ביאור הגר"א/חושן משפט/מב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png מב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (ליקוט) אין כותבין כו'. דסוגיא דגמ' שם י"א א' י"ט ב' כוותיה דפריך והא בעינן כתב כו' וכן ממש"ש ובשבת ע"ט ב' דפתרא כדי כו' ול"ק כדי לכתוב שטר וע' רא"ש בכתובות כ"א ודוקא אחספא כו' (ע"כ)

(ב) (ליקוט) ואם כתבו כו'. ממש"ש ואר"א לא הכשיר ר"א כו' מ' דרבנן אף בכה"ג פוסלין ואף ר"י ל"פ אלא אליב' דר"א (ע"כ):

(ג) ודוקא שט"ח. כתובות ך"א א' ודוקא אחספא:

(ד) אבל. תוס' דגטין שם מהא דקדושין ך"ו א' ט' א' ועתוס' שם:

(ה) כל שטר. מהא דהרחיק ב' שטין בסי' מ"ה ס"ו וע"ש וכ"כ תוס' ב"ב קס"ב א' מהא דגטין י"א א' והא בעינן כו':

(ליקוט) כל שטר כו'. נלמד מהרחיק ב' שטין וי"ח דשם שאני שיכול להזדייף ועס"ד (ע"כ):

(ו) ולכן אם. פי' ועדיו מתוכו דאמרי' שם קס"ה באתר' דנהיגי כו' ופי' נ"י אמקושר שכ' עדיו מתוכו דקפיד' ובקדושין ל"ג וא"ל מ' דאפי' לא א"ל קפידא ועתוס' שם אבל בזה"ז דלא מסיק אדעתיה על מקושר ל"ל דקפיד' וראוי להיות כשר:

(ז) (ליקוט) שטר מקושר. פי' פשוט שעשאו כעין מקושר כ"כ בנ"י שם וע' בהגהת ש"ך (ע"כ):

(ח) ויש חולקין. דאין ראיה משם דוקא בדבר שיוכל לבא לידי זיוף:

(ט) (ליקוט) ובלבד כו'. כמ"ש בס"ג וכל כיוצא כו' (ע"כ):

(י) (ליקוט) ואל ידחוק כו'. כאן אפי' אינו יותר מדאי ועסמ"ע (ע"כ):

(יא) (ליקוט) ואם רואה כו' ואם צריך כו'. ע' בנ"י שכ' שאין נפסל בכך מדאמר כפתיה ואודי אבל לא פסלו. ונראה דוקא כל השטר אבל השינוי ודאי לא יגבה בו אם ניכר שינוי כמ"ש בש"ע (ע"כ):

(יב) וכל דבר. ירושלמי:

(ליקוט) וכ"ד כו'. ירושלמי ר"פ ג"פ ר' אבהו בשם ר' יצחק בן חקולא כל מה דאת יכול לתלות במחק תלה כו' (ע"כ):

(יג) ויש מי שאומר. ירושלמי דסנה' ר"ה הוה מקיל כו' וגמ' ב"ב מ"א א' וסנה' ך"ט א':

(יד) דק"ל. שם ודף ך"ג א':

(טו) (ליקוט) טענת דשייכא כו'. אבל אם טען טענינן אע"ג שאין יודע השינוי ובזה צדקו דברי הרמ"ה שלא כדברי הטור ועט"ז וש"ך (ע"כ):

(טז) ואם לא. כנ"ל בס"א:

(יז) אבל אי. מהא דספל וקפל לפיר"ת:

(יח) ואפשר. משם דאיבעיא להו אי חיישי' לזבוב:

(יט) (ליקוט) ואין ב' בשטר כו'. משמע דלא מיירי האידנ' דפסול בלא שריר וקיים ואפ"ה אם כ' בשטר ש"ו למדין משטה אחרונה וכ"כ בסי' מ"ד ס"ד היכא כו' ועש"ך שם. ס"ק י"ב שנתקשה בזה כקו' תוס' שם דדילמ' לא היה כ' ש"ו והוא זייף וכ' ש"ו דמ"ש בב"מ דכת' ש"ו היינו דוקא במקושר דבלא"ה פסול הוא וכן האידנ' ועש"ך סי' מ"ה ס"ק כ' אלא נלפע"ד דהרא"ש והט"ו כו' ודבריו תמוהין דא"כ האיך כ' ומיהו כו' ק' דא"כ ברישא בלא"ה פסול כיון דאין כ' ש"ו אע"כ משמע בימיהם ואפ"ה אם כ' ש"ו אין חוששין לזיוף ולענין קו' הנ"ל של תוס' נ"ל דה"ק היכא דכ' ש"ו ר"ל דבתחלה כ' בשטר ש"ו וידוע זה בעדים או שהלוה מודה ובזה צדקו ג"כ דברי הרמב"ם שכ' הא דסמ"ד ס"ח אם היה המחק כו' והקשו עליו קו' הנ"ל דלמה יפסל הא אין למדין משטה אחרונה אף היכא דכ' ש"ו כנ"ל וכן ק' על הש"ע דהא כל הסע' הללו דסי' מ"ד עד ס"ט מיירי לדינא דגמ' מדכ' שם בס"ט האידנ' כו' ועש"ך שם ס"ק י"ז ובמ"ש מתורץ הכל (ע"כ):

(כ) (ליקוט) ואם נמחק סכום כו'. ירושלמי הנ"ל ואמר שם מהו כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה ר"י קוצירה חתניה דר"י בשם ר"י סמפון כתיב מלעיל וסמפון מחיק מלרע כו' ע"ש (ע"כ):

(כא) (ליקוט) ויש מי כו'. עס"י בהג"ה וכל כו' (ע"כ): (ליקוט) ויש מי כו'. כנ"ל ממ"ש לתלות בזבוב (ע"כ):

(כב) בד"א. כפי' הר"י מיגש:

(כג) וכיון שאין. ואם היה. תוס' שם לפי הגי' וע"ש ובהג"א:

(כד) (ליקוט) שהקפל כו'. והרי"מ כ' שממ"נ הולך אחר התחתון בין חזרה או הסרת הזבוב אבל הרמב"ם מפרש שג"כ יש לחוש להארכת הזבוב מס' לקוף לכך צריך לזה (ע"כ):

(ליקוט) שהקפל פחות מספל. הן דברי הרמב"ם וחייש להארכת זבוב ג"כ אבל רשב"ם לא פי' כן וכן כל המפרשים דלהארכה לא חיישי' ונ"מ בזה דלהרמב"ם אי תפס לא מפקינן מיניה כמ"ש בס"ח ואף דכאן ס"ס הוא וע' סי' ש"צ ועוד נ"מ בשובר כמ"ש בס"ח בהג"ה ועוד נ"מ במ"ש בס"ה ואפשר לקיימם כו' לדבריו דוקא לענין ידו על התחתונה (ע"כ):

(כה) בכל הני. ב"מ ק"ב ב':

(כו) (ליקוט) אי תפס מטלטלים. דוקא דקרקע בחזקת בעליה עומדת כמ"ש בפ"ח ובפ"ט דב"מ (ע"כ):

(כז) וכ"ש שאומרין. שם קע"ב א' נמצא לא' וע"ש בגמ' במשולשין בשטר כו':

(כח) לא אמרי'. שם קע"א ת"ר שטר כו' וסנה' ל"ב א':

(ליקוט) לא אמרי' כו'. ממ"ש בפג"פ ת"ר שטר שזמנו כתו' בשבת כו' וברפ"ד דסנה' ורמינהו שטר כו' שמא אחרוהו וכתבוהו ועתוס' דריש ר"ה ב' א' ד"ה לשטרות כו' (ע"כ):

(כט) כגון שכתוב כו' הבא ראשון. ירו' פי"ב דכתובות בפוסק ה' שנים ה' שנים ראשונות:

(ל) ואין יכול. ת"כ פ' מצורע פ"ה ריבב"א שתי מדות כו':

(ליקוט) וא"י כו'. ע' בתוס' דר"ה ד' ב' ובסוכה ה' ב' ד"ה תפשת כו' (ע"כ):

(לא) וי"א. כמ"ש בכתובות ק"ה והא מר כו' דבהא אפי' כו':

(לב) דלא כאסמכת'. אין ענין לכאן רק משום מטלטלין דנכסוהי דב"נ כו' ב"ב קע"ד ושם קע"ג ב' ערב דמשתעבד מחלוקת כו' אלא אמר ר"א וכן בקרקעות משא"כ במטלטלין וע' רש"י ב"מ ס"ז ב' אין בע"ח כו' דלא סמיך עלייהו. ודלא כטופסי. כותבין מטעם הנכתב כאן ולא הצריכוהו בגמ' שם מ"ד ב' לזה אלא משום דנוסח שטרם כך היה וכאן א"צ לדלא כאסמכת' ג"כ:

(לג) וכל לשון. ע"ז י"א ספרא דוקניה כו' וב"ב ל"א קנ"ט ב' כיון דא"ל דבי בר כו' ואפי' להוציא מטעם דיד בעה"ש משום כמש"ל:

(ליקוט) וכל לשון שהוא כולל יותר כו'. אפי' במחק מדאמרי' בפ' גט פשוט במתני' סלעים דאינון ונמחק אין לו אלא שנים ולא אמרי' דילמ' היה כתוב דאינון שבע דינרין. חידושי הרמב"ן ע"ש (ע"כ):

(לד) ואי תפס. ב"מ שם דקא מסייע ליה שטרא:

(ליקוט) ואי תפס כו'. ול"ד להא דסי' שי"ז ס"ג דשם כיון שהניחו לאכול הפירות איתרע סהדות' דשטר'. נ"י שם ועש"ך וכ' ש"ך וה"ה להא דסי"ד דלא מהני תפיסה כיון דנמחק ועס"ס נ"ד אבל אם היה כו' (ע"כ):

(לה) (ליקוט) ונ"ל דנותן הפחות. עתוס' שם דגם דינרין מ' של זהב אלא משום דמ' ג"כ של כסף נותן הפחות וכמ"ש במטבע כנ"ל (ע"כ):

(לו) (ליקוט) ולא מתפרש כו'. ר"ל שלא נתפרש אם של א"י או בבל דלא כסמ"ע (ע"כ):

(לז) בא לגבות. מיהו. דלאו מקום הוצאה גורם רק שתלינן דשם דר מעיקר':

(ליקוט) בא לגבות כו'. כמ"ש בסי' פ"ב שכ"ד שאין מבטל השטר יכול להשביע את המלוה כמש"ש סי"א ע"ש (ע"כ):

(לח) (ליקוט) דאמרי' שיתן כו'. רמב"ם וטור וכן פירשב"ם בשם ר"ח אבל רשב"ם ור"י מיג"ש לא פי' כן אלא זוזא הוא הפחות וכ"מ הלשון שם מאי אמרת כו' וכן פרש"י בסוכה כ"ב ב' וכמש"ש ר"ס תרל"א. וכ"פ הרמב"ם שם ועבפי' שם ובחיבורו דלא כמ"ש כאן וגם צ"ע דלמה לא מסכי שית מאה אסתרי לזוזי או הזוזי ה"ל לפרש ג"כ לאסתרי (ע"כ):

(לט) (ליקוט) ואפי' לא נכתב כו'. דעת הרמב"ם דוקא שידוע המנהג לכל וכן בתקנת הקהל כמ"ש בה' אישות ועש"ך (ע"כ):

(מ) וה"ה תקנות. ירושלמי דמגילה:

(מא) או. ב"מ פ"ג:

(מב) מי שמגדל. סנה' י"ט ב':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון