חזקוני/שמות/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואת המשכן תעשה עשר יריעת הם התחתונות הקרואות משכן ע״‎י שהלוחות והארון וכלי הקדש ששכינה שורה בהן מונחות תחתיהם.

שש משזר פרש״‎י וכל מין ומין חוטו כפול ששה, במסכת יומא בפרק בא לו יליף להו מקראי.

מעשה חשב זהו מעשה אריגה שצריך מחשבה אבל מעשה רוקם הוא מעשה מחט ואין צריך מחשבה.

ב[עריכה]

ארך היריעה האחת האלף פתוחה ותניינא האחת אלף בסגול ותליתאה האחת האלף בסגול וכן ביריעות העזים. כללו של דבר כלהון אלף שלהן בפתח וכל אתנחתא וזקף וסוף פסוק, אל״‎ף שלהן בסגול.

ג[עריכה]

חוברת אשה אל אחתה פרש״‎י תופרן במחט שהרי באריגה אחת אינן נוחות ליארג.

ד[עריכה]

ועשית ללאת תכלת צוה הקב״‎ה לעשות היריעות משני חלקים כדי שיהו נוחות לטלטל וכן אותן של עזים.

ה[עריכה]

וחמשים ללאת מקום החמשים לולאות מחזיק ג׳‎ אמות וחצי כיצד כשתתן חצי אמה לכל אויר מן המ״‎ט אוירות שיש בהם הם יעלו לכ״‎ד אמות וחצי וישארו לך שלשה אמות ומחצה למקום הקרסים להשלים עד כ״‎ח אמה של אורך היריעה. אבל יריעות עזים שהיו מחזיקות שלשים אמות באורך צא מהם כ״‎ד אמה ומחצה למ״‎ט אוירות נשאר לך ה׳‎ אמות ומחצה למקום הלולאות הללו לפי שהם עבים וגסים מן האחרים.

מקבילת הללאת פרש״‎י והכתוב מסייעני דכתיב ונתת את הפרוכת תחת הקרסים, ואם כדברי ברייתא זו נמצאת פרכת משוכה מן הקרסים אמה. יש מיישבין הברייתא אחר הפסוק ואומרים שעמודי הפרכת קבועים באמת העשרים, והפרכת תלויה ופרוסה בהם מהם ולחוץ כלפי מזרח, הרי שהפרכת נתונה תחת הקרסים. ולדברי מסכת שבת אם העמודים באמת הכ׳‎ הפרכת תלויה בהם מהם ולפנים כלפי מערב, ואם הם באמת הכ״‎א הפרכת תלויה בהם מהם ולחוץ כלפי מזרח.

ט[עריכה]

וכפלת את היריעה סתם כפל לשנים, הוא שפרש״‎י חצי רחבה היה תלוי וכפול על המסך.

יב[עריכה]

תסרח על אחרי המשכן פרש״‎י לכסות שתי אמות שהיו מגולות בקרשים. לא בקרשים דוקא, שהרי האמה מהן נכנסת באדנים והיינו אליבא דברייתא, אבל אליבא דמסכת שבת כל קרשי המערב היו מכוסים רק האדנים היו מגולים. ואליבא דכ״‎ע יריעות עזים היו מכסות גם האדנים שבמערב, מפני כבוד שכינה. אבל לצפון ולדרום היו האדנים מגולין. תנא דבי רבי ישמעאל למה משכן דומה למטרוניתא מהלכת בשוק ושיפוליה מהלכין אחריה. ומשקול הדעת כנפי זויותיהן של יריעות היו פרוצות למעלה דאי לא תימא הכי הרי הן מוטלות ע״‎ג קרקע.

טו[עריכה]

עצי שטים עמדים שלא יקחו עצי שטים נופלים והקצוצים מימים רבים שכבר נרקבו אלא מן העומדים והמחוברים לקרקע דרך גדלתן, ולמדתך תורה דרך ארץ לעשות בנין מאילן שאינו עושה פרי.

יז[עריכה]

שתי ידות לקרש האחד כל יד ויד חרוץ מארבעה צדדין כדי שיהיו שפתי הקרש שוין לשפתי האדן לפנים ולחוץ. ומה שפרש״‎י חרוצות משלשה צדיהן היינו מצד חוץ ומצד פנים ומצד שכנגד הקרש האחד שהרי החריץ שבאמצע הקרש אינו קרוי חריץ היד אלא חריץ הקרש.

אשה אל אחתה מה שפרש״‎י בעובי הקרש שהוא אמה נפקא לן הא משני קרשים שבמקצועות.

יט[עריכה]

שני אדנים תחת הקרש האחד האדנים אמה ארכן כעובי הקרש ורחבן שלשה רבעי אמה שהוא חצי ארכו של קרש ואורך האדן נתון לעביו של קרש ורחבו לרחב הקרש ולכל אדן באמציעתו נקב חלול רביע אמה על רביע אמה נמצא משפתי הנקב עד שפתי האדן חצי אמה פחות חצי רביע מזה וחצי אמה פחות חצי רביע מזה ומשפתי הנקב עד שפתי הרוח רביע אמה מזה ורביע אמה מזה. והקרש חרוץ על פני רחבו רביע אמה מזה ורביע אמה מזה ובאמצעיתו חרוץ חצי אמה ועוד הקרש חרוץ על פני עביו חצי אמה פחות חצי רביע מזה, וחצי אמה פחות חצי רביע מזה. לשון אחר רביע אמה וחצי מזה, ורביע אמה וחצי מזה והכל אחד נשאר היד מחזיק רביע אמה, נמצאו הידות של כל קרש וקרש כל אחד ואחד מחזיק רביע אמה על רביע אמה, וכשהיה מכניס הידות לתוך נקבי האדנים עובי החריצים יהיו מכסים שפתי האדנים מכל צד בצמצום.

כד[עריכה]

אל הטבעת האחת פרש״‎י ובקרש שבמקצוע היו הטבעות בעובי הקרש הדרומי והצפוני כו', כלומר קרש המקצוע היה חרוץ בראשו ברחבו ובתוך עביו כשיעור החרוץ שבראש קרש הצפוני והדרומי.

כו[עריכה]

ועשית בריחם פרש״‎י משולשים בתוך עשר אמות של גובה הקרש וכו׳‎ מקום הנחת בריחים בקרשים ומקום הטלת שלשה חוטי גידין המשולשים כמגלה התפורה בפשתן ומקום ערי מקלט בגבול ארץ ישראל דין שלשתן שוה.

כח[עריכה]

בתוך הקרשים לפי שהבריחים אחרים נתונים בין הזהב ובין הקרש כתוב כאן בתוך כלומר בתוך עובי הקרשים.

לב[עריכה]

על ארבעה עמודי שטים עמודים אלו היו עומדים בתוך אויר רחבו של משכן לפי שאין בכך שום טירוד ודוחק שאין נכנס ויוצא שמה רק כהן גדול ד׳‎ פעמים ביום אחד בשנה אבל לפתח המשכן היו חמשה עמודים שנים מהם אחד כנגד כותל דרומי והאחד כנגד כותל צפוני והשלישי כנגד אויר חללו של משכן לפי שנכנסין ויוצאין בו תדיר ואם יהיו שם יותר משלשה עמודים הם טורדים ודוחקים הנכנסים והיוצאים. וי״‎מ הטעם שלא היו לפרכת רק ד׳‎ עמודים לפי שהיה נתון בין שתי כותלי המשכן ויכולין לתת הקלונס שהפרוכת תלוי בו על ראש שני כותלי המשכן לצפון ולדרום אבל למסך שהיה נתון תחת אויר השמים ולא היו כותלים לצדיו כמו שהיה לפרכת הוצרך לו חמשה עמודים, ולא סבירא דא״‎כ מה היו משמשים העמודים שפרש״‎י ואונקלאות קבועות בהם וכו'. אלא ראשון עיקר.

לה[עריכה]

ושמת את השלחן פרש״‎י מזבח הזהב ממוצע ועומד באמצע ומשוך קמעא כלפי חוץ, פי׳‎ כיון דכתיב המנורה נכח השלחן בעינן דחזו אהדדי כך פי׳‎ ז״‎ל במסכת יומא.

ואת המנרה נכח השלחן להאיר עליו וכן כתוב בפרשת בהעלותך אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות פי׳‎ אל השלחן שהוא מול המנורה יאירו שבעת הנרות.

על צלע המשכן תימנה לעולם אורה מדרום, דוגמא שמש שהולך אל דרום.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.