ביאור הגר"א/חושן משפט/תכ

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט תכ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) אסור כו'. סנה' פ"ה א' א"ל ואחר כו' וע"ש כל הסוגיא:

(ב) ואם כו' שנא' כו'. כתובות לג א':

(ג) ואם הקפידה כו'. סנה' שם וה"ק ומה כו':

(ד) וצריכין כו'. עבא"ח סי' נה סי"א וסי"ב:

(ה) ואפי' הכה כו'. מכות ח' ב':

(ו) שהרי כו'. ב"ק פ"ח א' ועבה"ג וב"ח כ' שלכך כ' של חבירו משום דבשלו אף ביש בה ש"פ לוקה כיון שאינו משלם דלא כסמ"ע שכ' דברים זרים מאד:

(ז) אם החבלה כו'. ואם אין כו' עד ס"ט ירושלמי והביאו הרי"ף ורא"ש שם:

(ח) י"א כו'. רש"י שם צא א' ד"ה וריפוי כו' ובירושלמי ר"פ תני בן עזאי אומר נותנין נכאי מזון מהו נכאי מזון בקדמיתא הוינא אכל טלופחין וירק וכדון לית בי מיכל אלא ביען ותרנגולין ומה דו אמר יהבין ליה:

(ט) או אצבע כו'. עסי"ד:

(י) (ליקוט) הכהו במקום שאינו נראה. כגון שהכהו על ברכיו או בגבו. רמב"ם (ע"כ):

(יא) ולא ראהו כו'. דלא גרע מהכהו במטפחת בס"ח ורקק בחבירו בסל"ח:

(ליקוט) ולא ראהו כו'. זהו מהגהת הראב"ד עליו וטעמו דלא ורע ממטפחת דס"ח וכן הגיה שם במטפחת וכמ"ש בס"ח בהג"ה וי"א כו' (ע"כ):

(יב) במטפחת שבידו או כו'. לשון הרמב"ם ובירושלמי טומוס והוא שטר וכמ"ש בתוספתא ספ"ט הכהו באחר ידו בנייר בפנקס בעורות שאינן עבודין בטומוס של שטרות שבידו נותן ארבע מאות זוז לא מפני שמכה של צער אלא מפני שמכה של בזיון שנ' קומה ה' הושיעני אלקי כי הכית את כל אויבי לחי כו' בשבט יכו על הלחי גוי נתתי למכים כו'. וה"ה למטפחת ורא"ש פי' בשם ערוך קלף:

(יג) וי"א דוקא כו'. כנ"ל ס"ז:

(יד) ואם כו'. כנ"ל:

(טו) השקהו כו'. למד ממ"ש פ"ו א' וצ"ע דשם פ"ה ב' אמרינן ריפוי כגון כו' ול"ק בכה"ג וצ"ל שגי' הרמב"ם שם היתה בכה"ג שהרי לא הזכירו מ"ש בגמ' שם כלל:

(טז) אבל אם כו'. כמ"ש בסנהדרין ע"ז א' סוף חמה כו' ועתוס' שם ד"ה סוף כו' וכ"ש לענין נזקין דהא פליגי במצמצם בנזקין שם:

(יז) שער ראשו. ל"ג שער דזה אין סופי לחזור ובכלל נזק הוא ועוד א"כ גילח נמי וכ"כ סמ"ע וכ"ה בגמ' שם:

(יח) המחסר כו'. כמש"ש פ"ו א' וכנ"ל ס"ה וה"ה לכל איברים שאינן חוזרין וכמ"ש בפ"ק דקדושין לענין עבד שיוצא בכל איברים שאינן חוזרין דיליף משן ועין וה"ה כאן ועסי"ד:

(יט) אפי' כו'. דהא אחבורה חייב רחמנא וע"ש פ"ד ב' ולכן דוקא שאינה חוזרת כמ"ש בשבת קז ב' מנין לחבורה כו' וז"ש לפיכך כו' כמ"ש בפ"ג דחולין ושאר שקצים ורמשים כו' וה"ה לאדם כמש"ש קכב א' ועסט"ו או חבל כו' וכנ"ל וכמש"ש חבורה נאמר תחלה כו'. ומ"מ מ' שם פ"ח א' דוקא במקום הנראה כגון בפנים וכן השיגו המ"מ וע"כ צ"ל כן דהא שמין אותו כעבד ואמרינן בכתובות נ"ח ובקדושין י"א אי משום מומין שבסתר כו' וכה"ג אמרינן לענין יציאתו לחירות מומין שבגלוי ואינן חוזרין:

(כ) (ליקוט) כאלו כו'. ר"ל עבד כנעני שאין דמים לעברי וערש"י בב"ב י"ג א' בד"ה ה"ג כו' אבל אינו כו' (ע"כ):

(כא) ואם היה כו'. כמו בשבת בסי"ז בהג"ה:

(כב) אבל אם כו'. דאל"כ דאף לפחות משערינן א"כ למה אמרו דשמין אותו כעבד סתמא שאינו אלא באדם בטל:

(כג) צער כו' בסייף כו'. שם:

(כד) ובמקום כו'. מתני' וגמ' שם ליטול זה מזה כו':

(כה) (ליקוט) כפועל בטל כו'. וכ"כ הרא"ש שם וכמ"ש בב"מ ע"ו ב' אינו דומה כו': (ע"כ):

(כו) ועושין חשבון כו'. כמש"ש צ"א א' וכמ"ש בסי"ח:

(כז) ודוקא כו'. תוס' שם ד"ה רואין כו' וכמש"ש פ"ז א' שבת דהוה מרקיד כו'. הרא"ש וכן ראיה מפ"ק דעירובין ועתוס' בב"ק שם ד"ה חרשו ולר"י נראה כו':

(ליקוט) אם כו'. כמש"ש פ"ו א' דהוה מרקיד כו' וערש"י שם ד"ה דבעי כו'. הרא"ש (ע"כ):

(כח) ודבר זה כו'. כמ"ש בסי"ט אמר המזיק כו' שהרי אף אם א"ל אסייך אנא היה שומע לו א"ל משום דא"ל דמית עלי כו' וכן אסיא דמגן כו' וזש"ש עלו בו צמחים מחמת כו' ואיירי בבה"ג וכמ"ש בסי"ט הרי שלא כו' ועסמ"ע:

(כט) ועלו בו כו'. בת"ק בברייתא ולא כחכמים דמתני' דלא כוותייהו:

(ל) אינו דומה כו'. רמב"ם וטור ורש"י במתני' כאן דלא כרש"י בכתובות מ"ם א':

(לא) וכן המתבייש כו'. כ"ה בגמ' פ"ו א' ופ' כר' יהודה דהלכה כמותו נגד ר"מ ור"ש כמ"ש בפ"ד דעירובין ואע"ג דמתני' אוקמוה כר"ש היינו משום דרי"א סומא כו' אבל לענין זה פשטא דמתני' יותר אתי כר"י ולכן השמיט הרי"ף פלוגתייהו וכפשטא דמתני' ודלא כרא"ש שפ' כר"ש ע"ש:

(ליקוט) וכן כו'. כר"י אבל הרא"ש פ' כר"ש דאוקמי למתני' שם כוותיה וזה אינו מוכרח ועוד כ' דמתני' שם צ' א' כוותיה דאמר פרע ראש כו' אר"ע כו' ומעשה כו' מכלל דת"ק נמי כב"ח שירדו כו' משער וזו ראיה גדולה (ע"כ):

(לב) והמבזה כו'. כמ"ש בפ' הנזיקין וע' רמב"ם פ"ד מה' כלי המקדש:

(לג) או שהכהו כו'. פ"ה ב'.

(לד) אם אינו כו'. כפר"י שם ד"ה חרשו כו':

(לה) ומחוייב כו'. עתוס' שם ד"ה נהי כו' וכ"כ הרא"ש והרשב"א וכ' וז"ש פ"ו א' הב"ע כגון שחרשו ואמר חייב בכולן והיינו בהני תלתא:

(ליקוט) ומחוייב כו'. עתוס' שם ד"ה נהי כו' ושם פ"ו א' ד"ה כגון כו' (ע"כ):

(לו) אבל כו'. כמש"ו וכמ"ש בס"ח:

(לז) לפיכך כו'. שם:

(לח) הזורק כו'. ל"ג א' ומאן דמתני לה אקמייתא כו' ופ' ברי"ף כן וכשיטתו בכ"מ:

(לט) שנא' כו'. שם.

(מ) ואם הנחבל כו'. שדין הנחבל כמו הנגזל כמ"ש בפ' הנשבעין ואמרינן בנגזל שם ואימר לא משכנו כו':

(מא) וי"א כו'. ממש"ש והתניא ר"א כו' ועתוס' סד"ה ביישו כו' ונראה דרי"ף ורמב"ם ל"ג להו וכן נראה דהא בברייתא ראשונה תני ר"א חרש וקטן כו' ועוד דלמה לא פשטוהו מזה הברייתא ובב"ח דחק עצמו ואין דבריו נראין:

(ליקוט) בסנהדרין פ"ה א' ועתוס' שם ד"ה והאמר כו' ובב"ק שם ד"ה ביישו כו' אך ק' דבמסקנא כו' וכ"ד הרא"ש שם (ע"כ):

(ליקוט) ביישו כו'. ורי"ף השמיטו משום קושיא דרבא שם פ"ד ח' ועתוס' שם ד"ה זילו כו' (ע"כ):

(מב) את החרש כו'. שם:

(מג) או את הגר. פ"ח א' וליטעמיך כו':

(מד) או כו'. מתני' שם וכת"ק:

(מה) שכשמכלימין כו'. טור וכנ"ל סל"ה:

(מו) ומ"מ אינו כו'. פ"ו א' מאן תנא להא דת"ר נתכוין כו' וכנ"ל וכר"י:

(מז) ויש לב"ד כו'. כנ"ל סי' כז ס"ב:

(מח) וי"א כו'. וכ"כ בסי' א' ס"ו עמש"ש:

(מט) וי"א דמכין כו'. במרדכי שם כ' דמלקין אותו שהרי עבר על לאו גמור דלא תונו אותו וכמ"ש בב"מ ס"פ הזהב וכ' ב"י ותימהני דהא קי"ל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע כו' ואפשר דמכות מרדות מדרבנן קאמר. ובלא"ה אין מלקות עכשיו:

(נ) והמוציא ש"ר כו' כ"ה ברא"ש שם ועמ"ש בסס"א:

(נא) האומר לחבירו כו'. כמ"ש בפ"ד דתענית כאלמנה לא כאלמנה כו' ובפד"א כמעשה ער ואונן ולא כמעשה כו' ה"נ י"ל אתה מכחש כמו ממזר אבל לא ממזר ממש אף דאינו אומר בכף הדמיון מ"מ ל"ד קאמר דהא בספ"ב דנדרים ויבואו בני לידי ממזרות ולאו ממזר גמור קאמר ע"כ וכ"ש בכה"ג:

(נב) וי"ח כו'. ממ"ש ברפ"ב דיומא ודלמא כבן שנה כו' אחזי ליה סיוטא כו':

(נג) המדבר רע כו'. עמ"ש בא"ח סי' תר"ו ס"ג:

(נד) ואם קרובים כו'. גמ' סוף יומא וכמש"ש ס"ב:

(נה) הקורא לחבירו כו'. כמ"ש בפ"ז דסנהדרין כמאן קרינן לרשיעא כו':

(נו) אבל אם לא כו'. גדולה מזו אפילו אם אומר שהאמת אתו אם א"י לברר חייב כמ"ש בפ"ק דקדושין באומר השבע כי שאין עבדי אתה:

(נז) (ליקוט) תקע כו'. כת"ק ואע"ג דר"י נשיאה עבד כריה"ג לא קי"ל כוותיה אלא כהנך עובדי דרפ"ד דבתראי נינהו (ע"כ):

(ליקוט) תקע כו'. כת"ק ואע"ג דרי"נ עבד שם כריה"ג סמכינן ארב יוסף ור"ה ברפ"ד דעבדו כת"ק. הרא"ש שם וש"פ (ע"כ):

(נח) וכזה הוא כו'. ל"ז א':

(נט) מ"מ כו'. כמ"ש בסוף ב"ק ולא ישנו מתנהג כו' וש"מ:

(ס) כל אלו כו'. ל"ו ב':

(סא) (ליקוט) שאין בו כסף כו'. כמ"ש ברפ"ד שסלע הוא פלגא דזוזא (ע"כ):

(סב) (ליקוט) שכל מעה כו'. כמ"ש הרי"ף ורא"ש בריש קדושין ע"ש ועי"ד ר"ס רצ"ד וסי' ש"ד (ע"כ):

(סג) בד"א כו'. עתוס' כז ב' ד"ה הרי כו':

(ליקוט) בד"א כו'. אף בג' הראשונים דבירושלמי והביאו הרא"ש שם תני עלה דמתני תני רב לבעיטה כו' ומ' דאמכובד דומיא דמסני' ואף שחולק עם הגמ' שלנו בשיעור ואינו משער באצבעות הרגלים וביד משער בגודל ג' פרקים ראש הגודל שהוא שוה עם פרקים בשניים של האצבעות (ע"כ):

(סד) י"א שאלו כו'. והגי' שלנו הוא ברי"ף להיפך שהסכים לדברי החולקים וכדעת הרמב"ם בסמ"א והביא ראיה ממה שלא חייבוהו לחנן שם ל"ז א' אלא פלגא דזוזא ואינו מוכרח דבסתמא אין בהכאה כזה ריפוי ושבת והרא"ש הכריח בשם הרי"ף משם להיפך כגי' הרי"ף להיפך וג"כ אינו מוכרח:

(ליקוט) י"א כו'. וכ"כ רש"י שם לו ב' ד"ה נותן לו כו' (ע"כ):

(ליקוט) י"א כו'. ערש"י פ ד ב' ד"ה ד' מאה כו' (ע"כ):

(ליקוט) י"א כו'. גמ' שם צב א' וערש"י שם ד"ה כל אלו כו' (ע"כ):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---