הטור הארוך/שמות/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הטור הארוך TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יז[עריכה]

שתי ידות לקרש האחד. כ' הרמב"ן הברייתא שהביא רש"י וחורץ הקרש מלמטה רביע מכאן ורביע מכאן והחריץ חציו באמצע אי אפשר לפרש הברייתא כמשמעה שאם הי' חורץ באמצע חצי הקרש שהוא ד' טפחים וחצי ורביע מכל צד א"כ הי' חורץ כולו ולא נשאר ממנו יד ליכנס באדן אלא אין שעור לחריץ שלא נתנה תורה שיעור לרוחב עובי שפת האדן ולפיכך אמרו שהי' חורץ את הקרש רביע חריץ מכאן לכסות שפה אחת של האדן ורביע חורצו מצד האחר ובאמצעיתו של קרש הי' חורץ חציו של כל החריץ שבאותו הקרש לכסות עובי שפת שני האדנים. ונראה לי לבד הברייתא דלא קשה מידי דהא דקאמר רביע מכאן ורביע מכאן לאו אחריץ קאי אלא לפרש הידות והכי קאמר וחורץ הקרש מלמטה בענין שישאר ממנו רביע מכאן ליד ורביע מכאן כיצד חורץ באמצעות החצי אע"פ שלא נשאר רביע לכל צד ליד שהי' חורץ אותו כפי עובי שפת האדן זה לא הי' אלא מעט על כן קוראהו רביע:

משלבות אשה אל אחותה. פירש"י שתי הידות שבקרש מכוונות זו כנגד זו ולא יהא אחת נפחת ואחת יוצאה. והרמב"ן פי' שליבה יוצאה מן הקרש כעין הוצין זכרים וכנגדו בקרש שבצדו שליבה אחרת נקובה ומכניס הזכר בתוך הנקבה וכן בקרש האחר שיהא בכל קרש ב' שליבות נכנסות זו בזו:

כד[עריכה]

ויחדיו יהיו תמים אל ראשו. אל הטבעת האחת שהי' בכל קרש וקרש בראשו חריץ ומחברם בטבעת אחת. וכ' הרמב"ן ולא ידעתי למה לא פירש בהם הכתוב ויאמר ועשרים קרשים (?) טבעות זהב תעשה ויזכיר החריץ שיעשה בקרשים ועוד היאך אומר אל הטבעת האחת ביריעה ולא הזכירה תחלה. אולי בעבור שדרך כל בוני הקרשים לחברם בטבעת אחת בראש קוצר הכתוב ואמר אל הטבעת הידועה והנהוג בו וכן אמר בבריחים ואת טבעותיהם תעשה זהב הידועים להם כמנהג וכן ווים זהב ובבריתא דמלאכת המשכן משמע דמה שאומר אל הטבעת האחת לאו בטבעת שמחבר בהם הקרשים קאמר אלא בטבעת העליונה של בריחים ובא לומר שעומק החריץ מגיע עד מקום הבריח העליון וטבעת שמחבר בה הקרשים לא הזכיר בפסוק:

לג[עריכה]

והבאת שמה מבית לפרוכת את ארון העדות. אינו מצווה עתה שיעשה כזה הסדר ליתן הפרוכת תחת הקרסים ואחר כך להביא שמה את ארון העדות כי אין עתה הצוואה בהקמת המשכן וכן ונתת הכפורת על ארון העדות בקדש הקדשים אין פירושו שיתן הכפורת על הארון לאחר שהכניסו לקדש הקדשים אדרבה בצוואת הקמתו כתיב ושמת את ארון העדות ואח"כ וסכות על הארון את הפרוכת וכן כתיב בעשיי' ויתן את הכפורת מלמעלה ויבא את הארון אל המשכן ואח"כ וישם את פרוכת המסך אלא פי' הפסוק שמצוה שישים את הפרוכת תחת הקרסים כדי שיהי' הארון שמה מבית לפרוכת והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים וכן ונתת את הארון עם הכפורת שם בקדש הקדשים להודיע שהכפרת עם כרוביו על הארון יהיו כולם שם בקדש הקדשים הנזכר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.