לבושי שרד/חושן משפט/מג

לבושי שרד ‏ חושן משפט מג

סימן מ"ג

בסמ"ע ס"ק ב'. ולא כע"ש. נ"ב ונ"ל שיפה כתב הע"ש. דלדברי הסמ"ע קשה מה מועיל זה שראו עדים את השטר. הא יוכל הלקוחות לומר שההלואה היתה זמן רב והלוה קנה קרקע זו אחר הלואה ודעת רוב הפוסקים בסימן קי"ב דבאקני לא אמרינן אחריות ט"ס וא"כ הא השטר אינו מועיל רק שעפ"י שראו עדים בידו מוכח שאין מאוחר מאותו הזמן. אבל אכתי מנא ידעינן שאינו קודם הרבה לאותו הזמן וא"כ הלקוחות יטעון שקנה הלוה אחר ההלואה וכה"ג מבואר בסימן קי"ב סעיף ב' שאין המלוה גובה אבל לפי דברי הע"ש אתי שפיר דסובר דעדי ראיה מפקי לקלא ובתחלה לא היה שום קול ואם כן השעבוד אינו מתחיל אלא שעה שראו העדים ואם כן לא הוי דאקני ואתי שפיר. וכה"ג כתבו התוס' בפרק יש נוחלין דף קל"א בד"ה ושמע מינה עיי"ש. ולפי"ז א"ש מ"ש הש"ע ויש מי שאומר ותמה הש"ך הא מוכרח הוא מהש"ס ולהנ"ל זה אינו דהוא רק דעת יש מי שאומר והפוסקים לא ס"ל סברא זו. והראיה שהביא מן הש"ס לא מוכח מידי דהא התם קאמר אייתו ראיה אימתי מטא גיטא לידך שמאז חל השעבוד וזה שפיר מועיל לכל הדיעות דהא ליכא תו שום חשש מחמת דאקני. אבל בראו השטר בידו כבר ואיכא חשש דאקני הוא רק דעת יש מי שאומר כסברת הע"ש. [ושאר נמחק]:

בש"ך ס"ק ה'. נלע"ד דלאו ראיה הוא דכונת הרא"ש וכו'. נ"ב נ"ל כוונתו שבדין השני מיירי הרא"ש נמי שלא כתב לבריאת עולם וה"א כיון שלא כתב לבריאת עולם וגם דילג האלפים פסול וכן רצה הב"י לומר דהיכא דדילג שניהם פסול לזה מייתי ראיה מהש"ס דמיירי נמי בדילג שניהם כמו שמסיק הב"י ולכן הביא עוד ראיה אבל בדילג רק האלפים כשר בלא שום ראיה ועיין היטב ברא"ש וב"י ודוק היטב:

עיין ש"ך ס"ק כ"ט שהשיג על הב"ח. ונ"ל לישב דהנה באמת מה הי' דעת הב"ח ולמה צריך עוד טעם. ונ"ל דהנה יש נ"מ דלפי טעם שמפרש הסמ"ע א"כ היכא שמאוחר רק יום אחד כשר דלא שייך החשש הנ"ל דהא כתבו התוס' בב"ב דף קס"ח ע"ב ד"ה אבל דאין חוששין שילקח שדה ויחזור וימכרה לו באותו יום עיי"ש היטב וא"כ כשר אבל לפי טעם הב"ח גם כה"ג פסול ד"מ אם הי' המכירה בח' בחדש וכתב בט' בו והנה כתבו התוס' במסכת ב"ב דף ל"ד ובכתובות דף צ"ד גבי ב' שטרות היוצאים ביום אחד אמרינן שודא כתבו דשט"ח אין מתחיל השעבוד עד יום מחר ובשטר מכר או מתנה מתחיל השעבוד מיד עיי"ש היטב. נמצא לפי"ז אם לוה מאחד קודם ח' בחדש ומא' בח' בחדש נמצא שעבוד השני מתחיל מיד בתחלת ט' ושטר מכר מתחיל ג"כ בט' ולא ידעינן אי בתחלתו או לא נמצא חצי ודאי מגיע לו כמ"'ש התוס' גבי שטרי שעבוד וודאי חולקין ועל מחצה השני נאמר שודא ובאמת המכירה היתה בח' ושעבוד שט"ח ב' התחיל מט' וא"כ הוי לוה וקנה ולוה לקמא משתעבד ויטרוף שלא כדין. ולפי"ז לא קשה מידי קושית הש"ך שהקשה דהא כיון שאפשר הי' ז"א דהא בה"ג שהלואה ראשונה הי' בו' בחדש ונמצא יש לו שעבוד על הקרקע כולה וזה יטרוף חצי כנ"ל וא"כ מה יטעון, אם יטעון כבר לקח בו' א"כ הוי קנה ולוה ולוה, ואי בז' קנה אין לו אלא חצי, ואי בח' בה"ג לא חיישינן כלל ביום א' כמ"ש התוס'. גם מה שהקשה בקושי' הראשונה מה לכם לפסידא כו' ז"א דיש ריעותא שיטרוף לקוחות בלא הרשאה משני שלא כדין. וא"כ כל דברי הב"ח נכונים ודו"ק היטב כי קצרתי מאוד:

בש"ך ס"ק ל"ב. הא בלאו הכי צריך לשבע נגד הלקוחות דקי"ל טענינן ללוקח. ולפי מ"ש רש"י בכתובות דף צ"ז ע'"ב במשנה עיי"ש דבע"ח מוקדם לבע"ח מאוחר א"צ לישבע רק כשטוען השבע לי עיי"ש דאל"ה הוי כמודה א"כ דצריך לשבע כאן גם בע"ח מאוחר ודוק היטב. ועיין דבר שמואל סימן צ"ו אף דכתב דהטור לא ס"ל כרש"י מ"מ הא על הטור לק"מ ודו"ק היטב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >