אלשיך/שמות/כו

אלשיך שמות כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואת המשכן תעשה וכו'. יתכן ירמוז אל האדם כי להעשות משכן לו יתב' אשר ישכון עליו להיות היכל ה' בעצם כמאמרו יתב' באו' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ולא אמר בתוכו כנודע כי היכל ה' המה אמר כמדבר בו לנוכח ואו' אליו ואת המשכן אשר תעשה להיות משכן לי כאשר צויתי צריך תעשה י' יריעות הם י' דברות הכוללות כל התורה כלה מראש ועד סוף כנודע ומפו' במקומו מכל א' נעשית יריעות מסך קדש המאהיל עליו והן הן צל וחופות הנאמרים באמת בדברי רז"ל. נמצא כי יחד כלן המה כוללו י' יריעות לעושן ואמר כי להיות על כל כבוד חופה זו כאשר יאות. צריך גם יתלוו עליה שש משזר הן שש כפולות והן י"ב מדות אשר אמר המשורר במקראיו באו' (תהילים ט״ו:א׳) ה' מי יגור באהליך וגו' שיהיה אהל קדושתו ית' מאהיל עליו הלא הוא בעל י"ב מדות הולך תמים וגו'. ג' בפסוק. (א) וג' בפסוק (ב) וד' בפסוק (ג) וב' בפסוק (ד) הרי י"ב וזהו שש משזר ועוד תוסיף לבלתי בא לידי עבירה שתדע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון בעולם העליון. כי לא יבצר מהיות ע"י מדה"ר הרפה הדומה לתכלת כמז"ל תכלת דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד הוא מדה"ר הרפה או לפני מדה"ד הקשה המתייחסת אל האודם בעצם כארגמן. ועל שתיהן אמר על הא' תכלת ועל הב' וארגמן ועוד הסתכל לאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה שהוא כמפו' אצלנו במקומו שאם תזכ' תהי' בו עפר ואם לא רמה ותולע' וז"א ותולעת שני לו' כי תתהפך לתולעת. או אם צדק אתה לפחות לא יבצר מלהשתנות שהוא להיות עפר וזהו שני ל' שינוי מהוייתו אל עפרו. ועליית מצות ומדות אלו בכל מצות אתה בורא מלאכים רבים המתוארים לכרובים ולפי גדר הכוונה והמחשבה יהיה גדר מה שתתעלה בריאת' במעלה גדולה עד מאד כנדע וזהו כרובים מעשה חושב תעשה אותם שמעשה היא הכוונה היא מחשבה עיקר אשר בה תעש' אותם:

ב

ארך היריעה הא' וגו'. אמר אל תתמה איך במעשה המצות תעשה בריות קדושות כי הלא ארך היריעה הא' כ"ח באמה כו' לו' כל הי' הדברות יכללו שמו ית' אורך כל א' והתפשטותו הוא עד כ"ח הוא מלוי המלוי של שם ההוי' ובכללם הם הי' של המלוי והכל ברוחב ד' הם ד' אותיות שהן עיקר השם. או ירמוז שבכל דבור יש כ"ח שם הגדול הוא יב"ק שהוא כ"ח באמה ברוחב ד' באמה שהם ד' פעמים כ"ח שהוא יב"ק ומתחברים ה' דברות ראשונות וה' שניות הרי י' ה' שבלוח א' וה' שבב'. ואין כל מה שבלוח א' נפרד חלילה ממה שבלוח הב'. כי הלא איכות נ' שערי בינה יש בכל מה שבא' וכן בכל מה שבשני. וזהו רמז נ' לולאות שבכל ה' יריעות שהם כשערי' לבא בהם הקרסים לחברם שהוא כי אין דבר בכל מה שבא'. שלא יהיה נאחז בכל מה שבשני שהוא ללמוד מזה לזה בג"ש. או בק"ו מזה לזה וההיקש בכל מדות שהתורה נדרשת ובכל המדות ההם נכללו בם נ' כחות חכמה הבאים בשערים אשר בכל א' מהה' ללמוד ולחבר אלו עם אלו שהם כקרסי' הנכנסי' בלולאות וזהו ועשית נ' קרסי זהב כו':

יד

ועשית כו'. תעשה עוד מכסה קדושה על הנז' יריעות עוז. וזהו ועשי' יריעות עזים. וזה בב' בחינות א' שיהיו י"ב יריעות. יריעה א' עודפות על הקודמת והוא כי י' דברות שהיו ה' מזה וה' מזה עתה יהיו שש מזה וה' מזה והוא כי על הדבור הה' שהוא כבד את אביך תוסיף גם מורא שהוא ענין איש אמו ואביו תיראו. שהם ו' מצד א' וה' מצד הב'. ומה הוא מה שתוסיף בכללותן. שלא היה במכסה הראשון. הלא הוא כי אורך היריעה הא' שלשים באמה והוא כי תתפשט יותר בכולן ב' אמות שהוא כי תעשה את כל העשר דברות לפנים משורת הדין והוא ענין ועשית הטוב והישר. והן הן ב' אמות עודפות על הראשונות כי בכל דבור תוסיף בו בחינות הטוב והישר. וזה רמז באו' אורך וגו' שלשים וגו'. שהן שתים יתירות על הקודמות. והנה נמצא שבהיות מכסה קדושה אשר תעשה לפנים מן השורה. וגם תוסיף מצוה א' להיות ו' יריעות לבד וחמש לבד ותחברם כי בפרוס אותן על המכסה הא'. תבא חצי אמה כלפי פנים עודפת מחצי היריעה הקיצונה וחצי אחר עודפת לאחורי המשכן שהוא בנמשל העודף בדבור לא תחמוד בית רעך והעודף מצד האחר הוא מענין דבור אנכי ה' כו'. ואמר כי אשר תעדיף במצוה הקיצונ' הא' בהנהגת מכסה החסידות הוא כלפי פנים אל מול פני האהל ואשר תסרח בעודף קצה החסידות מהקצה האחר יהיה לאחורי המשכן ויהיה כי אשר הוא במה שבין אדם למקו' לא יהי' בגלוי ובפרהסיא רק לאחורי המשכן והוא ענין דבור אנכי ה'. ואשר הוא בין אדם לחבירו שהוא ענין לא תחמוד בית רעך כו' בזה תגלה ותפרסם כי הלא הנותן פת לתינוק צריך להודיעו לאמו. וזהו וכפלת כו' אל מול פני האהל אך על הבחינה הראשונה אמר וסרח העודף תסרח על אחורי המשכן וזהו הוא בין מזרח למערב כי לצד מערב אשר שם השכינה אשר שם הוא רמז למה שבין אדם למקום יהי' בהחבא שהוא שתסרח על אחורי המשכן אך מה שהוא לצד מזרח ששם הכניס' לבני אדם שבו ירמוז מה שבין אדם לחבירו נאמ' אל מול פני האהל שיהיה בפרהסיא אך על ב' צדי האהל שהם צפון ודרום אמר והאמה מזה וגו' והוא כי יש ב' בחינו' א' חכמה המתייחסת לדרו' כענין הרוצה להחכים ידרי' וא' המתייחסת לצפון שהוא העושר אמר כי על מדות הטובות שבהן בזאת ללמד. ובזה לתת צדקה יתנהג בהם בחסידות בל יתייהר וגם הצדקה מתן בסתר וזהו והאמה מזה והאמה מזה יהי' סרוח שהוא החסידות על צדי המשכן שהוא צפון ודרום יהי' מזה ומזה לכסותו. ועוד תעשה לך מכסה רביעי עורות אלים וגו' שהוא אורות שאותיות מתחלפו' כבתורתו של ר' מאיר (ב"ר פ' כ') שמצאו כתוב כתנות אור במקום עור ואמר כי תעשה אורות מאלים הם כחות כד"א אילותי אילים מאדמי' שהוא מאדמימו' דין יסורין בלי בעיטה כאלים הסובלי' הכאות ואין בועטים כשאר ב"ח כמשז"ל על כן נדמו ישראל לצאן כי תעשה אורות מסבלות יסורין ואצ"ל שלא תקוץ בם כ"א שתבקשם וז"א ועשית כו' ועוד מכסה על זה מזכיות הזריזות בכל מצוה וזהו ומכסה עורות תרשים שהוא מלשון אחישנה והוא הססגונא לכלול על בחינות כל מצות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.