אמרי נועם (הגר"א)/ברכות/כח/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הרי אני כבן שבעים שנה כו' הרמב"ם [בפי' המשנה סוף פ"א] פי' דר"ל מחמת יגיעות התירה הזקין כבן שבעים שנה ולא משמע כן מדראמרינן כאן א"ל לית לך חיורתא כו' אתרחיש ליה ניסא כו': במה הם מתפרנסים ובמה הן נזונים פי' פרנסה היינו בגדים וכדומה ומזון היינו אכילה (עי' גיטין י"ב ע"ב) וה"ק ליה שאין אתה יודע אפילו במה הן נזונים: עשה בשביל כבוד אבא שהוא רשב"ג שהיה מעשרה הרוגי מלכות לכך כשהלך לבהמ"ד אמר ג"כ מזה בן מזה יזה דהיינו שהוא בן שיא: אמר ר"י הלכה מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוספין עי' ברא"ש שפי' דהירושלמי קאי אמנחה קטנה אבל בעת מנחה גדולה אין מנחה קודם ורבינו אמר שבחנם דחק א"ע בירושלמי ויכול להיות שהירושלמי ג"כ קאי אמנחה גדולה וכגמ' שלנו דקאי אמנחה גדולה: כל המתפלל תפלה של מוספין לאחר ז' שעות כו' מאי משמע דהאי נוני לישנא דתברא כו' מאי משמע דהאי נוגי לישנא דצערא הוא כו' לכאורה תמוה למה נקיט לישנא דתברי על מוספין ולישנא דצערא על תפלת שחרית ובשלמא הא דמייתי תרגום דר' יוסף על תפלת מוספין ניחא משום דתפלת מוסף היא ביום מועד ור"י מתרגם תברא כו' על דאחרי זמני דמועדיא אבל גבי שחרית לא שייך האי תרגומא דרב יוסף דשחרית לאו ביום מועד הוא אך קשה על ר"י גופיה אמאי נקיט לשון תברא ולא לשון צערא וי"ל פ"ד מ"ש (משלי כ"ז ט"ו) דלף טורד ביום סגריר ואשת מדינים נשתוה וה"פ דבדבר אחד גרוע השונא שהוא איש נכרי מאשה רעה דאיש נכרי יכול להיות שיתכוין אף להרוג ח"ו משא"כ אשתו. ואשתו גרוע יותר ואיש אחר דאשתו היא תמיד עמו בבית משא"כ איש אחר שאינו מצוי אצלו תמיד וז"ש דלף כו' כמו דלף הטורד שאינו פושה לאדם רפה גדולה אך החסרון שהוא תמיד אצלו כן מדיני אשה הגריעות הוא שהוא בתמידות וזהו צפר גדול וע"כ בתפלת שחרית שהוא תמיד נקט לשון צער [תוגה צער תמידי כמו בתולותיה נוגות או דלפה נפשי מתוגה שהוא צער תמידי] אבל במוסף שאינו בתמידות נקט לשון תברא [פי' והחטא בעצמו מוסף יותר גדול משחרית דתפילי רחמי נינהו ואינה כ"כ ברכה לבטלה לאחר זמנו משא"כ מוסף שאין לו תשלומין כלל ומפורש הקרבנות בהתפלה ושלא בזמנה הוא ברכה לבטלה ולכן הזכיר בה תברא שהוא יותר קשה מתוגה. ובשחרית הזכיר תוגה לפי שהוא יותר תמידי שיתכן בכל יום וכנ"ל] ועד"ז י"ל מ"ש (משלי כ"ז ג') כובד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם פי' שחול יש לה מעלה יתירה מאבן שאין לה כובד כ"כ אך החסרון הוא שהניפוח שלה גדול וקשה נטילתו וחסרון האבן שיש לו כובד גדול וכעס אויל כבד משניהם שכסילתו הוא מרובה כמו חול וגם יש לו כובד כאבן וע"כ שקול כנגד שניהם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |