מסורת חדשה על עופות לא שערום אבותינו

(ב) שדורס דעת הש"ך ופר"ח היינו שנעץ אצבעו וקולט מחיים והיא חדא עם דריס' הנזכר לעיל סי' נ"ז ועיין פלתי דהוכחתי דאין כן כוונת המחבר רק דאוכל ואינו ממתין עד שתמות ואכילת זבובים חיי' אינו סי':

(ג) שקולט מאויר ואינו מניחו לאכול שיפול לארץ

(ד) אצבע יתירה היינו באצבעות שלו יש אצבע א' גדול מהם כן הסכמת אחרוני'

(ה) וזפק ואם הוא זפק קטן עמ"ש בקונטרס המיוחד לסוגי' דנשר:

(ו) שמא דורס היינו לשיטת רש"י די"ט עופות יש להם ג' סימני טהרה וא"כ גם בעוף זה יש לספק אולי הו' מהם אבל לשיטת רמב"י אין בעוף טמא מעולם ג' סימני טומאה חוץ נשר:

(ז) אא"כ יש להם מסורת ובמסורת מותר אפי' ליכא סי' א' טהרה דאין לאחר מסורת הנכון כלום ש"ך ופר"ח:

(ח) וכף רגלו תרתי בעינן חרטום וכף רגל ועפ"י שנים יקום דבר:

(ט) אם יש להם ג' סימנים היינו לדעת רש"י דטמאים יש להם ג' סימנים ואם סי' דורס סי' חדש לא נתפרש לנו וא"כ אם יש לו ב' סימנים וכף רגלו רחב' הוא סי' לאינו דורס רק דלמא אינו דור' לאו סי' חדש וא"כ יש לו רק ג' סימנים ודלמא הוא מי"ט עופות ולכך בעינן ג' סימנים בלי כף רגל רחבה. אבל לדעת רמב"י אם יש לו ב' סימנים ואינו דורס ג"כ הרי ג' סימנים יצא מידי כל י"ט עופות ומותר רק מחבר גריר בתר רש"י ודברי הפר"ח פה מגומגמים. ועיין פלתי מ"ש בזה רמה שקורין אווז הבר היינו ווילדי געגז ווילדי ענטן אם יש להם כף רגל רחבה וחרטום רחב יש לאוכלו בלי פקפוק ואין להחמיר כלל אף דהרב בעל צ"ץ פקפק להחמיר.

(י) למקום שאין להם מסורת מותר באם דעתו לחזור לכ"ע מותר אבל באין דעתו לחזור לכאורה נראה דאסור עמ"ש פלתי דמסתימת לשון ש"ע משמע אפי' אין דעתו לחזור מות' דתלינן דהם שלא אכלו הוא מחמת העדר המסורת והוא דיש לו מסורת ממקומו אוכל ע"פ

(יא) אם שאר מקומות עיין פלתי דביארתי או דהוא דרך לא זו אף זו דבסעיף הקודם כתב דמי שהלך לשם מות' לאכול ובסעיף של אח"כ קאמר לא זו דהוא יכול לאכול אף גם אחרים שלא הלכו לשם יכולים לסמוך אמסורת שלהם או דכאן מיירי בסעיף זה בני עיר אחרת אין להם מנהג שלא לאכול רק אינה אוכלים להעדר מסורת ולכך יכולים לסמוך אמסורת של אותו עיר אבל בסעיף הקודם איירי דאקבע המנהג ולכך לכ"ע א"י לסמוך על אותו עיר לבטל מנהגם אבל ההולך לאותו עיר ס"ל דא"צ לקיים מנהג מקום שיצא משם דאולי שם שכיח ובזה לא שכיח:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.