פתחי תשובה/חושן משפט/מג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) טורף מהם. עבה"ט בשם ש"ך מ"ש וכן מוכח מפ"ק דב"מ כו' וע' בתשובת נו"ב תניינא סי' כ"ט מ"ש בזה. וע' בתשובת משכנות יעקב סי' כ"ב מה שכתב בזה:
(ב) אפ"ה כשר. עבה"ט וע' בתשובת חוט השני סי' ט"ל אודות שטר שכתב לו בט"ו באב שנת שלש מאות וארבעים ושבע וזמן פרעון קודם ר"ה דשנת ש"ס דהיינו בערך ב' שנים וניכר הדבר שהסופר טעה שהי' לו לכתוב שנת שנ"ז וכ' שמ"ז והעלה שם שהשטר כשר כיון שהטעות מוכח מתוכו ולא אתי לטרוף לקוחות שלא כדין ואפי' החולק בנידון ברביעי בשבת כ"ב בתשרי מודה הכא עש"ב:
(ג) המאוחרים כשרים. כ' הש"ך ס"ק כ"ה וז"ל לשון הב"י מחו' י"א מדברי בעה"ת שער נ"ו משמע שהמוציא על חבירו שטר מאוחר עד דמטי זימנא לא טריף ע"כ ולא ידעתי למה הוצרך לכתוב כן בשם בעה"ת הלא ש"ס ערוך הוא בפ"ק דע"ז דף י' כו' עכ"ל. וע' בתשובת נו"ב סי' י"א שכ' ליישב דברי הב"י בזה בטוב טעם (וע' בתשו' שיבת ציון סי' ק"ד מ"ש על דברי הנו"ב שם) ושם מבואר דבשטר מאוחר לבד מה שאינו יכול לטרוף מהלקוחות עד דמטו זימנא גם מהלו' עצמו אינו יכול לגבות עד זמן הכתוב בשטר שאין חיוב הפרעון חל עד הזמן ההוא. ואף דלשון רש"י שם ועד דמטי זימנא לא טריף אינו יכול לטרוף לקוחות כו'. מ"מ בגמרא אין הלשון כן רק הלשון בגמרא האי שטר מאוחר הוא נעכבי' עד דמטי זימנא ולא טריף מבואר דהוא שני ענינים ותרתי רצו לעשות בשטר ההוא. חדא שאפי' מהלוה עצמו לא יוכל לבקש פרעון חובו עד דמטי זימנא. והב' דלא טריף שמלקוחות שלקחו בין ההלואה לזמן הכתוב בשטר לא טריף כלל אפילו אחר שיגיע זמן פרעון לפי שמחל שעבודו כל משך שבינתים ונמצא שקנו קודם שהתחיל שעבודו כו' ע"ש עוד בענין אם יכול לטעון פרעתי במשך שביני ביני ויובא לקמן סי' ס"ט ס"ב סק"ד ובס"ס ע"ח סק"ה:
(ד) האיחור בפירוש. בגש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב וז"ל ובשטר קנין כה"ג לדעת תוס' פ"ב דגיטין והוא דיעה א' בש"ע אה"ע סי' קכ"ז ס"ט אינו קונה הקרקע עד זמן הכתוב בו ואף אם רצה להקנות מיד אינו קונה בשטר הזה מיד וכ"כ להדיא הר"ן בגיטין שם אבל לדעת הראב"ד וסייעתו קנה מיד עכ"ל:
(ה) משקרים ופסול. עבה"ט ועמ"ש לעיל סי' לד ס"ט ס"ק י"ט:
(ו) נותנים אותה לראובן. בגש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב לפי שזמנו מבורר ושמעון אין זמנו מבורר וכ' הרא"ה שכן הדין במלוה שזמנו בה' בניסן טורף מלוקח שזמנו בשטר שלו שמכירתו בניסן סתמא ולענ"ד דין זה צ"ע מאוד די"ל דדוקא בב' שט"ח דעכ"פ השדה משועבד לשניהם ויש לראובן ודאי שעבוד מש"ה יהבינן ליה כיון דזמנו מבוחר וגם שניהם אינם מוחזקים אבל להוציא מלוקח מספק שעבוד מנין לנו. וע' בהר"ן ובהה"מ שהביאו בשם הרשב"א בב' לקוחות א' ב' בניסן ואחד ניסן סתמא הבע"ח טורף מזה שישנו ניסן סתמא ואינו יכול לומר שמא אני באחד בניסן והנחתי לך כיון שאין נפרעים הוא מטעם תקנה על הלוקח לברר שהוא מוקדם משמע ג"כ דרק בכה"ג דשעבודו ודאי עליו אלא דאין נפרעים כו' אבל בדינא דהרא"ה דאנו דנין על עיקר השעבוד א"י להוציא מספק וצ"ע עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |