ביאור הגר"א/חושן משפט/תיט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כשב"ד כו' וכ"ז שימצא כו'. י"ד ב' דת"ר שוה כסף כו' והתניא ישיב כו' וא"כ דינו כבע"ח וכמ"ש בסי' קא ס"ב:
(ליקוט) כשב"ד כו'. רמב"ם ולמד מבע"ח דכשיש מטלטלין אין נזקקין לקרקעות וצ"ע דל"ד דשם כשיש לו כסף אין נזקקין לש"ד ומטלטלין דמי לכסף משא"כ כאן והרי ר"ה דמחמיר אמר או כסף או מיטב אלמא יכול לגבות קרקעות אע"ג שיש לו כסף ועתוס' שם ד"ה רב הונא כ"ש לדידן דקי"ל כר"פ ור"ה בדר"י וכ"כ הרמב"ם וש"ע לעיל סי' שמח ס"ה וג"כ תמוה וכ"מ ברא"ש דב"ק שם סוף ס"ה ולענין פריעת ב"ח כו' אי כו' כיון דזוזי יהיב כו' מדקא' ולענין פריעת כו' מ' דוקא בבע"ח ועוד דקאמר כיון דזוזי יהיב והוא דוקא בבע"ח דדינו בכסף וצע"ג (ע"כ):
(ליקוט) כשב"ד כו'. הוא לשון הרמב"ם אבל לשון הטור יתן לו מטלטלין כו' ע"ש ור"ל ברצונו של מזיק תלוי ואמר שלוקח מטלטלין לאפוקי מרב הונא דאמר כ"ז שיש לו מיטב א"י ליתן לו מטלטלין וכן פי' ב"ח ודו"פ דלא כב"י וז"ש ואפי' שיש לו כסף כו' אבל לשון הרמב"ם אינו מורה כן דאינו תולה ברצון המזיק ונראה דס"ל כדעת הרמ"ה דכ"ז שי"ל כסף א"י ליתן לו לא מטלטלין ולא קרקע וה"ה כשיש לו מטלטלין דאי"ל קרקע ועסי' שנד ס"ה אלא שצ"ע למה לא כ' הרמב"ם דביש לו כסף שאי"ל מטלטלין ונר' שהרמב"ם ס"ל דמטלטלין ה"ה כנסף כמש"ש י"ד ב' והני כולהו כסף כו' ומפ' מ"ש שם ט' א' ר"ה אמר או כסף או מיטב ר"ל אם יש לו כסף יתן כסף ואם אין לו יתן מיטב כפי' הרמ"ה איתביה כו' הב"ע בדל"ל ר"ל שאין לו מטלטלין אז אר"ה שיתן מיטב פשיטא מ"ד כו' שיזבין מיטב שדותיו אמרה תורה ודלא כפירש"י דמ"ש בדל"ל שאין לו מיטב אז יתן סובין והוא ס' הפוכה דסובין טוב ממיטב כמ"ש ז' ב' כל מילי כו' וס"ל להרמב"ם דמטלטלין בכלל כסף הוא וז"ש ר"ה או כסף או מיטב ולא הזכיר מטלטלין שהוא בכלל כסף ולפ"ז ל"פ ר"פ ור"ה בריה דר"י אר"ה ול"פ על ר"ה מש"ש י"ד ב' השתא אי אית כו' דלפרש"י ק' קושית הרא"ש דלמא בשיש כסף אי מיטב אבל לפי' הרמב"ם ניחא וזה הכריחו ג"כ דמטלטלין הוא בכלל כסף דאל"כ לוקמיה בי"ל כסף (ע"כ):
(ליקוט) כשב"ד כו'. וכ"כ נ"י שם בשם הרמ"ה אלא שכ' דבכל הוא שוה לבע"ח דכשיש לו כסף אין נזקקין למטלטלין ואינו כן דעת הרמב"ם (ע"כ):
(ב) ואם לא כו'. כמש"ש ז' ב' כל מילי כו' בר כו':
(ג) ואפי' שיש כו'. עמ"ש בסי' שנד ס"ה:
(ליקוט) ואפי' שי"ל כו'. דלא כר"ה דס"ל דוקא אם א"ל קרקעות ולא כסף ודלא כר"ת שפ' כר"ה. הרי"ף דר"פ ור"ה בריה דר"י בתרא. וכ"פ הרא"ש וכ' דרב כהנא שם יו"ד ב' ג"כ כוותייהו ס"ל דאל"כ מאי פריך די"ל דקמ"ל אפי' אית ליה כסף תו מיטב (ע"כ)
(ד) ושמין כו'. כמ"ש בסי' קא ס"ט:
(ה) אם יש כו' כמ"ש בסי' קב ס"ב:
(ו) (ליקוט) אבל אם כו'. טור וכשיטת הרא"ש דא"י לכופו גם בבינונית וזיבורית ומה שפריך א"כ הורעת כו' בכה"ג וא"כ ה"ה לב' עידית וערא"ש שם וע"ל סי' קב ס"ב (ע"כ):
(ז) (ליקוט) אם כו'. ר"ל בזה"ז דבימי הגמ' לא היו גובין ממטלטלי דיתמי כמש"ש י"ד ב' אבל האידנא כמו שגובה בע"ח כו' הרי"ף שם וכ' הרא"ש שם שהר' אפרים חולק דלא תקנו אלא לב"ח וכתובה אבל נזקין מלתא דלא שכיחא והרא"ש הסכים לדעת הרי"ף ולא מטעמו אלא משום דבזה"ז דינא הוא כמ"ש תוס' בכתובות ס"ז א' בד"ה גמלים כו' ומכאן כו' אבל כ' ואין נראה לר"ת וכ"כ הרא"ש שם (ע"כ):
(ח) (ליקוט) מגבין לו כו'. גיטין נ' א' ועבה"ג אבל הרשב"א כו'. וכ"כ הרא"ש שם בשם הר' יונה והסכים עמו וכ"כ לעיל ס"ס קח (ע"כ):
(ט) שכל כו', עסי' קח סכ"א שחולק ע"ז ועמ"ש בליקוטים ב' א' בשם הרשב"א:
(ליקוט) שכל כו'. מתני' ר"פ הנזקין (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |