ביאור הגר"א/יורה דעה/פא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png פא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (ליקוט) או טריפה. מתני' קס"ז ב' ואע"ג דאין הלכה כן מ"מ למדנו לחלב שאינה בקיבה. הרי"ף והרא"ש פ"ג סנ"ב (ע"כ):

(ב) וצירה. בכורות שם וחולין קי"ב ב' ק"כ א':

(ג) ומי כו'. בכורות ז' ב' כלישנא בתרא:

(ד) ויש כו'. שסובר דהא דרב ששת לאו הלכתא הוא כיון דפירשא הוא מותר כמו פרש שור הנסקל בפ"ב דע"ז (ל"ד ג') וכמו חלב הקיבה של נבילה בספ"ה דחולין כמ"ש הרי"ף שם ועור החמור בבכורות שם:

(ליקוט) ומ"ר כו'. פסק כלישנא בתרא דרב ששת שם דהגאונים פסקו בכ"מ כלישנא בתרא ובשל תורה הלך אחר המחמיר הרא"ש שם: ויש מי שמתיר. הוא הרמב"ם וס"ל ג"כ דהסוגיא והלכתא בכ"מ כלישנא בתרא ומדחזינן סתמא דמתני' דבש צרעין טהור במס' מכשירין דלא כר' יעקב ורב ששת ס"ל כר' יעקב ע"כ אין הלכה כר"ש וע"ל ס"ט ואע"ג דללישנא קמא דר"ש אתי אפי' כמתני' דלא כר' יעקב מ"מ אזיל לשיטתיה כנ"ל דלישנא בתרא בכ"מ עיקר והמרדכי כתב דמ"ר חמור אסורין ושל שאר מותרין אפי' ללישנא בתרא וה"פ של סוסים וגמלים כיון דלא שתו אינשי ודאי פירשא בעלמא הוא ומותרין כי תבעי כו' (ע"כ):

(ה) אבל מי כו'. דהא אפי' חלב ודם שלו מותר כמ"ש בפ' אע"פ ס' א' ואמרינן בפי"ד דשבת (ק"י א') מהו לשתות כו' מכלל דבחול שרי:

(ליקוט) אבל מ"ר דאדם כו'. מחד הוכחה דמרדכי שם שהוכיח מדמותר משאר בהמה טמאה כנ"ל ה"ה דאדם וא"כ לדברי הרא"ש הנ"ל ס' ראשונה היה אסור אבל משאר הוכחות שם שהוכיח מדמיבעיא להו בשבת מכלל דבחול מותר ועוד מדל"ק וכי בחול מי התיר לך ועוד מדקאמר בכתובות ס' א' דאף חלב מהלכי שתים מותר וזה לא גרע מחלב וזו ראיה ברורה שאין להשיב דהא לא איבעיא להו בגמ' שם אלא אי דמי לחלב אי לא (ע"כ):

(ו) אם הוא כו'. עתוס' דחולין י"א א' ד"ה אתיא. ויש ללמוד כו'. אבל הרא"ש כ' דלמסקנא דאזלינן בתר רובא רוב בהמות כשרות הן והוי חזקה מכח רובא והשתא הוא דאיתרע וכמ"ש בכתובות י"ב ב' וע"ה ב' ועתוס' דנדה ב' ב' ד"ה דאיכא כו' אבל אי לאו כו' וכ"כ הרר"י ממ"ש (חולין ט' ה' ופ"ג די"ט) נשחטה בחזקת היתר כו' אלמא בהמה בחייה בחזקת שאינה טרפה:

(ז) אבל אם כו'. כיון דע"כ יצתה מחזקתה שעה אחת וכמ"ש בנדה נ"ו א' וכן הכתם כו' אלמא כיון דיבש הוא וא"א לומר עכשיו ראתה לא אמרינן העמד על חזקתה ומטמאינן עד הכיבוס. ר"ן. ואע"ג שאמרו שם ומטמא בין לח בין יבש משום לתא דיבש כמ"ש תוס' שם נ' א' ד"ה ושרצים כו' וי"ל כו':

(ח) שבידוע כו'. כמ"ש בפ' א"מ (נ"א א') ובפ' המדיר:

(ט) מיהו כו'. חולק על הש"ע וכדעת סמ"ק דאף בכה"ג אמרינן דאז נטרפה ומעמידין על חזקתה:

(י) אבל ביתרת כו'. דלא כהגש"ד שמתיר מקודם יב"ח דטרפה אינה חיה יב"ח וע"ל סי' נ"ז סי"ח בהג"ה:

(יא) ואם היתה כו'. דמחזקינן לכולהו בכשרות דרוב כו' כנ"ל:

(יב) ואם יש כו'. כיון דמן התורה בטל ברוב וע"ל סי' צ"ח ס"ב:

(יג) דהוי כו'. כמ"ש בהג"ה (ק' א'):

(יד) ואם נטרפה כו'. כמ"ש בפ"א דכתובות (ט' א') ועבה"ג:

(טו) ויש אוסרין כו'. או"ה. וס"ל דאין סירכא בפחות מג"י כמו בהוגלד פי המכה ואין בו אלא חד ספיקא אבל קודם לכן מותר כשיטתו בהג"ה לעיל בהוגלד פי המכה. ודעת ש"ע כמ"ש במשמרת הבית די"ל דרגע קודם השחיטה נגמרה הסירכא הלא"ה היה אסור לעולם כשיטתו לעיל (צ"ע דמ"מ הוי ס"ס):

(טז) מי דגלי כו'. נלמד מחלב ואף ליש מי שאוסר מודה כאן דפירשא בעלמא מדקא מיבעיא להו בחמור ש"מ בטהורה ודאי מותר ב"י:

(יז) ומי כו'. דהא עבדי כותח ממנו כמ"ש ברפ"ג דפסחים:

(יח) ויש מי כו'. דאמרינן קי"ד א' אבל לענין בשר בחלב כו' והיינו מימי חלב דמי חלב אמרינן שם קי"א ב' אסור לאכול בכותח וכן בפ"ג (מ"ג ה') ופ"ז (ע"ו) דפסחים והוצרך ללמוד בבכורות שם על חלב דמותר אבל מימי חלב דאינו בכלל חלב ליכא קרא להתיר וסברא ראשונה ס"ל דדוקא לענין בשר בחלב אינו כחלב אבל לכ"ד הוי כחלב וכמ"ש שם לזרעים:

(יט) כשרה כו'. כגי' ספרים שלנו דלא כגי' רש"י:

(כ) ויש כו'. עתוס' שם ד"ה ה"נ ולכאורה כו' ואור"ת כו'. וסברא ראשונה ס"ל דכ"ז קודם חזרה נשנית אבל קשה לפי' דא"כ כשרה שינקה כו' קודם חזרה וטרפה כו' לאחר חזרה וה"ל למיתני כולה להיפך לרבותא אבל לפי' ר"ת הכל לאחר חזרה ועוד מ"ש רי"ף דפירשא הא במתני' אמרו מפני שכנוס כו' ועוד דהא מי רגלי חמור אסורים בשלמא להרמב"ם ניחא כנ"ל ובירושלמי פ"ב דע"ז קבת העובד כוכבים ושל נבילה אסורה כמשנה ראשונה טריפה שינקה מן הכשירה קבתה מותרת כמשנה אחרונה כשרה שינקה מן הטרפה קבתה אסורה כמשנה אחרונה ומייתי שם עובדא שבקעו זאבים יותר משלש מאות צאן ובא מעשה לפני חכמים והתירו קבותיהן אמרו ביצה גידולי גופה קיבה ממקום אחר באת ור"ל כמ"ש במתני' שכנוס במעיה כנ"ל. והרמב"ן כתב דבנוסחות הישנות הוא כגי' רש"י דל"ג וכ"ש בקיבת כו' ומדברי ב"ח פסוקות הוא וכ"כ הר"ן:

(כא) ומיהו כו'. גמ' שם:

(כב) או כו'. תוס' שם ד"ה חיישינן כו':

(כג) ויש כו' אבל כו'. עתוס' שם ד"ה כאן כו':

(כד) כגון שחלבתו כו'. רש"י שם:

(כה) או כו'. דלא נקט רש"י כלי אלא לאפוקי ע"ג הדד או חולבת לתוך פיו. ב"י:

(כו) והיו מכין כו'. דאינו אסור אלא מדרבנן מדהוצרך להקשות מדברי רב ששת דאפילו מצות כו' וע"ש סוף מ"ה ב' ארנב"י כו' ושבת מ' ב' ושאר מקומות:

(כז) לבריא כו'. תוס' שם ד"ה רי"א כו' וכמ"ש ביומא פ"ב א' ועתוס' דשבת ס' ב' ד"ה השתא כו':

(כח) מעת לעת כו' והוא כו' ואם כו'. ירושלמי והביאו הרא"ש:

(כט) ובתוך כו'. גמ' שם פירש לאחר כו':

(ל) עד סוף כו'. רמב"ם ואינו כן דעת ש"פ:

(לא) חלב העובדת כוכבים כו'. ע"ז כ"ו א':

(ליקוט) חלב עובדת כוכבים כו'. מתני' וגמ' ע"ז כ"ו א' וירושלמי שם אבל עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראל דכתיב והיו מלכים אומניך ושדותיהם מיניקותיך אלא שר"ח כתב דוקא במקום סכנה דבירושלמי מסיים שם תני יונק תינוק מן העובדת כוכבים ומבהמה טמאה ומביאין לו חלב מ"מ ואינו חושש לא משום יונק שקץ ולא משום טומאה אלמא דומיא דבהמה טמאה הוא וכן בגמ' דידן בס"פ חרש קי"ד א' וקאמר שם התם משום סכנה א"ה כו' וכ"מ בתוספתא דשבת דתנא שם אין יונקין מן העובדת כוכבים ומן בהמה טמאה אבל רשב"א כתב דממדות חסידות הוא לפי שחלב מגדל טבע כיוצא בו לכן עריבו בהדי בהמה טמאה ובמ"ר פ' שמות וקראתי לך אשה מינקת כו' וכי אסור היה למשה לינוק מחלב עובדת כוכבים לא כן תנינא אבל עובדת כוכבים מניקה כו' פה שעתיד לדבר כו' וז"ש ומ"מ כו' דחלב כו'. ר"ג רפ"ב דע"ז ועתוס' שם י' ב' ד"ה א"ל כו' (ע"כ):

(לב) ומ"מ כו'. כמ"ש תוס' בע"ז י' ב' ד"ה א"ל בשם מדרש חלב מטמא כו':

(לג) וכן לא כו'. דבשביל כה"ג יצא אחד כמ"ש בירושלמי פ"ב דחגיגה והביאו תוס' שם ט"ו א' ד"ה שובו כו'. הג"א פ"ב דע"ז ס"ו ד"ה להזהיר:

(לד) ואע"פ כו'. עתוס' דע"ז ס"ט א' ד"ה ההוא כו' ור"ל דהוא נטל"פ וכ"ה במרדכי:

(לה) דבש כו' ויש כו'. עבה"ג וכשיטתם דהרמב"ם פסק דלא כרב ששת והרא"ש פסק כלישנא בתרא דרב ששת:

(ליקוט) דבש כו' ויש כו'. תליא בפלוגתא הנ"ל דס"א ור"ת פסק ג"כ דמותר וס"ל כהרמב"ם או שפ' כלישנא קמא דר"ש והוא להחמיר דללישנא בתרא ע"כ לא קי"ל כר"ש כיון דסתם מתני' דלא כוותיה כנ"ל (עברא"ש שם ובא"ז הלכות בכורות ס"ס תפ"א. והעיקר בדעת הרמב"ם כמש"ל ס"ק ד' במקומו):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון