ביאור הגר"א/חושן משפט/מג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png מג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כותבין. גטין כ"ו א' ר"ה ב' ב"ב קס"ד ב' והרבה מקומו':

(ליקוט) כותבין בשטר כו'. מתני' פ"ג דגטין ומקום הזמן כו' ובתוספתא פ' בתרא דב"ב גופו של שטר ביום פ' בשבת פ' בחדש פ' בשנה פלונית במלכות פ' לא כ' בו היום ידו על התחתונה כל אותה שבת לא כ' שם שבת ידו על התחתונה כל אותה חדש לא כ' בו שם חדש ידו על התחתונה כל אותה שנה לא היה כ' בו שנה ידו על התחתונה כל אותה מלכות (ע"כ):

(ב) ואם לא כו' אבל כו'. ב"מ ז' ב':

(ג) ויש מי. ב"ב קע"ו הוחזק כו' שאני כו' הלא"ה גובה מיום שהוחזק:

(ליקוט) ויש מי כו'. ירו' פ"ג דיבמות תני ג' גטין הללו גובה מבני חורין א"ר ירמיה בד"א בשלא הוחזק השטר ביד המלוה אבל אם הוחזק השטר ביד המלוה גובה ממשועבדין (ע"כ):

(ד) שובר שאין. שם קע"א ב':

(ה) וגם לא. מדקאמר שם דלמא שבקיה כו':

(ו) אם כ'. אם כו'. כנ"ל ב"ב קע"א א' ת"ר כו':

(ליקוט) סי' ג' ד' ה' אם כו' כיון שהוא טעות דמוכח כמו שטר שנכתב בשבת בי' בתשרי (ע"כ):

(ז) כתב ידי. גטין פ"ו א'. כ' בכת"י כו' מדנקט ביש עדים אין בו זמן ולא נקט אצל כת"י אין בו זמן:

(ליקוט) כת"י כו'. עתוס' דיבמות ל"ב ד"ה כתב כו' אר"י דכתב בכת"י כו'. וכ"כ הרא"ש שם וזהו הטעם שאמרו בירו' ג' גטין הללו גובין מב"ח והכל משום זמן (ע"כ):

(ח) ולפיכך כו' ואם יטעון כו'. שם גזירה כו' מ' ממשעבדי דוקא ועוד שם ע"ב אלא הא כו' ומאי קו' הא משום זה גובה מב"ח וכשר:

(ליקוט) ולא יגבה כו'. ממ"ש נהי לא גבי כו' ול"ק מב"ח מיהא כו' ועוד ממ"ש שם ב' אלא כו' (ע"כ):

(ט) וי"א. דפסולין מ' לגמרי וראית ס' הראשונה דחו שם תוס' ד"ה שטר וע"ש:

(ליקוט) וי"א כו'. מדנקט פסולין ועוד מדמדמי ר"ל שם לשטר שיש בו רבית ובתוספת' מ' דשטר שיש בו ריבית פסול לגמרי דתני המוצא שטר שיש בו רבית יקרענו בא לב"ד יקרעוהו וע"ל סי' נ"ב ס"א (ע"כ):

(י) (ליקוט) בד"א כו'. תוס' פ"ג דב"ק ופ"ה דב"מ וש"מ וע"ש (ע"כ):

(ליקוט) בד"א כו'. דהא מדמי גמ' שטר מוקדם לרבית לר"מ דקנסינן אלמא דדמי לריבית ושם העדים פסולין (ע"כ):

(יא) וי"א דהעדים. ירושלמי:

(ליקוט) וי"א דהעדים כו'. ירושלמי פ' בתרא דשביעית שט"ח המוקדמין פסולין מפני שמייפה כחן והמאוחרין כשרין מפני שהוא מורע כחן מי מודיע שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן החתומין בשטר לא כן ארשב"ל עשו דברי החתומין בשטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד תמן שאמרו לא חתמנו כל עיקר ברם הכא אמרי ע"ז חתמנו וע"ז לא חתמנו. רז"ה ספ"ק דר"ה. והרמב"ן חולק ומוקי להירושלמי בשאין כת"י יוצא ממקום אחר דנאמן במגו כמ"ש בפ"ב דכתובות ודבריו צ"ע דא"כ מאי כרי' שם והארשב"ל עשו כו' כיון שאין כת"י יוצא ממ"א כמ"ש בכתובות י"ח ב' כל כמיניה כו' והארשב"ל כו' אבל ברישא נאמנים והכי הל"ל והא לא משוו נפשייהו רשיעי כמ"ש בגמ' שם וע"ל ר"ס כ"ט (ע"כ):

(ליקוט) וי"א כו'. מל' הרב כאן מ' דקאי אעדים שלא יהיו פסולים והשטר ידוע שהוא מוקדם כ"ה בסמ"ע אבל בטור מ' דקאי שנאמנים להעידו שהוא מוקדם לפסול אותו וכ"מ בירושלמי שהביאו הרז"ה מי מודיעו וכן ל' הטור ובמה יודע שהוא מוקדם י"א כו' אלא ממש"ש אבל לדעת ר"י כו' והוא דברי תוס' בב"מ סד"ה שטר ועב"י אבל קשה ההיא דשט"ח כו' וי"ל כגון כו' מ' דקאי אעדים שלא יפסלו וצ"ל דמ"ש בטור שם לפיכך נאמנין לומר כו' קאי אעדים שלא יפסלו ולמד כמו שנאמנים לפסול השטר מטעם שע"ז חתמנו וע"ז לא חתמנו ה"ה לגבי עצמם וע"ז כ' אבל לדעת ר"י כו' וכ"ה דברי הרב ואמת הוא שה"ה לפסול השטר דפליג הרז"ה והרמב"ן (ע"כ):

(יב) אע"פ. כפי' הרז"ה:

(יג) וה"ה. ב"ב קס"ח א':

(יד) ויש חולקים. הרמב"ן שפי' הירושלמי בשאין כת"י כו' אבל בכל טעות כו' לא פליג:

(טו) (ליקוט) שטר שהיה כו'. כיון שאין מוכיח מתוכו כמו שבת ויוה"כ שאין הכל יודעים אם היה חתנו או לא אז (ע"כ):

(ליקוט) שטר כו' אין כ"ז כו' ר"ל מה שמוכיח מתוכו אין מציל דאין זה טעות מוכח לכל דאין הכל יודעים אם היה חתנו ול"ד למ"ש בסגד"ה ועדיין שייך הגזירה שמא יגבה מזמן ראשון וגם מה שחתום גברא רבא אינו מציל אלא שמסתמ' לא חתמו בכוונה אבל מ"מ שטר מוקדם הוא וכמ"ש בס"ח בד"א כו' והרשב"א ס"ל כדעת תוס' דלגמרי פסולים אפי' מב"ח ואף שלא הקדימוה בכוונה כנ"ל וכמש"ל מ"מ המקבל מתנה כו' וכמש"ל דאינו גובה ממשעבדי דשטר פסול הוא וז"ש בסי' קמ"ו סכ"ה הביא כו' וישבע היסת דאם נחשב כשטר גמור א"צ לישבע כלל וזש"ש בתשו' והביאו ב"י שם ואם יש עדים אחרים כשרים שראו כשקנו מידו בשנת נ"ח יכולים לכתוב ושטר מתנה משנת נ"ח דעדי מתנה א"צ שיהו מזומנין לעדות כדמוכח פ' י"נ כו' והא ודאי ע"כ בלא אחריות איירי דאל"כ בעדים הרבה שראו יכול לכתוב כמה פעמים ואין כותבין בכה"ג כמ"ש קע"א א' ועסמ"ע ס"ק ט"ז וכמש"ל סי' ל"ט ס"ה ע"ש וע"כ צ"ל דשטר הראשון פסול אפי' מבני חרי ואף בשאין כת"י יוצא ממקום אחר מדקאמר ומ"מ אם כו' יכולים לחתום כו' אבל שטר הראשון פסול מ"מ (ע"כ):

(טז) (ליקוט) ומ"מ אם העדים כו'. עסמ"ע וש"ך (ע"כ):

(ליקוט) ומ"מ כו'. דס"ל כרמב"ן בהג"ה בס"ח וכפי' הרב שם לענין עצמם שלא יפסלו כנ"ל וז"ש ואם כתב כו' אין נאמנין דפסולים הן ומ"ש יכולים כו' עבה"ג ול"ש כו' וכמ"ש בסי' מ"ט ס"ו בש"ע והוצרך לזה אף במתנה שיש בה אחריות ולכתוב בה אחריות דבזה אין כותבין שני שטרות ויכו' לכתוב מזמן שני כיון דקנו מידו בשנת נ"ח כמש"ש בתשו' שראו שקנו' מידו בשנת נ"ח ושם ואע"פ שהעדים אומרים עכשיו שלא קנו כו' ודלא מש"ש דעדים אחרים יכולים לכתוב כו' היינו בלא אחריות כנ"ל וז"ש אח"כ א"נ יעידו לפני ב"ד כו' ר"ל כדי לגבות ממשעבדי (ע"כ):

(יז) (ליקוט) מ"מ המקבל כו'. ר"ל לגבות מב"ח דממשעבדי ודאי לא גבי בשטר פסול וכשיטתו כנ"ל דאף מב"ח אינו גובה (ע"כ):

(יח) (ליקוט) מיגו כו'. ובהחזיק בה שני חזקה וכמ"ש בב"ב ל"ב ב' והלכת' כו' ועתוס' שם ד"ה והלכת' כו' אבל בלא"ה קי"ל דמגו להוצי' לא אמרי' בשטר פסול וכמש"ש בזוזי (ע"כ):

(יט) שטר. ב"ב קע"א ב' שטרא דנא אחרנוה וכתבנוה כו' וה"ה למוקדם. בה"ת:

(ליקוט) שטר מוקדם כו'. כמו במאוחר בסי"ב (ע"כ):

(כ) אפי' ראו. ב"מ י"ב ב' י"ט א':

(ליקוט) אפי' ראו כו'. כמ"ש אייתי ראיה אימתי מטא כו' וכנ"ל סי' ל"ט סי"ג (ע"כ):

(כא) ואע"פ. כ"מ שם:

(ליקוט) ואע"פ שלא כו'. שם קע"א ב' והאידנ' דלא כתבי' הכי כו' ועבה"ג (ע"כ):

(כב) בד"א. שם קנ"ו ב' וכס' הראשונה בסי' קי"ב ס"א:

(ליקוט) בד"א כו'. כשיטתו דאינו גובה אא"כ כתוב בהדיא מסוגי' דשם מ"ד ב' והא דפריך שם משט"ח המאוחרין הכי פריך בשלמ' אי אמרי' גובה י"ל דכתוב בו דאקנה. מ"מ ע"ש (ע"כ):

(כג) אא"כ כנ"ל:

(כד) ואין לאחר. שם קע"ב א' א ידעיתו כו' וכמש"ל סי"ט (ע"כ):

(כה) אא"כ כתב. שם גבי שט"ח:

(ליקוט) אא"כ כו'. כמ"ש בשט"ח שם בגמ' (ע"כ):

(כו) וי"א כו'. דקי"ל יד בעה"ש על התחתונה רק דאחזוקי סהדי בפסולין לא מחזקינן לכן דוקא במקוים אבל לא מקוים לא אפי' ליכא מערער. בה"ת:

(ליקוט) ויש מי כו'. כיון שיש בי ריעות' וכמ"ש בפ' הכותב מרעינן שטר' אפומיה ופי' הגאונים דלא גבי אלא בשבועה (ע"כ):

(כז) (ליקוט) ודוקא כו'. דבכה"ג אפי' אמנה יכול לטעון כמ"ש בר"ס מ"ו אע"ג דאין העדים נאמנים ע"ז אפי' אין כת"י יוצא ממקום אחר כמ"ש בכתובות י"ט א' כ"ש כה"ג דהעדים נאמנים ע"ז לד"ה כמ"ש בס"ח ועבה"ג וכ"כ בע"ה וכ' דלהכי מכשרי' דלא לפסול העדים ומעמידים אותן על חזקתן משא"כ בכה"ג (ע"כ):

(כח) (ליקוט) כל שטר כו'. תוס' בב"מ י"ט א' ד"ה אימת כו' וכמ"ש י"ג א' י"ב ב' כל שטרי לא ריעי כו' כיון דנפל כו' (ע"כ):

(כט) (ליקוט) ואפי' לא כו'. וה"ה לא חתמו כלל כמ"ש בסי' ל"ט ש"ך דלא כסמ"ע (ע"כ):

(ל) (ליקוט) שהוא מתחייב בקנין. ולא קנו עד הלילה. סמ"ע וש"ך ודלא כבה"ג (ע"כ):

(לא) (ליקוט) וס"כ כשכותבין כו' מי שנמסרה כו' ודוקא כו'. הכל נלמד מהא דא"ר בר שילא כו' דמיחזי כשיקרא וכמ"ש בסי"ט (ע"כ):

(לב) מיהו. צ"ל סוף ס"ך:

(ליקוט) מיהו אם כו'. די"ל קנינו כמו וקנינו מפ' והוי ענין בפ"ע (ע"כ):

(לג) יש מי. גטין יז ב' אהני לשבוע כו':

(ליקוט) יש כו'. כמ"ש בפ' מי שהיה נשוי בניסן סתמא ותוספת' וכנ"ל בס"א (ע"כ):

(לד) (ליקוט) משקרים ופסול. ר"ל אע"ג דלמחזי כשיקרא כשר בדיעבד כמ"ש בסי"ב בהג"ה ואין כו' וכמש"ש אבל כאן שקר גמור ופסול וכמ"ש בגיטין פ"א אבל דעת תוס' שם ורש"י בסנה' ל"ב א' דבשטרות כשר מהא דסנה' שם והפוסלים מפ' כפי' תוס' בסנה' שם ועתוס' דכתובות כ"א ב' ד"ה האמר ור"י כו' (ע"כ):

(לה) (ליקוט הא כו' שמטבע כו' כמ"ש בכתובות ק"י ב' דמסתמא הלוה לו מאותו המטבע וכמ"ש בסי' מ"ב סי"ד וכ"ש בשטר שמתחייב א"ע שממטבע אותו המקום נשתעבד כמש"ש נשא אשה ובגמ' מקולי כתובה כו' משא"כ בכתובה (ע"כ):

(לו) (ליקוט) ראובן כו'. עבה"ג ורש"י פי' בשטרי מכר (ע"כ):

(לז) אע"פ שאין. שם קע"א ב' וערשב"ם שם:

(לח) מי. כנ"ל בסך"ג ומגמ' הנ"ל נלמד:

(ליקוט) מי כו'. כנ"ל סכ"ג וכאן להיפך דיד בעל השובר על העליונה (ע"כ):

(לט) ראובן שהוציא. ב"מ י"ז א' א"ל ר"ז לר"א כו' וכ"ש לדידן דקי"ל כרב כהנא שם:

(מ) ראובן הוציא. דשטרות הולך אחר לשון נדרים כמ"ש בנדרים ס"ג א' וכמ"ש בסך"ח:

(מא) (ליקוט) שני שטרות כו'. כר"י והרמב"ם פ' כר"מ ועבי"ד סי' ר"כ ס"ח שם כ"ב הס' (ע"כ):

(מב) (ליקוט) וע' בא"ח כו'. ששם כ' לכתוב שניהם בפירוש ומ"מ בדיעבד כ' שם בא"ה כר' יהודה (ע"כ):

(מג) אם כתוב. גטין ע"ז א' יתיב ר"ז כו' וה"ה כאן מחצה ול"ק רוב אלא לבני א"י שלהם מ"ג ימים ויד בעה"ש על התחתונה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >