אליה רבה/אורח חיים/תלו

אליה רבה ‏ אורח חיים תלו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ואין מניח וכו'. ובמניח ביתו לבדוק היינו טעמא דכיון דשלוחו של אדם כמותו הוה ליה כאילו הוא בעצמו בודק ואף דהב"ח הסכים בסימן הקודם דאין לבטל על ידי שליח היינו דישנו בעיר בשער הביעור, אבל כשאינו בעיר יכול לבטל השליח, שיירי כנסת הגדולה. ותימא דטעמא לעיל דדמי להפקר שאין יכול לעשות על ידי שליח אף כשאינו בעיר ועוד תימא דמבואר בש"ס דף ד' דאף באין עשהו שליח אם נאמר אחר שבדק נאמן ואין הבעלים צריכין עוד לבדוק, אלא דלא דק בזה דמעיקרא לא קשה מידי דביטול דמי להפקר, ולכך אף כשאינו בעיר אין יכול לעשותו על ידי שליח, אבל לבדוק ולבער חמץ מביתו אף שלא עשאו שליח אם בדק יוצא דמה לי שבדק בעצמו או על ידי אחר, כיון שאין עדיין חמץ בביתו והא דהוצרך הב"ח ליתן טעם דכיון ששלוחו וכו' היינו משום שחל עליו חובת ביעור אסור לו לילך אם אינה עושה שליח, ובזה מהני שליחות לעולם אף כשהוא בעיר וזה ברור:

ב

[ב] [לבוש] אפילו יש לו ודאי וכו'. כן דקדק הר"ן מש"ס דילן דנקט אין זקוק לבער ולא נקט לבדוק, והב"ח והנמשכין אחריו חולקים ופוסקים כירושלמי דבודאי צריך לבער עיין שם באריכות. ולעניות דעתי גם בירושלמי לא קאמר אלא בדעתו לחזור קודם פסח דקאי שם עלה אבל כשאין דעתו עד אחר הפסח אין צריך לבער אף בודאי ודו"ק. גם מה שכתבו הב"ח מלשון הרמב"ם וסמ"ג ורבינו ירוחם שכתב לשון בדיקה משמע דסבירא ליה כירושלמי, עד כאן, תמיהני דרבינו ירוחם דף ל"ח כתב לשון ביעור. גם מה שכתב עולת שבת לדחות ראיות הר"ן דהא גם ברישא זקוק לשון ביעור, ושם גם בספק צריך לבדוק, עד כאן, תמוה דזה הוא סיפא ולא רישא, ואם כן נקט סיפא איידי דרישא דאין זקוק לבער, ואפשר דהיינו טעמא דרמב"ם וסמ"ג דכתבו לשון בדיקה, כי פתחו בדין דתוך שלושים וכתבו רבותא דאף בספק צריך לבדוק, וכתבו אחר כך דין דקודם שלושים אין זקוק לבדוק איידי דרישא ודו"ק, כלל עולה לפסוק כר"ן ולבוש:

ג

[ג] בתוך שלושים יום וכו' צריך וכו'. ומכל מקום ביטול אין צריך אלא כשיגיע פסח (ט"ז וחק יעקב):

ד

[ד] וכשיגיע הפסח וכו'. פירוש קודם שש:

ה

[ה] תוך שלושים וכו'. ואם לא בדק קודם צריך לפנות האוצר ולבדוק (מהרי"ל), ואפשר דהוא הדין ליוצא בשיירא תוך שלושים ולא בדק צריך לחזור לביתו או לשלוח שליח שיבדוק:

ו

[ו] [לבוש] קודם פסח וכו'. נראה לי דשפיר עביד שהשמיט היש אומרים שהביא בשולחן ערוך דבדעתו לחזור קודם אין צריך בדיקה כי ראיתי דרוב פוסקים סבירא להו דצריך, גם הא בירושלמי גופיה מסיק בסוף אמר ר' בא אף דעתו לחזור צריך בדיקה ודאי נפסק כוותיה כיון שכן הוא משמעות ש"ס דילן:

ז

[ז] [לבוש] שמא יאחר וכו'. אפילו דעתו לחזור זמן גדול קודם פסח צריך לבדוק קודם שיצא, ומיהו הכל לפי הענין ואפילו בדרך קרובה אם דעתו לחזור יום או יומים קודם פסח צריך לבדוק תחילה, דשמא יתאחר ביאתו (מגן אברהם):

ח

[ח] [לבוש] לא חיישינן לזה וכו'. דקדק לכתוב לזה והיינו בדעתו לחזור קודם פסח, אבל דעתו לחזור תוך הפסח לעולם צריך לבדוק ולכך ברישא ביוצא בשיירא נקט לכל זה כנ"ל, והנחלת צבי השיג על הלבוש שלא כדת עיין שם:

ט

[ט] [לבוש] אבל ביטלו וכו'. גם בזה תפסו נחלת צבי ועולת שבת על הלבוש דמשמע בבית יוסף דאף בביטלו צריך לבדוק, ואני אומר דתיקשי קושיא יותר גדולה על הלבוש דמשמע דוקא בדעתו לחזור קודם הפסח מתיר משום שני ספיקות אבל בדעתו לחזור תוך הפסח לא, הא עיקר דין זה כתב בית יוסף בשם רש"י ולרש"י מותר לעולם בדעתו לחזור קודם פסח, אם כן על כרחך הא דמתיר בביטלו היינו אף תוך הפסח. לכן נראה לי דלבוש נמי דעתו לפסוק כפוסקים דאין חילוק בין ביטלו, אלא דבדעתו לחזור קודם הפסח דבלאו הכי קצת פוסקים מקילין סמך בזה על רש"י וכן עיקר לדינא, דהא הב"ח נוטה לפסוק לגמרי כרש"י, וכגון דא צריך אני להודיע שכתב בבית יוסף וזה לשונו, ועוד דמשמע מפירוש רש"י דדוקא כשלא ביטלו והלך לפי שפירש דטעמא וכו' עד כאן לשונו, והבינו הרבה גדולים דהך והלך קאי על איש שהלך בשיירא ולכן מקשים בענין זה הרבה, אבל הוא טעות דתיבת והלך קאי למטה על לפי מה שפירש וכו', ורצה לומר דרש"י הולך לשיטתו וכן הוא בהדיא בהגהות סמ"ק והבית יוסף העתיקו בקצרה:

י

[י] [לבוש] ואף על גב דבש"ס דידן וכו'. כתב הנחלת צבי תימא על גאון כמותו שלא ראה בש"ס גופיה שמתיבת סמוך לבדיקה הוא לשון רש"י וכו' וליכא למימר שהיה לפניו הנוסחא כן הלא ראה שתמיה הבית יוסף על הטור מירושלמי ולא מש"ס דידן, עד כאן, וכן תפס עליו מלבושי יום טוב ובאליהו זוטא בארתי דברי לבוש:

יא

[יא] ואפילו מראש השנה וכו'. פירוש מתחילת השנה מיד אחר הפסח:

יב

[יב] [לבוש] דכיון דלא ידע וכו'. בריש סימן זה מבואר דאף בודאי חמץ אם דעתו לחזור קודם פסח צריך לבדוק וכן משמע בב"ח וכן משמע מרבינו ירוחם:

יג

[יג] [לבוש] יבערנו וכו'. ואם ביטל נראה דינו כיוצא בשיירא כדלעיל:

יד

[יד] [לבוש] שיש שם חיטים. משמע אפילו ודאי וכן כתב מגן אברהם והט"ז חולק ותמה וגיסי בחק יעקב החזיק פסק רמ"א ובתשובת בית יעקב סימן נ"א תירץ דרמ"א לא מתיר אלא בנתעפשו עיין שם, וליתא דברשב"א גופיה מבואר דאף בידוע שלא נתעפשו אין צריך לבער, כיון שהוא קודם שלושים יום כמו באוצר. כתב מגן אברהם דמיירי אפילו יש שם חיטים מחומצים ואחר כך הניח האוצר עליהם, אבל אם הניח חיטים ואחר כך נתחמצו מלחות הבור אפילו נעשה תוך שלושים אין צריך לפנותו דבשעה שהניח החיטים עדיין לא היה שם חמץ ועכשיו הוי כחמץ שנפלה עליו מפולת וכל שכן כשיש ספק אם נתחמצו, וכן כתב הרשב"א שאין לך אדם שמפנה בורו, עד כאן. וצריך עיון דרשב"א סימן ע' סיים טעמו שהחמיץ שבקרקעות הבור עיפוש והפסד הם ולא חימוץ, עד כאן, משמע אם ידוע שיש שם חימוץ צריך לבער כיון שהוא תוך שלושים יום דגרע ממפולת כמו שיתבאר מיהו מה שמתיר בספק הוא נכון וכן פסק ט"ז, וכן משמע מרשב"א שם ודלא כתשובת בית יעקב שם:

טו

[טו] [לבוש] אסור ליהנות וכו'. ולא דמי לחמץ שנפל עליו מפולת בסימן תל"ג שמותר אף באכילה אחר הפסח דהכא גרע שדעתו לפנות ולמכור בחמץ (רשב"א):

טז

[טז] תוך שלושים וכו'. אבל קודם אף שדעתו לחזור אין צריך דהא ידור כותים שם (ב"ח :

יז

[יז] שהרי יקיים וכו'. הוא או בעל הבית דהוי כשלוחו ומשמע אף שאין נכנס בו שום אדם אין מחויב, כיון שהוא בית כותי, ומה שכתב מגן אברהם סוף סימן דמחויב יש לומר דמיירי ביוצא בשיירא שאין מקיים מצות בדיקה, וקל להבין, בזה מתורץ קושיית ספר יעקב עיין שם:

יח

[יח] [לבוש] אפילו יוצא מבית כותי וכו'. פירוש לא מיבעיא כשיוצא מבית ישראל ואין ישראל אחר נכנס לדור בו פשיטא דזקוק לבער אלא אפילו הבית של כותי ויהיה החמץ ברשות הכותי אפילו הכי חייב לבער, אבל בבית ישראל שישראל אחר נכנס לשם אין צריך דעל השני חל החיוב:

יט

[יט] ויש אומרים וכו'. וסברא ראשונה עיקר (ב"ח). כתב הב"ח בתשובות סימן קכ"ד דבלשון ביטול שלנו אינו מועיל למה שנחמץ בפסח אבל אם ביטל בפירוש גם כל החמץ שיתחמץ ושיבוא לרשותו אחר כך מהני וכן נכון לעשות ועיין סימן תמ"ו ס"ק א':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.