באר הגולה/חושן משפט/ריב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png ריב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) ל' הרמב"ם בפכ"ב מהל' מכירה דף י"ג:

ב) כ' ה"ה זה מוסכם מן הגאונים ז"ל מבואר ממ"ש בפ' מי שמת (דף קמ"ז ע"ב) אמר רבא א"ר נחמן ש"מ שאמר ידור פלוני בבית זה וכו' ופירושו לפי שאין הדירה גוף ואמרינן התם מלתא דליתא בבריא ליתא בשכיב מרע וזה פשוט ומוסכם ומבואר מזה בירושלמי:

ג) וע"ל סי' ס' ס"ג בהגה ובס"ס קס"ג בהגה שלא כתב כן שם ועיין במ"ש הסמ"ע לחלק בזה ועיין בהגהות מרדכי שם ואין כאן מקום להאריך:

ד) טור סעיף ג' והוא ירושלמי פרק חזקת הבתים וכתבוהו הרא"ש פ' המוכר את הבית אמימרא דדיוטא העליונה הבאה בסעיף שאחר זה וכ' דאיתא נמי בתוספתא

שם סעיף ד'.:

ה) כדין דשלב"ל לעיל בסי' ר"ט ס"ז ה"ה לגבי דבר שאין בו ממש:

ו) מימרא דריש לקיש זאת אומרת וכו' שם דף ס"ג ע"א:

ז) כפי' רשב"ם שם וכ"כ הטור ס"ה והתו' שם בשם ר"ת הקשו על פי' זה דהא הכא לא מיירי במכירת חצר אלא במכירת בית והמוכר בית לא מכר חצר ומפרש ר"ת להוציא בה זיזין אם הוא בונה בנין בחצר להניחה ע"ג הדיוטא את הזיזין מניח אע"פ שהוא מכביד על הכותל וכ"כ הרמב"ם בפכ"ד מה' מכיר' דין ט"ז וכמ"ש ה"ה שם:

ח) כדמפרש רב זביד שם ריש ע"ב והרמב"ם שם פסק נמי כרב פפא וכפי' התו' ריש ע"ב בד"ה שאם רצה וכו' דלאו על גבה ממש קאמר אלא ע"ג עמודים וכמו שפי' התו' בשם ר"ת שם דף ס"ד ע"א וכן פי' שם ה"ה וכתב וקי"ל כרב זביד וכ"ש כרב פפא דטפי אמר רב זביד מרב פפא (וכמ"ש הרי"ף) וגם את זה לא הבנתי למה לא כ' המחבר כמ"ש הרמב"ם שם וכמו שביארו והוכיחו התוס' וכמ"ש ה"ה שם וכמ"ש הרי"ף וכן הכריע הב"י ובס' רי"ד כדבריהם ואפשר שס"ל שגם דין הזה שכתב הטור הוא אמת כשמכר הבית והמצר כמו שביאר הטור דבריו בסי' רי"ד בסעיף י"א מ"מ לפענ"ד היה לו להרב המחבר ג"כ לפרש כאן ולומר אלא מכר לו בית והחצר

פי' הרשב"ם גג שיש לו מעקה עשרה והתוס' שם דף ס"ד סוף ע"ב הוכיחו שפירושו תקרה:

ט) ל' הרמב"ם בפכ"ג מה' מכירה ד"ה וכתב ה"ה זה פשוט:

י) שם דין ו':

כ) כתב ה"ה שנ"ל שהמחבר מדמהו למוכר בזמן שהיובל נוהג שכשם שהמוכר בזמן היובל בין קרוב בין רחוק עושה בו כל חפצו אע"פ שידוע שיחזור קרקע לבעליה ביובל כן הדין במוכר לזמן קצוב שהרי סתמו כפירושו ביובל וכיון שכן אף במוכר לזמן קצוב הדין כן ודברי השגות אינם ברורי' ויתר דברי המחבר והמפרשים שכתב כולן ברורים ופשוטים הן:

ל) שם ד"ז כ' הכ"מ וא"ת והלא הפרש גדול יש ביניהם דמוכר שדה לפירותיה קנה ומוכר פירות שדה זו לא קנה וי"ל דהכא מיירי במוכר שדה זו באופן שקנה לוקח כגון שעשה שבועה שהוא מחוייב לקיים שבועתו וכמ"ש רבינו בס"פ שלפני זה א"נ דכי אמרינן לא קנה היינו שאם אחד מהם רוצה לחזור בו הרשות בידו ועתה שואל באם שניהם רוצים ובטור פי' אחר שבאו לעולם:

מ) שם דף ח כ:

נ) שם פכ"ב דין ט"ו:

ס) וכ"כ בפ"ו מה' ערכין וחרמין דין ל"ב וכתב שם וראיה לדבר זה ממ"ש יעקב אבינו וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ונאמר אשר נדרת לי שם נדר ☜וכתב הראב"ד בהשגות שהראיה מיעקב היא ראיה והזכירו ה"ה שם בה"מ:

ע) כתב ה"ה שהחלק הראשון היא סברת המחבר (כמ"ש לעיל) ושכן כתבוהו קצת מהמפרשים ז"ל אלא שהוא מוסיף שאף במתנת ש"מ אע"פ שאין הנודר קיים מצוה לקיים דברי המת כמו שהוא מחויב אם היה קיים ועיקר והכ"מ הקשה ע"ז למה יזכו בה העניים כיון שהש"מ ליתיה בעול' והיורשים לא נדרו ולא חל עליהם נדר מורישם ושזו היא השגת הראב"ד ז"ל ונ"ל שרבינו סובר ☜דכיון שאמר מוריש' כל מה שיוציא אילן זה לעניים והם שמעו ושתקו סבור וקבל וה"ל כאלו נדרו הם והב"ח כתב ויותר נראה כיון שדברי ש"מ ככתובין ומסורין דמי שלא תטרף דעתו כ"ש במה שנדר לעניים חיישינן לטרוף דעתו אע"ג דנדר דבר שלא בא לעולם עוד כתב כיון דחל עליו הנדר ומצוה לקיים דבריו השעבוד חל על נכסיו שזכו בהם העניים בחיי הנודר והיורשים חייבים לשלם:

פ) שור סי"ב בשם שאל' לאביו הרא"ש ברי' כלל י"ג:

צ) מבואר בי"ד סוף סי' רנ"ח:

ק) שם בשם תשובת אביו הרא"ש שם:

ר) שם בתשובה הנזכר:

ש) שם סי' י"ד וג"ז שם בתשובה:

ת) ולעד"נ שדין זה הוא נמשך למ"ש לעיל ויש מי שאומר כי כל זה מ"ש עד סוף הסי' הם דברי הרא"ש בתשו' שם וחלוקת הסעיף שרשמו ט' אינו מחלוקת המחבר והא דלא הביא דעת הרא"ש לעיל כי נראה לו דעת הרמב"ם עיקר אך כשהביא דין קנה קרקע וכו' שהיא משאלות ששאלו כהרא"ש והבי' דעת הי"א שכיון שגמר בלבו וכו' ודעת היש מי שאומר דאע"ג וכו' והם דברי הרא"ש סיים ג"כ כל דברי הרא"ש שם בתשובה אע"ג דלא ס"ל הכי כיון שהוא נכלל בתוך מה שכתב ויש מי שאומר לא מנעו מלכתבו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון