בבלי מנוקד/ברכות/ח/א
בבלי מנוקד 
ברכות ח א
מַאי דִכְתִיב "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן"; אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מֵהָכָא, "כֹּה אָמַר ה' בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ".
רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מֵהָכָא, "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס" וּכְתִיב "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי".
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי - רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים? שֶׁנֶּאֱמַר: "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס" וּכְתִיב "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי" וְגוֹ'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וּמִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ פְּדָאַנִי לִי וּלְבָנַי מִבֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּעִירוֹ וְאֵינוֹ נִכְנָס שָׁם לְהִתְפַּלֵּל, נִקְרָא 'שָׁכֵן רַע', שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר ה' עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל"; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם גָּלוּת לוֹ וּלְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם".
אָמְרוּ לֵהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אִיכָּא סָבֵי בְּבָבֶל.
תָּמַהּ וְאָמַר: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם - עַל הָאֲדָמָה" כְּתִיב, אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ, לֹא.
כֵּיוָן דְּאַמְרִי לֵיהּ: מַקְדְּמִי וּמַחְשְׁכִי לְבֵי כְנִישְׁתָּא, אָמַר: הַיְנוּ דְּאַהֲנֵי לְהוּ. כִּדְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִבְנֵהּ: קַדִּימוּ וְחַשִּׁיכוּ וְעַיִּילוּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא, כִּי הֵיכִי דְּתוֹרְכוּ חַיֵּי.
אָמַר רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, מַאי קְרָא?
- "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם, לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי" וּכְתִיב בָּתְרֵהּ "כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים".
אָמַר רַב חִסְדָּא: לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם שְׁנֵי פְתָחִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת - שְׁנֵי פְתָחִים סַלְּקָא דַעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: שִׁעוּר שְׁנֵי פְּתָחִים - וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל:
"עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא".
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְעֵת מְצֹא, זוֹ אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב".
בְּמַעֲרָבָא, כִּי נָסֵב אִינָשׁ אִתְּתָא, אָמְרֵי לֵיהּ הָכִי: 'מָצָא' אוֹ 'מוֹצֵא' - 'מָצָא' דִּכְתִיב "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'"; 'מוֹצֵא' דִּכְתִיב "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ'".
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לְעֵת מְצֹא, זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וְגוֹ'".
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לְעֵת מְצֹא, זוֹ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת".
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלֹשָׁה מִינֵי מִיתָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת" - 'תּוֹצָאוֹת' בְּגִימַטְרִיָא הָכִי הָווּ.
קָשָׁה שֶׁבְּכֻלָּן - אַסְכָּרָא. נִיחָא שֶׁבְּכֻלָּן - נְשִׁיקָה.
אַסְכָּרָא - דָּמְיָא כְּחִזְרָא בִּגְבָבָא דְעַמְרָא דִּלְאַחוֹרֵי נַשְׁרָא. וְאִיכָּא דְאָמְרִי, כְּפִטּוּרֵי בְּפִי וֶשֶׁט.
נְשִׁיקָה - דָּמְיָא כְּמִשְׁחַל בִּנִיתָא מֵחַלְבָא.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְעֵת מְצֹא, זוֹ קְבוּרָה.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָא "הַשְּׂמֵחִים אֱלֵי גִּיל, יָשִׂישׂוּ כִּי יִמְצְאוּ קָבֶר".
אָמַר רַבָּה בַּר רַב שִׁילָא: הַיְנוּ דְּאַמְרִי אִנְשֵׁי "לִבָּעֵי אִינָשׁ רַחֲמֵי, אֲפִלּוּ עַד זִבּוּלָא בָּתְרָיְתָא שְׁלָמָא".
מַר זוּטְרָא אָמַר: לְעֵת מְצֹא, זֶה בֵּית הַכִּסֵּא.
אַמְרִי בְּמַעֲרָבָא: הָא דְּמַר זוּטְרָא עֲדִיפָא מִכֻּלְּהוּ.
אָמַר לֵהּ רָבָא לְרַפְרָם בַּר פָּפָּא: לֵימָא לָן מַר מֵהָנֵי מִלֵּי מְעַלְּיָתָא, דַּאֲמַרְתְּ מִשְּׁמֵהּ דְּרַב חִסְדָּא, בְּמִלֵּי דְּבֵי כְנִישְׁתָּא.
אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי דִכְתִיב "אֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב"?
- אוֹהֵב ה' שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה יוֹתֵר מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַמִּי מִשְּׁמֵהּ דְּעֻלָּא:
מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד.
וְאָמַר אַבַּיֵּי: מֵרֵישׁ הֲוָה גָּרֵסְנָא בְּגוֹ בֵּיתָא וּמַצְלֵינָא בְּבֵי כְנִישְׁתָּא. כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵהּ דְּעֻלָּא, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד - לָא הֲוָה מַצְלֵינָא אֶלָּא הֵיכָא דְּגָרֵסְנָא.
רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, אַף עַל גַּב דַּהֲווֹ לְהוּ תְּלֵיסַר בֵּי כְנִישְׁתָּא בִּטְבֶרְיָא, לָא מַצְּלוּ אֶלָּא בֵּינֵי עַמּוּדֵי הֵיכָא דַּהֲווֹ גָּרְסִי:
וְאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵהּ דְּעֻלָּא:
גָּדוֹל הַנֶּהֱנֶה מִיגִיעוֹ יוֹתֵר מִיְּרֵא שָׁמַיִם. דְּאִלּוּ גַּבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם כְּתִיב: "אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה'". וְאִלּוּ גַּבֵּי נֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ, כְּתִיב: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ"; אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא. וּלְגַבֵּי יְרֵא שָׁמַיִם "וְטוֹב לָךְ" לֹא כְּתִיב בֵּהּ:
וְאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַמִּי מִשְּׁמֵהּ דְּעֻלָּא:
לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בִּמְקוֹם רַבּוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשִּׁמְעִי בֶּן גֵּרָא קַיָּם, לֹא נָשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה.
- וְהַתַּנְיָא "אַל יָדוּר..."!?
- לָא קַשְׁיָא הָא דְּכָיֵף לֵהּ הָא דְּלָא כָּיֵף לֵיהּ:
אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַבִּי מְנַחֵם אָמַר רַבִּי אַמִּי: מַאי דִכְתִיב "וְעוֹזְבֵי ה' יִכְלוּ"? זֶה הַמַּנִּיחַ סֵפֶר־תּוֹרָה וְיוֹצֵא.
רַבִּי אַבָּהוּ, נָפֵק בֵּין גַּבְרָא לְגַבְרָא.
בָּעֵי רַב פָּפָּא: בֵּין פְּסוּקָא לִפְסוּקָא, מַהוּ? תֵּקוּ.
רַב שֵׁשֶׁת, מֶהְדָּר אַפֵּהּ וְגָרֵיס. אָמַר: אֲנַן בְּדִידָן וְאִינְהוּ בְּדִידְהוּ:
אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַבִּי אַמִּי: לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם